מגלה עמוקות חלק ב כח

הקב"ה אותו וחשב שעדיין לא הגיע זמן אבל כשראה שר של ים ארונו של יוסף אז ראה שכבר הגיע גאולתן כי זה מן הדברים שמעכבין גאולתן של ישראל

על הים היה הקב"ה כגבור וכבחור ועל הר סיני כזקן יושב בישיבה זקנה ביום דין ובחרות ביום קרב וכדי שלא יטעו לכן לבש הקב"ה חלוק של תפאר' על הים כמ"ש (ברכות ח) והת"ת זה מתן תורה כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני ז"ש (תהלים צג) ה' מלך גאות לבש לבש שבאותו הפעם על הים (שמות טו) כי גאה גאה עז התאז"ר בגי' תרי"ג לבוש של תורה ז"ש (שם) ה' איש מלחמה ה' שמו (תהלים קיד) מה לך הים כי תנוס שעל הים הי' מורא עבור מלחמות ועל הר סיני לא הי' מורא ועליהם רק (שם) ההרים תרקדו כאלים בשמחה. וע"ז השיב על הים הי' כגבור מלפני אדון חולי ארץ שהיא השכינה תמן דינא אבל על הר סיני מלפני אלוה יעקב שהוא מדת תפארת. ההופכי מן דרך נחש עלי צור מהפכין ועושים אגם מים

פסח מצה מרור לקבל ב' אבות כ"א התחלתו ביוד אברהם הוא סוד יוד שנתנסה ביוד נסיונות יצחק התחלתו יוד יעקב יוד הרי ג' יודין לקבל ג' עשרונים ג' מצות כ"א כלולה מעשרון עליה אתמר באברהם (בראשית יח) מהרי ג' סאים קמ"ח בגי' פס"ח אלו הג' סאים נחלקים על ד' דגלים שהם ד"פ דג"ל בגימטריא פס"ח כי אלו הג' מצות כהן לוי ישראל שמסמנין עליהם ג"כ לקבל ג' אבות אברהם סטרא דחסד כהן יצחק דין יעקב רחמים (שם) וימהר אברהם לתקן ה' של שם דאיהי מצה שלימה מסיטרא דה' מצה פרוסה כד אסתלק ירך דילה שהיא ו' לכן אומרים בפסח הלל גמור לקבל מצה שלימה ושאינו גמור לקבל פרוסה מרור ע"ש ו' דאתפרש מן ה' ולא גרים לן וימררו את חייהם איהי מרור איהי מרה (רות א) קראן לי מרה כי המר שדי לי יוד מן שדי רשימו דברית דיהיב משה בערב רב בג"ד נחית משה מן דרגא עיין תיקון י"ג דף כ"ז

ז"ש ר"ג כל מי שלא אמר ג' דברים הללו בפסח דייקא לא יצא י"ח על חובה דאדם קדמאה קאמר ג' טיפין אלו שקלקל אד"הר (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר לתקן קין ותאומתו ב' הרי פעמים וב' האומות של הבל הרי שלש ואדם הראשון ב' טיפין דיליה לא אצלחו קין והבל רק אחר כך הוליד שת בדמותו ובצלמו טפה תליתאי אצלח כן בגלגול שלו ב"פ לא אצלח אברהם טיפה (בראשית יז) אב המון נפיק מיני' פסולת ישמעאל יצח"ק בגי' ב"פ טיפ"ה נפיק מיניה עשו אבל יעק"ב עם סל"ם בגי' ג"פ טיפ"ה אצלח שהיה איש תם בלי פסולת. פסח לקבל אברהם שהיה מקחו מבעשור שנתנסה ביוד נסיונין ולכן בקרא שבת הגדול ע"ש (יהושע יד) אדם גדול בענקים. מצה לקבל יצחק שנאמר בבשירת לידתו ועשי עגות מרור ע"ש יעקב שהיה לו כמה צרות ונתקיים אצלו וימררו את חייהם

ד' בנים לקבל ד' גליות חכם לקבל גלות בבל (יחזקאל כח) החכם אתה מדניאל. רשע לקבל המן. תם על גלות יון שכתבו על קרן שור תם אין לכם חלק באלקי ישראל ועל גלות האחרון שראה יעקב עליתו ולא ראה ירידתו היה מתירא ותלמידי ר"מ ראש ישיבה מווענגרווא כשנסע לאוסטרלוץ דרש ג' בנים על ג' שאלות בגמרא מחלקים קליות ואגוזים לקטנים כדי שישאלו שאלת חכם. ששאלת רשע על הקערה בלא זמנה שאלת תם על ב' טיבולין. או חכם שואל שהתורה אינה מגינה עלינו בגלות על אריכות והתירוץ אפיקו מאן שלא יהיה עוד גלות אחר זה. רשע שואל על מצות שאינה מגינה עלינו ז"ש (שמות יב) מה העבודה הזאת לכם. תם שואל על קץ הזוהר (שם יג) מה ז"את ושאינו יודע לשאול על גלות אחרון את פתח לו (שיר ה) פתחי לי אחותי וגו'

(פסחים סז) פסח נשחט בג' כתות כי א"הר פגם בג' מ"ה לכן אמר ג"פ מ"ה הוא אומר מ"ה העדות רשע מ"ה הוא אומר מ"ה העבודה הזאת תם מ"ה הוא אומר מ"ה זאת וכן לשון רז"ל פסח שאנו אוכלין על שום מ"ה זאת וכן לשון רז"ל פסח שאנו אוכלין על שום מ"ה מצה זו שאנו אוכלין על שום מ"ה מרור זה על שום מ"ה הרי ג"פ מ"ה לפי שפגם בנר"נ בכל א' בשם של מ"ה כולם בחכמ"ה עשית כ"ח מ"ה ובכל כח יש יוד אותיות כי ג"פ מ"ה עולה קה"ל הריג' עולמות כ"א כלול מיוד לקבל ג' יודין ג' מצות ג' אבות כדלעיל וכן מצ"ה ג"פ מ"ה ג"פ אד"ם דבריאה דיצירה דעשיה בשלשתן חב אדם ולכן מצ"ה מ"ם צד"י' ה"א אותיות שניות למפרע אד"ם דחב ביה אדם (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו ומצה פרוסה בפגימתו הוצרך לעשותה שמירה ושלימה ז"ש בתחלת ההגדה הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא במצרים היתה מצה פרוסה הא עניא ודלה שנשבר רגל ההוא שהוא ירך יעקב שנשמט ואח"כ אמר מה נשתנה הלילה הזה שפגמו בשם של מ"ה אד"ם שהיה תיקונו באברהם אמר (בראשית טו) מ"ה תתן לי ואנכי הולך ערירי גם יצחק אמר על יעקב (שם כז) בא אחיך במ"רמ"ה ויקח ברכתיך כי החליף עולם העומד שהוא עולם הבא (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת ולחלקו נפל עו"הב ואתה רוצה ליקח עו"הז שהוא חלקו של עשו הברכות גשמיות בעו"הז וכן יעקב אמר (בראשית כח) מ"ה נורא המקום הזה לתקן שמא דא ודוד תיקונו של אדם אמר (תהלים לט) מ"ה קויתי ה' תוחלתי לך היא (שם) ומדת ימי מה היא ועל משיח גלגולא תליתאי אתמר עלי' (שם כא) ה' בעזך ישמח מלך ובישועתך מ"ה יגל מאד וכה"א (תהלים סו) מ"ה נורא מעשיך על. אילין מ"ה יומין שיהי' גואל האחרון לגואל ראשון