מגלה עמוקות חלק ב מו

ויפן כה וכה וירא כי אין איש הן מצד אב עכו"ם גם מצד אם אינו ראה משה משני צדדין שאין בו ניצוץ טוב וירא כי אין איש כלל לכן אמר שה אמו. ז"ש ויניחהו אותו במשמר אותו במשמר ולא מקושש כי אותו דבר לא הי' מסופקין כאן אם הוא מצרי או בתוך בני ישראל וע"ז היה דנין עד שפסק הקב"ה הוצא את המקלל מחוץ למחנה כי הוא אינו בכלל ישראל רק נפק מחולקא דישראל וא"כ אף שלא התרו בו רגמו אותו כי בן נח א"צ התראה אבל ואל בני ישראל תדבר לאמר בני ישראל דייקא ולא כמו זה שהוא גוי גמור איש כי יקלל אלהיו בלא התראה ונשא חטאו אבל בלא התראה אין שייך מיתה אבל ונוקב שם י"י דהיינו בהתראה מות יומת ולכן מפרש עתה דין מכה בהמה ישלמנה. וקשה מה ענין זה לכאן אבל לפי שכאן חילוק דין עכו"ם לדין ישראל כי בדין עכו"ם א"צ התראה ואצל ישראל צריכין התרא' ועוד יש חילוק בין יהודי לארמאה גבי בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון כמ"ש פרק החולץ (דף מז) שמודיעין לגר עון לקט שכחה ופאה וכו' וא"כ מי שמזיק את בן נח ומכה בהמה מות יומת אבל אל בני ישראל תדבר לאמר שכמשפט הגוים אשר סביבותיהם לא תעשו כשמכה בהמה ישלמנה. וכן מי שנותן מום לעמיתו בן נח הורג אותו ונותן עין תחת עין ממש. אבל גבי ישראל אינו נותן רק ממון ז"ש ואיש כי יעשה מום בעמיתו וכאשר עשה כן יעשה בו כן הוא דין גוים אבל אני אינו פוסק כן כי צריך להיות שבר תחת שבר שוה בשוה אם הזיק לו עין לא יהיה רק עין או שן לא יהיה רק שן וזה דבר א"א כי באלו כשתרצה לסמות עין חבירו ימות לגמרי מן אותה הכאה לכן לא תעשה כן רק על ממון כאשר יתן איש מום בעמיתו ר"ל כמה ממון היה אדם רוצה ליטול להיות מצטער לסמות את עינו כן ינתן בו ממון לא עין ממש ולא שן ממש. ובזה מיושב היטב מתחילה שאמר יעשה ועתה אמר יתן גם ע"ז נאמר אל בני ישראל דייקא גם על גניבת ממון נהרג ז"ש כגר כאזרח ר"ל הוצא את המקלל מחוץ למחנה שהוא אינו בכלל מחנות ישראל אע"פ שהוא גר ניצוצי מן מצרי הוא אבל מכאן ואילך גם ואזרח דין א' להם גר ממש אזרח הוא ישראל גמור אבל ע"ז הגר פסק הדין שהוא מחוץ למחנה של ישראל לכן אמר בדין זה וסמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו ר"ל שחטא שלו מן אד"הר מן ו' מצות שנצטוה אדם הראשון (בראשית ב) ויצו י"י זה ברכת השם ז"ש לו דמך בראשו ר"ל חייב אתה מיתה מן רא"ש עפרות תבל אד"הר שנצטווה על שש מצות ואזהרתו זו היא מיתתו. או להפסק הי' שלא להמית כי טעם כל המומתין יש להם כפרה וזה עונשו גדול כדין ערום זוממין (מכות ו) רבי אומר הרגו אינן נהרגין לא הרגו נהרגין שיהיה להם כפרה וכן מעביר מזרעו למולך ולא כל זרעו כי (סנהדרין סד) השורף כל בניו לית לי' כפרה בסקילה ז"ש ויניחהו במשמר