עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב ו

Megaleh Amukot Part 2 6 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

ש"י שכל צדיק נוחל ש"י עולמות ומה הוא השכר (שם קטז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו אותן הש"י עולמות הן הן מן שפתי דעת שלמד בזה העולם ז"ש (משלי ח) ואוצרותיהם אמלא אוצרותיהם דייקא עטרותיהם בראשיהם ר"ל מן אותן החידושים נעשים מהם עטרות כעטרות (שיר ג) שעטרה לו אמו ביום חתונתו היא הלולא רבא דצדיקייא ביום המיתה וזה פי' הפסוק ויקר אל משה שהראה הקב"ה למשה השכר של צדיקים ומה הוא היקר א' זעירא מן אותיות התורה שהם רל"א שערים רל"א אל"פי בי"תן וז"ס ישראל שהוא השכר כל י"ש רא"ל י"ש להם מן רל"א שערים ויעקב אמר (בראשית כח) אכן י"ש רמז על ש"י עולמות י"י במקו"ם הז"ה בגי' רל"א שמן רל"א שערים נעשה לבוש של צדיקים

האופן כ"ח ידוע שמשה הוא כלול מן אלף דור (קהלת ז) אדם אחד זה משה מאלף מצאתי הוא כלול מאלף דור לכן (תהלים קה) דבר צוה לאלף דר חסר ו' כתיב לא'לף ד'ר בגי' מש"ה ועז"א ויקר אל משה מה הוא היקר א' זעירא רומזת על שהוא כלול מאלף לכן אמר משה (דברים א) יוסף עליכם ככם אלף זו משלי

האופן כ"ט רמז על בת קול שיצאה ואמרה (שמות לח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים הנה עשה הקב"ה למשה שיצא בת קול באותו פרק ואמרה (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא ר"ל שרומז שזה המספר שהוא אלף תשע"ה הוא חשבון כ"ב אותיות עם ה' כפולות ולכן אמר בכאן א' זעירא שרמז שאותו יקר בא לו מן חשבון א"ב של התורה לפי שהקטין משה את עצמו בחכמתו לכן זכה עם אותיות התורה שיצא בת קול וידבר ה' אליו מאוהל מועד שיצא הקול ואמר בכל ביתי נאמן הוא בכל ב"יתי דייקא שרמז על א"ב (משלי כד) בחכמה יבנה בית

האופן ל' (שם כה) אל תתהדר לפני מלך שדרשו רז"ל על זה פסוק (שם) ובמקום גדולים אל תעמוד מלך הוא מטטרון שלקחו הקב"ה והמליכו על צבא מעלה ובמקום גדולים הם אדם ונח ואברהם במדרש ויקרא אל משה ואל אדם לא קרא אין גנאי למלך לדבר עם אריסו וידבר אליו ואל נח לא דיבר אין גנאי למלך לדבר עם קדורו ויקרא אל אברהם אין גנאי לדבר עם פונדקו ג' אלו מרומזים בא' זעירא (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי א' רומזת על אד"הר שהוא א' לנבראים וצורת א' היא י' על נח שהיה בדור י' וגם על אברהם שהיה בדור ך' שהוא יו"ד מלא ונחלק לג' אותיות כמו שכתבתי לעיל י' עד נח ו' עד פלג ד' עד אברהם ולכן א' זעירא כי ג' אלו לא היה כ"כ גנאי אבל גבי משה ויקר אל משה שכבוד גדול נתכבד משה בקריאה ובדיבור זה לכן זעירא שהוצרך הקדוש ברוך הוא להקטין את עצמו (שמות יט) וירד ה' כדברי ההוא ינוקא

האופן ל"א איתא בפרקי היכלות א"ר ישמעאל סח לי מטטרון שר הפנים משעה שלקחני הקב"ה והמליכני על כל צבא מעלה עשה לי מעיל הכבוד ולבוש גאוה וכתר מלכות על ראשי וקבע בו מ"ט אבני יקר וזוהר כאור גלגל החמה וכו' והנה לדעתי ג' אלו מרומזים במלת מ'ל'ך נוטריקון מ"עיל הכבוד לבוש גאוה כ"תר מלכות כי בשעה שהמליך אותו הקדוש ברוך הוא מלך הכבוד חלק לו כבוד בג' אלו שנרמזין במלת מל"ך ולפי שמשה הוא סוד מטטרון שר הפנים לכן לא זכה רק למ"ט שערי בינה לפי שבכתר מלכות של מטטרון שקבע הקב"ה על ראשו לא קבע הקב"ה רק מ"ט אבני היקר וזה נרמז בזה הפסוק ויקר אל משה שקבע הקב"ה אבני יקר ולכן א' זעירא שהיו חסרים מן נ' שערי בינה אחד רק מ"ט

האופן ל"ב ע"ז הדרך צורת הא' היא י"ו למעלה י"ו למטה שהם סוד ל"ב נתיבות חכמה שזכה משה לל"ב נתיבות חכמה שבמלכות שהיא א' זעירא אבל קודם חטא העגל (שמות ג) לבת א"ש א' רבתי דהוי קאים בזיהרא דחכמתא עלאה וכן קודם מותו (דברים לג) אשריך ישראל א' רבתי (תהלים קד) תוסף רוחם יגועון אבל בכאן ל"ב נתיבות זעירא ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד דייקא שהיא מלכות שהיא חכמה של שלמה ולכן הוצרך לומר דזמין לאתמשכנא בחובייהו דישראל והשכינה תהיה עמנו בגלות וגם א' זעירא שנחלקה לל"ב רומזת לסוד נער שהוא כלול י' פעמים ל"ב בגי' נע"ר בגי' היציר"ה לפי שהוא שר היצירה ז"ש וידבר ה' מאוהל מועד שמשם נצטוו ישראל להוראה שהם ו' סדרים שכן ו' סדרי"ם גם כן בגי' נע"ר דאיתוקם בהאי שעתא משכנא דהאי נער

האופן ל"ג במדרש רבה בזו הפרשה שאר נביאים ראו מ"ט אספקלריאות אבל משה ראה באספקלריא אחת ולכן בזה הפסוק ט' תיבין לקבל ט' מראות של יחזקאל לכן א' זעירא שמורה ויקר שהיא הנבואה (שמואל א ג) ודבר ה' היה יקר בימים ההם אל משה בא' זעירא רק במראה אחת א' זעירא שהיא אוהל מועד ומסיים בקרא היא השכינה (שמות כה) ככל אשר אני מראה אותך דייקא (במדבר יב) במראה אליו אתודע

האופן ל"ד איתא בסודי רזא שהתפלה עולה דרך ג' ענינים מתחילה דרך חשמ"ל ואח"כ בא מט"ט ומכנים אותו דרך הפרגוד וסימנו מפ"ח מט"ט פ"רגוד ח"שמל ושלשתן נקראו תלת דרגין ויקר זה חשמ"ל שהוא בגי' אבנ"י יקר"ה אל משה א זעירא הוא סוד מט"ט ואח"כ וידבר י"י אליו מאוהל מועד הוא סוד הפרגוד

האופן ל"ה נרמז בזה הפסוק מה שאמרו בגמרא ופסחים ו) משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני פסח ראשון הוא לקבל אברהם פסח שני לקבל יוסף כי אלו השנים צריכים להיות יחד לפי שאברהם בגימטריא רמ"ח מ"ע ויוס"ף הצדי"ק בגימטריא שס"ה מצות לא תעשה שניהם יחד כי זה כל אדם רמ"ח איברים שס"ה גידין וביום הוקם