מגלה עמוקות חלק ב לו

משתמש בבגדי כהונה לכן אמר במדרש כשלבש עשו אותו לבוש היו כל חיות ועופות מתקבצין אליו והיו נכנעין לפניו. הענין כי בגדים אלו הם לבושים אל מרכבה עלאה ותתאה ואז היה הוא בצלמו ובדמותו לקבל ב' רתיכין עלאה ותתאה ואותו בגד הוא של כ"ג וירש ג"כ עשו שהיה ג"כ בכור לכהונה לכן כשבא עשו אל השדה לצוד ציד לקח אותו לבוש עמו כשאמר ליעקב (בראשית כה) הלעיטני נא מן האדום האדום הזה שהיה רוצה להתלבש רק בבגדי זהב לבד ולא בבגדי לבן כי יתאדם יתאוה לדם אמר לו יעקב (שם) מכרה לי בכורתך כי בזה הבגד נתלה הבכורה ודינא קאמר לי' יעקב לעשו אם רוצה אתה להתלבש בסיטרא דדינא קשיא מן האדו"ם האדו"ם מסיטרא דסמאל כמין גמל שרכב על הנחש לכן אמר הלעיטני (בשבת) מלעיטין את הגמל א"כ צריך אתה לפשוט מעליך בגדי לבן שהם בגדים של כה"ג שבהם נתלה העבודה ואותו לבוש לבש יעקב בשעה שבא אל יצחק אביו ליתן לו הברכות כי כן הדר לו לכן צווח עשו ככרוביא (בראשית כז) את בכורתי לקח מכח מה שלקח את בכורתי ונעשה בהם כה"ג להשתמש הוא בבגדי לבן (שם) עתה לקח את ברכתי כי מזה באו לו כל הברכות של אד"הר כדאיתא בזוהר י' ברכאן אלו של (שם) ויתן לך לקבל י' קללות והנה שפיר קאמר במדרש טובים לך שקבלת הברכות על ידם ומכח אלו הברכות נעשה כה"ג בלבושים של אד"הר טובים לבניך שנתכפר על ידם כי בכל יו"הכ נתלבש כה"ג בח' בגדים אלו ומכפר על ישראל בהם ז"ס סמיכות הפרשיות כי יצוד ציד חיה ועוף וכסוי הדם בזה הפרש' כי באלו הבגדי' צדים כל בהמות וחיו' בעולם שהוא לבוש של אד"הר ולכן ביום שהוקם המשכן נתאספו ג"כ כל חיות ועופות סביב המשכן כאשר ביארתי בפ' שמיני ז"ס סמיכת פרשת זאת החיה אשר תאכלו בהמות חיות ועופות להקמת פ' המשכן בפ' ויהי ביום השמיני (תהלים קד) כי שם צפרים יקננו כשנתלבש כה"ג ח' בגדים ביום השמיני למילואים שהיה עולם מלא על שם מלא הן הן ב' שמהן אלו ד' בגדי זהב אדני ד' בגדי לבן הוי"ה גם כסוי הדם בא מכסוי הדם של הבל שכיסו חיות ועופות ז"ס דבר אל אהרן אחיך קדמאה בגלגולא (בראשית ד) קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. או סמיכות הפרשיות שחוטי חוץ רזא דגלגולא אל אי' בס' התמונה גלגולא קדמאה מסיטרא דאברהם זה לדעתי סוד בזאת יבא א'ה'ר'ן אל הקודש על סוד אד"הר ר"אש נ"בראים נקרא אהר"ן על סוד ד' חיות הקודש שיש להם רנ"ו כנפים כמנין א"הרן ורזא דאדם הוא תלת גלגולים (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים מסיטרא דאברהם ויצחק ושניהם מסיטרא דיעקב (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה ז"ס בפר בן בקר בגלגולא קדמאה