מגלה עמוקות חלק ב כה

צריך לתקן חטא של אד"הר ז"ש ותפארת לו הוא בא מן אד"הר כי בו היו תלוים כל הדורות ומן אד"הר אתה למד הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שהרי בשביל אכילת הפירות עץ הדעת שהיא מצוה קלה אבד אד"הר כל הדורות לכן התחיל בזו הפרשה אד"ם כי יהיה בעור בשרו שאת והדיעות הנפסדות הם מצד הגובה אמר שאת ומצד שפלותו של אדם כופר בהשגחה ז"ש בהרת שהוא מראה שפל מן העור ומן שני דיעות אלו באין עוד דיעות אחרות לכן אמר ספחת באמצע שאין לו הכרע נספח מן גאוה שהוא שאת ומן שפלות שהוא בהרת. וכן בפסוק על צד הגאוה אמר (איוב כח) לעשות לרוח משקל כי גבה רוח צריך להיות לו משקל בשמתא מאן דלית בי' ומאן דאית בי' ות"ח צריך שיהיה לו א' משמונה שבשמינית שהוא מנין אד"ם חו"ה גי' ס"ד אבל מי שיש לו יותר נקרא גס רוח כי א' משמונה שבשמינית הוא ס"ד ומי שהוא מתגאה יותר ויש לו א' מן ג"ס שהוא יותר מס"ד נקרא גס רוח וכן מצד השפלות אמר (שם) ומים תכן במדה כי המים הולכים למקום נמוך צריך גם כן להיות במדה שלא להשפיל יותר מדאי

פתח אד"ם על גלגול א'דם ד'וד מ'שיח כי יהיה בעור בשרו שאת (ישעיה נג) אכן חליינו הוא נשא. גם דוד במעשה של בת שבע נצטרע ו' חדשים לכן אמר (תהלים כב) ואנכי תולעת ולא איש שהתולעת ברי' שאין לה עצם אינה חיה רק ששה חדשים לבד וכל חיי תולעת אנכי ולא איש שהי' חשוב כמת והי' מצורע. ז"ש זאת תהיה לע"ל המצורע הידוע שהוא משיח ביום טהרתו שני ציפרין הם סוד שני משיחין חיות ממש כי תוצא הארץ נפש חי' זה רוח של משיח שבא מאד"הר. אד"ם כ"י יהי"ה בעו"ר ס"ת רימ"ה מאד מאד הוי שפל רוח בפני כל אדם שתקות אנוש רימה כי צרעת בא עבור גאוה שאת לכן רמז של א' יתגאה שהרי אחריתו רימה לכן בס"ת רימה שיסתכל בסוף אדם למות. נגע צרעת הוא סמאל לילית איהי נגע (שם צא) לא תאונה אליך רעה דא נוקבא ונגע לא יקרב דכורא עלייהו אתמר גבי עשו (בראשית לב) ויקח מן הבא בידו חד אמר נץ הדורס כל העופות והוא טמא ועלייהו אמר דוד (תהלים כג) תערוך לפני שלחן נ"גד צ"וררי הן הן (במדבר כה) צוררים לכם בנכליהם עיין לקמן פרשת בחוקותי

ואם בהרת לבנה היא. בתקוני' דף קכ"ג ע"ב לילית היא בהרת לבנה אוכמא סומקא ירוקה הה"ד אם בהרת לבנה היא בעור בשרו ועמוק אין מראה מן העור. בהרת שחורה ושפלה איננה מן העור והיא כהה תרין גוונין תנינן אינון ירקרק או אדמדם לית בר נש דלא אשתמודעין בי' ד' גוונין אלא האי גוון דשליט על כולה אחרנין בי' אתקרי ובזה אשתמודע לאתקרי חוור או אוכם או סומק או ירוק ואילין ד' גוונין בישין אינון ארבע קליפין דאגוזא תהו בהו חשך תהום אילין אינון נחש שרף עקרב צמאון נחש גוון חוור בהרת לבנה שרף אדמדם עקרב ירקרק צמאון בהרת שחורה אילין אינון ג' גווני' דאשא דגיהנם דמסתלקי בעיינין באנפין בשערא (וסימן לדבר (תהלים יט) ונקיתי מפשע רב בפנים שערות עינים) ומאן אתר אסתלקו ממרה אוכמא דטחול וממרה סומקא דכבד וממרה ירוקה ממרה וממרה חוורא דריאה אילן אינון ד' גוונין חשוכין למלאכי חבלה וכולהו כלולין בלילית שבתאי אוכם מאדים אדום לבנה כמשמעה ירוק חמה תכלת צדק תרין כרובין דעינא נצח הוד לקבלייהו נגה ככב וכן בסטרא אחרא ז' כוכבי לכת אינון לשבע כפולות ובהון והחיות רצוא ושוב רצוא בדגש דין ושוב ברפא רחמים ורזא (ישעיה ו) ושב ורפא לו. הראשונים אמרו שג' ככבים הם רעים לישראל סימן (בראשית לג) ויבא יעקב של"ם ש"בתאי ל"בנה מ"אדים דאינון ג' גוונין שאברהם איש חסד נטע אשל לקבל אדום שחור לבן לתקן ג' כוכבים רעים אלו. מדלות תבצעני שלא תבא הנשמה לכב"ד לטחו"ל ולמר"ה הן הן נוליירין בישין מא"ח (תהלים קטז) א"פפוני ח"בלי מ"ות א"ף ח"מה מ"שחית

ואיש כי ימרט ראשו. בהאי קרא אית בי' רזא עלאה. ענין נגעי בתים בגדים גוף כי צריך האדם ג' תקונין ת"ר חביבין הם ישראל שסבבן הקב"ה במצות וכו' תפילין תיקון גוף ציצית תיקון בגד מזוזה תיקון הבית ובשעת חורבן (איכה ב) השליך משמים ארץ תפארת ישראל תפילין (יחזקאל כד) פארך חבוש עליך (איכה ב) ולא זכר הדום רגליו (שמות כד) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר תכלת דומה לכסא הכבוד שהוא ספיר (איכה ב) בלע ה' וגו' את כל נאות יעקב מזוזה שיש שם של שדי בחוץ שהוא נוי שלהם כמ"ש רש"י ונויהם לבר על תפילין פי' רש"י שם של שדי עיין פרק הבונה

דרוש על פסח

דרוש זה דרשתי פסח שפ"ג שחל בשבת בב"הכ ישינה פה ק"ק קראקא

תנינן בפרקא דיומא אפילו עני שבישראל לא יפחות ד' כוסות פירש"י נגד ד' לשונות של גאולה וקשה אעיקרא דדינא פרכא למה נאמרו ד' לשונות של גאולה מוזגין כוס שני כאן הבן שואל מה נשתנה וקשה למה הבן שואל רק על הלילה הזה הלא (משלי ט) חצבה עמודי' שבעה (שמות יג) שבעת ימים תאכל מצות ולא יראה חמץ ושאור ולמה שואל רק על הלילה הזה אף שבלילה זו קבעוה חובה מ"מ רואה שמכינים עצמם על ז' ימים לאכול מצה גם למה לא שואל הבן על הד' כוסות הלא (משלי ט) טבחה טבחה קרבן פסת (שם) מסכה יינה אף ערכה שולחנה על שני תבשילין א' לפסח ואחד לחגיגה לכן אמר ב"פ טבחה טבחה שלחה נערותי' תקרא ע"פ הזוהר