מגלה עמוקות חלק ב כז

עמהם וע"ז שייך ד' לשונות והוצאתי על יציאת המלאכים כמ"ש יצאו כל צבאות ה' שלא הי' גבייהו רק יציאה לחוד. והצלתי על גאולת ישראל שייך הצלה שאילולי גאלם היו אבודין שם ח"ו וגאלתי גאולת שכינה, כמ"ש (שמואל ב ג) אשר פדית לך ממצרים גוי ואלהיו ולקחתי שייך על עצמות המתים דאתמר גבייהו לשון לקיחה (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו וכן השבטים וכל זה מרומז בפסוק ואלה שמות וכן חשב שם יעקב והשבטים גופייהו שמתו שם וזהו השלים שנות הגלות ואח"כ גאולה היתה להם בלקיחה ממצרים

ע"ד השכל הן הן ד' בנים כנגד ד' שהיו באותו עצה חכם זה יתרו רשע זה בלעם תם זה איוב שאינו יודע לשאול הוא פרעה תנין הגדול שאמר (שם ה) לא ידעתי את ה' עיין בפרשת שמות הללויה בעו"הז כל העולם משתמשין בחצי השם ולע"ל בכל השם גם צדיקים בעו"הז משתמשין בכל השם כמ"ש (תהלים לג) רננו צדיקים בה' ז"ש הללויה על (שם קנ) כל הנשמה תהלל יה אבל (שם קיג) הללו עבדי ה' שהם הצדיקים. הללו שם ה' בכל השם ולע"ל (שם) יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם שאז (שם) ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' שכולם ידעו את ה' מקטנים עד גדולים או קודם שיצאו ממצרים (שמות טו) עזי וזמרת יה אבל אח"כ הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אז הללו שם ה' שיהיה שם מלא על עולם מלא ולא יהיה חסרון במקום יתברך רק יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם ואין זה רק מצד המקבל כמ"ש (חולין דף נז) דאמר קיסר בעינא למחזי אלהיכו שאתם אומרים שהוא תמיד לא משתנה הלא רואים אנחנו שינוים בעולם מדין לרחמים אוקמוה ביומא דתקופת תמוז הראה לו שבענין השמש כן ענין הנהגת הקב"ה כמ"ש (דברים ד) וידעת היום שהוא השמש וידעת (שם) כי ה' הוא האלהים שהשמש מאירה תמיד רק שאין אנו רואין אותה כי ביום היא אצלינו ובלילה תחת אופק הארץ ז"ש (תהלים קיג) ממזרח שמש עד מבואו שכבוד השמש במקומו עומד רק שאין אנו רואין מצד התנועה הגלגלות כן (שם) מהולל שם ה' שהקב"ה ברחמיו תמיד רק לפעמים מסתיר פניו ממנו וכשהוא רחוק ממנו אזי מסתיר פניו ממנו ומי ישורנו. והנה (שם) רם על כל גוים ה שאין השגחתו בהם כלל ואף שראינו בשעת מ"ת שחזר הקב"ה על כל אומה הלא תירץ בזוהר פ' בלק שמעולם לא נגלה הקב"ה על שום אומה ולא על שום נביא מא"הע רק לישראל אלא למלאכים של כל אומה ואומה ברקיע נגלה כמ"ש (דברים לג) וזרח משעיר למו על סמאל משמאל ועל רהב מימין ולהם נגלה למעלה ברקיע ז"ש על השמים כבודו כי (חבקוק ג) אלוה מתמן יבא הופיע מהר פארן ושאל אח"כ הא מעולם לא דבר הקב"ה עם שום אומה ותירץ (שם) כסה שמים הודו ר"ל שעם מלאכים ברקיע דבר אבל בישראל (שם) תהלתו מלאה הארץ שמסוף העולם ראו כל אפסי ארץ שדבר הקב"ה עמנו (איוב לז) וירעם אל בקולו נפלאות ז"ש (תהלים קיג) מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ או שבא לומר כי הפליסופים מרוב רוממותו של הקב"ה כופרים בהשגחה ז"ש (שם) רם על כל גוים ה' ומכח זה אומרים עזב ה' את הארץ וזה שקר שאם בשביל זה כופרים בהשגחה לפי שרם ה' ושפל לא יראה הלא לפי זה גם השמים בעצמם שפילים נגדו ולפי"ז מיושב למה אמר (שם קיג) המגביהי לשבת ביוד יתירה גם משפילי ביוד יתירה אלא הענין שהקב"ה כל כך גבוה בתכלית הגבהות עד ששפילים נגדו שמים וארץ יחדיו ז"ש מי כה' אלהינו שגדולתו כ"כ שמשפילי לראות בש"וא אבל ענין שמקים מעפר דל וגו' לפי שיש עוד כת אחרת שמאמיני השגחה כללית אבל לא פרטית וע"ז אמר (תהלים צד) אל נקמות ה' נגד כת עזב ה' את הארץ אל נקמות על המאמיני עסק השגחה פרטית נגד הראשון (שם) עד מתי רשעים ה' וגו' עמך ידכאו כי עזב ה' לגמרי את הארץ נגד כת שניה עד מתי רשעים (שם) אלמנה וגר יהרוגו ויתומים ירצחו כי אינם מאמיני פרטית. ז"ש (שם קיג) מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון שגם בהשגחה פרטית צריך להאמין

בד' דברים נמשלו ישראל בקציר בבציר בבשמים וביולדה נגד ד' גליות. מצרים זמן קציר שזו היא תחלת גאולתם בבל שעשו (עזרא ג) חג סוכות סוד בציר. מדי לבשמים ו' חדשים בשמן המור גלות אחרון ליולדה. וכן ג' תפלות ג' אבות תקנו נגד גליות אברהם תיקן בקר להגיד אמת ויציב יצחק בבל יעקב גאולה אחרונה (תהלים קיד) בצאת ישראל ממצרים לא אמר אל מוציאם ממצרים ואם על ישראל סבא קאמר כמ"ש (שמות א) שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב דלתתא או על דרך בד' דברים נגאלו שלא שינו שמם בצאת ישראל ממצרים ישראל ירדו ישראל עלו גדורים בערוה בית יעקב לא שינו לשונם מעם לועז. וכמו שבגאולה ראשונה ע"י יהודה ויוסף נגאלו כן לע"ל (תהלים קיד) ישראל ממשלותיו כשיגיע שולטן היתה יהודה לקדשו שע"י יהודה נגאלו גם ע"י יוסף (שם) הים ראה (במדרש) ארונו של יוסף וינס הטעם שהוצרך הים לנוס עבור יוסף הלא התנה בו' ימי בראשית (שמות יד) וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו ואמר לאיתנו ע"ד דאתמר ביה (בראשית מט) ותשב באיתן קשתו עבור יוסף וישב הים כי לכאורה עדיין לא הגיע זמן כמו שטען שר של מצרים עוז"א לפני הקב"ה ת' שנה צריכים להשתעבד ולא היו רק רד"ו עד שהשיב הקב"ה בעצמו כדאיתא במדרש ויושע וכמו שבני אפרים טעו בקץ שלשים שנה לפני יציאתם כן חשב ג"כ הים שהוא שר של ים רח"ב שמו עד שמחץ