מגלה עמוקות חלק ב סו
Megaleh Amukot Part 2 66 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →לכל סיטרא דדינא לא יכול עלמא למיקם בהו לכן כשראה יעקב סלם דא סנדלפון מוצב ארצה שהוא אופן אחד בארץ אמר (בראשית כח) מה נורא המקום הזה אח"כ אמר (שם) אכן יש י"י במקום הזה כי שם של י"י הוא באותו העולם להמתיק הדין והקב"ה קרא ליעקב אל כשארז"ל ע"פ (שם לג) ויקרא לו אל אלקי ישראל לכן בד' דגלים בכל דגל יש נשיא א' שמסיים בשם אל כמ"ש הבחיי ז"ש צדקתך כהררי א"ל שבכל דגל יש שם אל כי לולי זה לא יכלו לעמוד מפני משפטיך שהוא תהום רבה ז"ש יקר אתה בעיני שקבעתי זיו איקונים שלך שהוא דיוקנו של יעקב בעולם הבריאה ועל אותו המלאך א' יעקב (שם מח) המלאך הגואל אותי מכל רע דתמן עולם שכולו טוב והנה נחלק מחנות הלוים על ג"רשון ק"הת מ"ררי ר"ת קמ"ג לקבל ג' מחנות אלו שהם א"ל אלהי"ם הוי"ה בגי' קמ"ג ויש בשלשה עולמות אלו ג' שרי פנים שראה יעקב מלמטה למעלה בסוד סולם מ"וצב א"רצה ס"מא דמילתא השתיקא היינו דאמרי אינשי מלה בסלע משתיקא בתרין כי על עולם העשיה דתמן סנדלפון תמן פשט דאורייתא בסוד (שיר ה) פשטתי את כתנתי (בראשית ג) כתנות עור בע' תמן יש רשות לדבר במה שהורשית התבונן ועל ב' העולמות האחרים השתיקה יפה ז"ש ושתיקא בתרין מלה בסל"ע ס"נדלפו"ן ל"עולם ע"שיה תמן ה' אחרונה של שם. (אבות פ"א) לא המדרש הוא העיקר על עולם היצירה תמן דרש של תורה אלא המעשה שהוא סוד ב' העולמות הנשארים א"ב אחד לכלנו עולם א"צילות ב"ריאה תמן שם של י"ה המן מעשה מרכבה לקבל בריאה מעשה בראשית לקבל אצילות ואית דאמרי איפכא מעשה בראשית לקבל בריאה מרכבה לקבל אצילות דהכי תנינן (חגיגה טז) אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד וסי' אב"ג ר"ל א' שהוא מן מרכבה א' הקב"ה שהוא א' אין דורשין בא' מעשה בראשית מתחיל בב' של בראשית אין דורשין בב' וגילוי עריות מתחיל בג' אין דורשין בג'. הנה מלאך הבריאה נקרא אכתריאל וכל משירתיה דתמן מסיימין בשם אל אבל בעולם היצירה תמן מטטרון עליה אתמר (איוב לח) ברן יחד כוכבי בוקר שמסיימין כלם בשם רו"ן ונקראים ישראל על שם ישר (דברים לג) א"ל ישורו"ן ע"ש ישר רון שהוא ביצירה שם יעקב בעשיה תלת שמהן אילו לקבל תלת עלמין שלשתן מתחילין בי' (בראשית כח) כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך על סוד י' שהם תלח עישורין ז"ש (ישעי' מח) לא מרא"ש בסתר דברתי עמכם מרא"ש בגי' ישרא"ל בסת"ר בגי' אכתריא"ל דברתי עמכם כי מתמן באו אותיות התורה שהיא חצובה תחת כ"הכ ז"ש (שם מג) מאש"ר יקרת בעיני נכבדת כמה יקר נתתי לך שקבעתי זיו איקונים שלך בכסא הכבוד בתיבת מאשר יקרת הראה לנו היקר שקבע הקב"ה זיו איקוני' של (שם מט) ישראל אשר בך אתפאר שזה הוא זיו איקונים שלו שבשעת הזעם אתמר עלה (איכה ב) השליך משמים ארץ תפאר"ת ישראל גם אמר זיו איקונים לפי שמספר ישראל כלול מכל י' ספירות קדושות כי התחלת עשר ספירות קדושות אין לנו עסק בנסתרות עס"ק נוטריקון ע"שר ס"פירות ק"דושות ז"ס מאש"ר יקרת במלת מאש"ר נרמז סוד זה שהוא כלול מראשיהם ז"ס הפסוק שאמר אד"הר במזמור (תהלים קלט) בנתה לרעי מרחוק כשראה דיוקן תליתאי דיעקב שהיה שופריה (שם) ולי מה יקרו רעיך אל תנא והדר מפרש מהו היקר שנתן הקב"ה לו ז"ש (שם) מה עצמו ראשיה"ם על דמות ראשיה"ם (יחזקאל א) דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ז"ס (במדבר כג) כי מרא"ש צורים אראנו שאמר הרשע כשראה מעלת שם ישרא"ל וכשחקקן וחצבן אצל רא"ש ה' לכן אמר (בראשית ל) אשובה ארעה צאנך אשמר שמן מ' של אשמ"ר נחקקו שני אבנים שסודם ל"י ז"ס ל"י מה יקרו רעך אל כשחקקן מן מ' ועשה שני אבנים מן מ' ל' גדול מן כל אותיות י' קטן מכל אותיות אז נחקק שם א"ל בישראל ז"ס ל"י מה יקרו רעך א"ל אספרם מחול ירבון ח"ול (תהלים קמז) ח"קיו ו"משפטיו ל"ישראל
ענין סמיכת פרשה תמורה לפ' לוים כי הלוי הוא (ויקרא כז) כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש והיה הוא ותמורתו יהי' קודש שגם בכאן יש להם קדושה מרחם ולמוד אותו שבט שמונין אותו מרחם תמור"ה בגי' ש"ר העול"ם. אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה כי אותו הדור כלל כל העולם דבר צוה לאל"ף ד"ר חסר ו' בגי' מש"ה שכל הדורות נכללים במשה ז"ש תורה צוה לנו משה באותו דור מורשה קהלת יעקב מאחר שירש כל הפטרות נכללין בו ז"ש אשר צוה משה אל בני ישראל באותו דור במדבר סיני ס"וד נ"שמות י"ציאות י"שראל ז"ש במדבר סינ"י באוהל מועד להיות במדבר סיני היו כל (דברים כט) אשר ישנו פה וכל אשר איננו פה כן ג"כ באוהל מועד היו ג"כ כל החיילות דאורייתא וכל חיילות דשכינתא וכן כל חיילות של ישראל תפקדו אותם לצבאותם של כל דור ודור עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. ד' מלכיות נגד ד' יסודות אש מים רוח עפר. אש גלות בבל שהשליכו באש לח'מ' וע'. מים מד"י עולה מי"ם במ"ק וזהו (אסתר ד) ויעבור מרדכי שעבר ערקומי דמיא בפ"ק דמגילה (מגילה טו) ואמר במד"ר שאמרו הפרסיים למחר אני חונקך הוא מיתת מים. רוח הוא יון כדאיתא במדרש מעשה שהביאו הרוח בה' יומין. עפר הוא אדום (דניאל ד) ותשכל כל ארעא (תהלי' מד) כי שחה לעפר נפשינו וגו' קומה עזרתה לנו במדרש ש"ט מזמור מ"ד אי מטיית מלכותא דאמתלא לעפרא צפה לישועה (שיר ו) מי זאת הנשקפה כמו שחר שכינה בעשייה נקראת שחר (תהלים קלט) אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים זה שכינתא דעשייה (שיר ו) יפה כלבנה ביצירה דתיקן שם חמה ולבנה אבל בבריאה שמש וירח ובעשייה חרס סהר גם שם יושבין הסנהדרין כחצי גורן ע"א סנהדרי גדולה וכ"ג