מגלה עמוקות חלק ב כג

ידיך ארנן זה בנין ב"המ הטעם שנברא בב' ידים גם אמר לשון עתיד (שם) מה גדלו מעשיך שרצה הקב"ה שלא להקימו עד א' בניסן מאוד עמקו מחשבותיך כי לצני הדור לא ידעו איש בער לא ידע (עיין בספר מגלה עמוקות אופן ר"ן בסופו שמביא שם את החיבור הזה ונקרא בשם מגלה עמוקות ומביא שם התנחומ' הנ"ל) בפרק ערבי פסחים (בראשית כא) ביום הגמל את יצחק עתיד הקב"ה לעשות סעודה לזרעו של יצחק וקשה למה אמר דוקא לזרע של יצחק הענין כי אתה אבינו יצחק הוא מנהיג השמיטה הזו והוא בעל הבית שיהיה בוצע ודוד אורח מברך ז"ש אף ערכה שלחנה על שהסעודה המתוקנת לע"ל יהיה לזרעו של יצחק שהוא מד"הר שנקרא אף בזה ערכה שלחנה לע"ל שלחה נערתיה תקרא הם הם שיהיו לראש הקרואים לע"ל

פרשת תזריע

אשה כי תזריע וילדה זכר. אשה מזרעת תחלה יולדת זכר ז"ש (תהלים פה) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף אמת שהוא זכר הוא צומח מן הארץ ר"ל כשארץ מזרעת תחלה ומקדמת וצדק שהיא נקיבה כשהזרע נזרע מן שמים שהוא זכר וכן (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ תלה הנקיבה באב כי חכמה נקראת אב כמ"ש אב בחכמה ובינה נקראת כמ"ש (שם ב) כי אם לבינה תקרא ז"ש כונן שמים בתבונה וכן אמרו רז"ל אוירא דא"י מחכים ר"ל השכינה שהיא בת של אברהם מצד חכמה

במדרש רבה והובא ברש"י אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה חיה ועוף כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף. הזה אמ"ז ז"ל הקשה בספרו אמרי שפר אם בא להורות לנו סדר הבריאה היה לו להקדים מתחלה פרשת אדם כי יהיה בעור בשרו ואח"כ לומר פרשת אשה כי תזריע כי איש נוצר קודם לאשה. ויש לישב ע"ד המדרש (שם יט) נכונו לליצים שפטים משל למטרונה בתוך פלטין של מלך כיון דחמת מגלבן דחלת וכו' וקשה הלא עינינו הרואות שישראל דווים וסחופים ומדוחפין ויסורין באים עליהם. אבל הענין שנסמכו שני פרשיות זה לזה למעלה פרשת יין ושכר מצד היין מרה ובנה גוברת. למעלה פרשת מאכלות אסורות שממנו באים נגעים ממרה שחורה. גם אח"כ פרשת נדה כימי נדת דותה תטמא ממרה אדומה. אח"כ מן ערלה ונגעים באים ממרה ירוקה. לכן כתב ביום השמיני ימול בשר ערלתו לכן מתחלה כותב ענין הנגעים ממה הם באים ואם ע"פ הדין נכונו לליצים שפטים שהמגלבין ראוין לבני שפחות שהם אוכלין נבילות ושקצים גם אינם נזהרים בנדה אבל ישראל נקראים (יחזקאל לד) אדם אתם קרוים אדם כי יהיה בעור בשרו הוא מצד עין שאת מן גאוה. וספחת על חמדת הממון בהרת. על לש"הר לא באים עליהם הנגעים רק עבור עון הגורם. ולא ע"פ הטבע כמו שהם באים מחמת אכילה אצל א"הע אבל לכם לאכול ולשמוח כי לא באים הנגעים עליהם עבור אכילה כמו לא"ה וז"ש והצרוע אשר בו הנגע ר"ל לא כמו א"ה שבא הנגע עבור אביו כי (ירמיה לא) אבות יאכלו בוסר ששכבו בנדה (שם) ושיני בנים תקהינה רק הנגע עבור עון עצמו. כל ימי הנגע בו עבור גסות הרוח ראשו יהיה פרוע. עבור חמדת ממון בגדיו יהיו פרומים. עבור לשון הרע על שפם יעטה. ז"ש נכונו לליצים שפטים ר"ל ע"פ הטבע אין ראוי שיהיה לא"ה נגעים כמ"ש במדרש פרשת וישלח ע"פ (תהלים לט) מכל פשעי הצילני שראוים כל בעלי חטאים להיות מישראל ולא מא"ה והטעם שענין צרעת מוצא רע וישראל מסטרא דטוב אך טוב לישראל אבל א"ה מסטרא הרע ומאחר שנשמה של ישראל טהורה מבצבצת הטומאה וחוזרת ונוערת כל רע שבפנים (נחמיה א) מדוע פניך רעים וגו' אין זה כי אם רע לב וא"כ ע"פ זה לא הי' ראוי שיהיו א"ה בעלי חטאין רק שהם יתלוצצו עלינו לכך התפלל דוד המלך עליהם שגם עליהם יעבור כוס נגעים ז"ש נכונו ללצים שפטים ר"ל מצד מה שא"ה לצים ומתפארים על ישראל לכן נכונו עליהם שפטים אלו של היסורין אף שהוא נגד הטבע. או בפסוק זה נרמזו ארבע גלגולים לכן והצרו"ע יש בו תרין גירושין אשר בו הנגע מונח רביעי רומז על (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש (עמוס ב) על ג' פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנה. בגדיו יהיו פרומים בגלגלולא קדמאה וראשו יהיה פרוע תנינא ועל שפם יעטה גלגולא תליתאי וטמא טמא יקרא רביעאה על ארבעה לא אשיבנה ז"ש ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם בגלגול אחר בהמה חיה ועוף כי מתחלה הי' בבהמה אח"כ באדם כמ"ש (תהלים לו) אדם ובהמה תושיע ה' ר"ל שבא אדם בגלגול בהמה בזה תושיע ה' פו שבא ללמד כשם שיצירתו של אדם הוא בתלת קטרין מתלת עלמין נפש מן עולם עשיה שהוא נקרא בהמה כמ"ש (משלי יב) יודע צדיק נפש בהמתו גם בעולם עשיה תמן שם ב"ן כי אבי"ע הוא סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ובעולם עשי' ב"ן חושבן של בהמ"ה תמן נפש בהמה וביצירה עושה מלאכיו רוחות תמן רוח שנקרא חיה כמ"ש תוצא הארץ נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון כמ"ש ויהי האדם לנפש חיה ומתרגמינן לרוח ממללא רו"ח החיות באופנים ועוף סוד נשמה (קהלת י) כי עוף השמי"ם בגי' נשמ"ה (ההלים נ) יקרא אל השמים מעל זה נשמה נמצא שיצירתו של אדם ג' קטרין אלו כן תורתו נתפרשה אחר תלת אילין. בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תלתאי ג' דרכי התורה נגד ג' עולמות אלו אל עם תליתאי שיש להם גם כן ג' קטרין אלו גם נרמזו בפרשה שלפניו ארבע יסודות קדמאין יסוד עפר בהמה חיה יסוד רוח. ועופות יסוד מים. דגים יסוד אם סלמנדרי צב עיין בבחיי ד' אלו נרמזין סוף קהלת שבקשו רז"ל לגנוז עד שמצאו תחלתו וסופו