לפרוש עפ"י י"י שהספק היה אע"פ שמקלל אביו במיתה אבל ענין זה הוא על פיו ששלח פיו למלך של עולם לא יומת בעו"הז רק עונשו תמיד בעולם הבא לז"א הוצא את המקלל וסמכו השומעים וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יזידון עוד לכן סמכו השומעים ידיהם להודיע שבשביל השומעים צריך לענוש בזה העולם ואל בני ישראל תדבר איש כי יקלל אלהי' בלב ונשא חטאו כי (קדושין לט) מחשבה של ע"ז הקב"ה תופס את ישראל בלבם אעפ"י ששאר מחשבות אין הקב"ה מעניש בישראל אבל בדין זה אל בני ישראל תדבר ישראל דייקא כי יקלל אלקיו אעפ"י שהוא בלב ונשא חטאו אבל ונוקב שם י"י בפירוש מות בעולם הזה יומת בעה"ב

ברזא דגלגולא כד"א ויצא קין מלפני י"י מה כתיב למעלה חק עולם ויצא בן אשה הישראלית שיצא מעולמו כמו קין שיצא גם כן מעולמו וכה"א גבי משה (שמות ב) ויצא אל אחיו שיצא לנקום נקמת (בראשית ט) דם האדם באדם דמו ישפך ואותו המצרי היה אחיו של משה מתחילה כי משה היה רועה בימי הבל ז"ש וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו תיבת מאחיו קאי על משה שהיה המצרי אחיו ז"ש ויפן כה וכה ארז"ל (ילקוט שמות) ראה מה שעשה לו בבית מה שעשה לו בשדה רזא דמלה ראה גלגול של מצרי שהוא היה קין וכבר פירשו רז"ל (מד"ר פ' כב) על מה נחלקו קין והבל על מקום המקדש קין אמר כיון שכל הארץ שלי הוא גם מקום המקדש הוא שלי והבל אמר מקום שמקריבין שם הקרבנות הוא והצאן הוא שלי ז"ש ראה על מה שעשה לו בבית הוא על סוד בי"ת המ"קדש וחד אמר שעל תאומה יתירה נחלקו ז"ש מה שעשה לו בשדה כמ"ש (בראשית ד) ויהי בהיותם בשדה (דברים כב) כי בשדה מצאה ז"ש ויפן כה וכה וירא כי אין איש ר"ל חוה כשראתה שיצא קין מזוהמת נחש היתה מצטער' על שראתה קנא דמסאבותא שהיתה נביאה וראתה גלגולא עד חבר הקני שהיה (שופטים ד) נפרד מקין ועביד קין במדברא לאורייתא ואמרה עליו קניתי איש את י"י על יתרו קאמר כמ"ש (שמות ב) ויואל לשבת את האי"ש על יתרו זאת היתה נחמה שלה ועתה ראה משה כי אין איש אין זה אותו ניצוץ הטהור אשר רמזה עליו חוה (בראשית ד) קניתי איש ולפי שיצא קין מלפני י"י ופגם בשמא גלופא ועתה (ישעיה יד) משרש נחש שהוא קין יצא צפע הוא מצרי דאי' בי' בר"מ שנתלבש בסמאל ונחש וכל הכוחות הטומאות לכן הרגו משל בשם המפורש דפגם איהו ביה ויטמנהו בחול דעביד בי' כסוי הדם דמשם זכו חיות ועופות שכיסו דמו של הבל גם כן ודתן התרעם על משה מי שמך לאיש שאתה הרגת ודנת בעצמך שאין זה איש שעליו רמ חוה קניתי איש גם בכאן ויצא משרש נחש יצא צפע בן אשה הישראלית שבא מזוהמת הנחש ההוא מצרי ז"ש והוא בן איש מצרי ומפרשה שלמעל' יצא דאתרמיז ביה שמא גליפא ז"ש יערכנו לפני י"י ממש לכן היו ב" מערכות וכל מערכה ו' גם שם של ד' יש לו י"ב