דאברהם ואיל מסיטרא דיצחק רוח ועז מסיטרא דיעקב (משלי יז) מצרף לכסף דא אברהם כור לזהב דא יצחק ובוחן לבות י"י דא יעקב כ"ג כשלבש ד' בגדי לבן דא אברהם מצרף לכסף בגדי זהב דא יצחק אבל כשקישר ב' שמהן יחד משולבות אשה אל אחותה לחבר הלולאות ולקשור (שמות כה) כרוב אחד מקצה מזה אדני כרוב א' מקצה מזה הוי"ה ובמחברת השנית כשחוזר ש"ץ לתפלה בחזרה אומר אמן ומחבר (שם כו) והיה המשכן אחד. ז"ס פר' שחוטי חוץ כששוחטין בהמה חוץ לעזרה אזי הנשמה שמגולגלת בתוך בהמה ג"כ כשיוצאת מן הבהמה אין מניחין אותה למעלה במקום קדוש רק באה מחוץ בסוד (ויקרא ו) זאת תורת העולה היא העולה קרינן וכתיב הוא העולה ותרווייהו איתניהו כשרות הבהמה היורדת מטה אז רוח העולה הוא למעלה כי מיכאל כה"ג מקריב אותו אז למעלה לפני הקב"ה על מוקדה למטה על המזבח למעלה,. לכן פתח פר' שחוטי חוץ ג"כ בתלת גלגולין אלו שור מסיטרא דגלגולא קדמאה מאברהם בפ"ר בגי' מחנ"ה מו"ל מחנ"ה ב"ן בק"ר בגי' ב"פ ג"ן עד"ן כי המשכן היה דמות גן עדן בארץ שאז נכנס לגן העליון בפ"ר ב"ן בק"ר בגי' י"ב פעמים אבן שנחלקו על י"ב אבנים כל אבן בגי' ג"ן הרי י"ב גנים לי"ב שבטי יה כל אחד יש לו מדור לפי כבודו (במדבר ב) איש על דגלו באותות לבית אבותם כל אחד מכיר דגל שלו

דבר אל אהרן אחיך. כאן רמיז ליה על (בראשית ד) קול דמי אחיך צועקים דאתמר גבי קין דהוא היה מן טוב של קין ומשה מן טוב של הבל לכן צריך לתקן עתה ונשמע קולו בבואו אל הקודש (תהלים קלג) מה טוב ומה נעים שבת אחים שניהם כאן טובים (שם קכה) הטיבה י"י לטובי"ם ולישרים בלבותם שנתן חושן על לב אהרן. ג' בתי מקדשים הם על ג' אבות בית ראשון בפר בן בקר זה אברהם שקרא הר בית שני יצחק איל לעולה קראו שדה בית ג' יעקב קרא בית לקבליה ע"ז ז"ש בזאת יבא אהרן אל הקודש כי בכל ג' בתי מקדשות הוא עזרא עלה מבבל גלגולו של אהרן נתוספו לו על שמו ראשון כ"ב אותיות כי מתחלה כלל כל כנפי החיות רנ"ו אח"כ הוסיפו לו כ"ב ונקרא עזר"א ע"כ אמרו בגמרא (סנהדרין כא) ראוי היה עזרא שתנתן התורה ע"י כמשה ואע"פ שלא ניתנה התורה ע"י נשתנה הכתב על ידו לכן אמר רזא דא בזו הפרשה דבר אל אהרן אחיך דייקא שכמו שע"י ניתנה התורה כן ראוי הוא שע"י יתן הקב"ה התורה ז"ש בזאת יבא אהרן אל הקדש שגם הוא ראוי לקבל התורה שנקראת זאת ורמז כאן ג' גלגולים בג' בתי מקדשות כשם שהקריב אהרן מילואים כן יקריבו לע"ל מילואים בימי כהן צדק א' מד' חדשים שראה זכריה הנביא ע"ד השכל ג' אלו הם ג' עיקרים תורה נגד הורה מן השמים עבודה נגד מציאות השם ג"ח נגד שכר והשגחה נגד זה תקנו לומר בבוקר פ' עקידה נגד עבודה פ' המן נגד