מגלה עמוקות חלק ב סד

ר"בותים א"לפי ש"נאן וכן בב' צינורות בעולם מתפשטין על ס' רבוא וכן ירדה השכינה עם כ"ב אלף מלאכים נגד כ"ב אותיות התורה ומאחר שאותיו' התורה מתפשטין על ס' מילואים זולת מנצפ"ך לכן במספר שמות במסורה ס' מילואים בתורה כי ס' אותיות מלוי א"ב מתפשטין על ס' רבוא אותיו' של תורה וכן ישראל ולווים היו כ"ב אלף וכל ישראל ס' רבוא אלף ז"ס (חבקוק ג) כי תרכ"ב על סוסיך ת"ר כ"ב סוס של הקדוש ברוך הוא הוא אדנ"י בריבוע א' א"ד אד"נ אדנ"י סוד קכ"ו חותם של תורה סוף ה' חומשים ז"ש ואתכם יהיו אי"ש איש ב"פ אי"ש בגימטריא בכת"ר

במדבר סיני באוהל מועד. אי במדבר סיני מאי באוהל מועד הא אוקימנא מלה דא בכמה אתר אבל עתה באתי לתרץ אומרו שאו את ראש בני ישראל וגו' לגולגלותם ראשי מבע"ל וכי כל ישראל אין להם רק ראש אחד במדרש (תהלים מה) תחת אבותיך יהיו בניך והנה כל יצורי עולמים נכללים באלף דור וידוע שדור המדבר עלייהו אתמר (שם קה) דבר צוה לאל"ף ד"ר חסר ו' כתיב בגי' מש"ה כי משה הוא כולל כל הששים רבוא ויש באותיות שמו רמז לפי דברי בעל ע"מ דף כ"ה כי משה תמיד י' של שכינה עמו הא כיצד מ' פעמים ש' הרי י"ב אלף ה' פעמים י"ב הרי ס' אלף וכלם עשר פעמים הרי ס' רבוא וכן אותיות סיני ס' פעמים י' הרי ת"ר נ' פעמים ת"ר הרי ל"אלף יוד פ' ל' אלף הרי ל' רבוא ויש אמנם סיני למעלה סיני למטה ונרמז באותיות סיני נסתרו כנגלו וכן שמו יתברך תוכו כברו וכן כוס של ברכה שהוא ת"ח צריך להיות הדחה ושטיפה מבית ומחוץ תצפנו הרי סוד משה קבל תורה שהוא כלל ס' רבוא מסיני שגם סיני הוא (שם סח) ההר חמד אלקים לשבתו שאין אוכלסא פתוחה מס' רבוא ובו ראוי לבת חמדה גנוזה שהיא גם כן כלולה מס' רבוא והנה כל אחד מישראל בדור המדבר היה שקול כאלף ועלייה אתמר דבר צוה לאלף דור וז"ס במספר שמות דאיתא במסורה ס' מילואים הם ס' גבורים דקיימו אפוטרופסין בהדי מיכאל עלייהו דישראל ודברי התוס' (יבמות ק) פרק ב"ש אלו ס' הם רבוא אך שהם מפרשים על ס' רבוא דלתתא ואנו מפרשים אותם על ס' רבוא דלעילא ותרווייהו כחדא (שמות יב) כשש מאות אלף דלעילא יצאו לתתא כמ"ש תפקדו אותם לתתא לצבאותם (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון ידודון שכן כל אות יש לו צבא רב ורזא (דברים לג) ואתה מרבבות קודש על כל אות ואות ומאחר שכל א' היה שקול כאלף דור אתמר עלייהו דמשה (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי זה משה ששקול כנגד כלם (שם) ואשה בכל אלה לא מצאתי שלא מצא בת זוגו מישראל רק ממדין והם לגלגלותם ששים אלף רבוא אז תפסוק זוהמא מכל היצור ומשה א' (דברים א) יוסף י"י עליכם ככם אלף פעמים זה על מספר ס' רבוא שכל א' שקול כאלף ואח"כ א' על פרוטרוט (שם) ויברך אתכם כאשר דבר לכם שיהיו הם בלא מנין וכן ביקש משה עליהם (דברים לג) ויהי מתיו מספר ר"ל שיהיו הישראל המספר בעצמן שלא יוכלו למנות אותם וז"ש (הושע ב) והיה מספר בני ישראל וגו' אשר לא ימד ולא יספר. וכמו שמשה היה כלל אוכלסא שלימא (עירובין נד) כן ג"כ אהרן שהיה שונה ג"כ אחריו סדר משנה כשנסתלק משה כי שני אחים היו שקולים בזו לכן א' תפקוד אותם לצבאותם שכל אחד מהם הוא כנגד כל צבא מרום אתה כלל כלם גם אהרן וכן ישי אבי דוד היה נכנס באוכלסא ויצא באוכלסא ונקטינן האין אוכלסא פחותה מס' רבוא ז"ש ואתכם יהיו איש איש כל אחד מישראל ראש לבית אבותיו הוא בכלל וזה ממעלות המצות שכל מצוה ומצוה כלולה מתרי"ג מצות וכן כל א' מישראל כלול מעולם מלא ועז"א (סנהדרין לז) כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא שהוא ס' רבוא פרצופים עיין בס' ע"מ דף כ"ה ענין הדגלים על שמות הקדושים מספר דגל יהודה קפ"ו אלף סוד מקום רבוע י"י ורמז (בראשית כח) אכן יש י"י ב"מקום הזה ר"ל שם של י"י י' פעמים י' הרי ק' של מקום ה"פ ה' כ"ה עוד ה"פ ה" הרי כ"ה נ' ו' פ"ו הרי ל"ו הרי מקו"ם וזה ידע יעקב כשראה רזא דסלם סוד ד' דגלים לכן (שם) ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע שראה ד' דגלים דלעילא דמות ד' דגלים דלתתא (שם) והנה מלאכי אלקים עולים תרין ויורדין תרין והנה שם של י"י נצב עליו כי איש על דגלו באותות לבית אבותם כפי אשר הראה ליעקב אבינו במראה הסלם כן נסעו הדגלים ב' דגלים עולים תרין ואח"כ ונסע הארון ואח"כ ב' דגלים האחרונים נגד שני מחנות הנותרים רפאל ואוריאל ז"ש יעקב (שם) מה נורא המקום הזה אין ז"ה על סוד י"ב דגלים דלתתא שהם י"ב שבטים דשכינתא כמ"ש בזוהר ע"פ (תהלים קכב) ששם עלו שבטים שבטי יה ז"ש (בראשית כח) כי אם בית אלקים באותיות לבי"ת א"בותם (שם) ו"זה שער השמים שגם י"ב אלו לקבל י"ב דלעילא במ"ר בפ' זו נראה דיוקנא של יעקב בכסא הכבוד והמלאכים עולים ויורדים בו בההיא דיוקנא ז"ש במדרש (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך אמר הקב"ה ליעקב כמה יקר נתתי לך שקבעתי זיו איקונים שלך בכסא הכבוד ולא עוד שלא"ה לא נתתי מנין ולך נתתי מנין מה ענין זה המדרש לכאן אבל יש לדורשו על ד' אופנים

האופן הראשון עפ"י המדרש רבה בזו הפרשה שהתחיל בפסוק (תהלים לו) צדקתך כהררי אל לדעתי יש לדרוש זה הפסוק ע"ד מ"ש (בשבת) פרק ר"ע (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם ההר כגיגית אם תקבלו התורה מוטב ואם