מגלה עמוקות חלק ב קפה

את חבירו ז"ש קחו עמכם מתחילה דברים ופיוסים לרצות ושובה לי"י שאז (שם) כל תשא עון כל עבירות הן שבינו למקום הן שבינו לחבירו

האופן השני ע"ד שאלו לחכמה חוטא מה ענשו (משלי יג) חטאים תרדף רעה ר"ל שכל אנושי שאלו לנבואה והשיב הנפש החוטאת היא תמות לתורה יביא קרבן והקב"ה אמר יעשה תשובה ז"ש שובה ישראל עד י"י אלקיך ותעשה תשובה אבל בדרך שכל האנושי כשלת בעוניך וחטאים תרדף רעה גם קחו עמכם שני דברים שהם נבואה ותורה כי לא"הע אור נבואה לא נגה עליהם גם אור תורה ושניהם לא הסכימו רק ושובו אל י"י כי הקב"ה רוצה בתשובה ז"ש (קהלת ט) כי כבר רצה אלקים את מעשיך וברצונך תרום קרננו וכה"א (ישעי' לה) ופדויי י"י ישובון כי הקב"ה צוה לעשות תשובה ז"ש ואמרו אליו כל תשא עון (תהלים לו) אדם ובהמה תושיע י"י ח"כמה נ"בואה ות"ורה סימן חנ"ות פתוחה

האופן הג' (יומא כז) רבא רמי כתיב (משלי כח) מכסה פשעיו לא יצליח וכתיב (תהלים לב) כסוי חטאה לכאורה מקשים הלא לא קשה מידי שהקב"ה מכסה פשע של אדם ואם כוונת רבא לפרש על דרך (מיכה ז) נושא עון ועובר על פשע (ר"ה יז) למי נושא עון למי שעובר על פשע ז"ש אשרי שהוא נשוי פשע ומי הוא נשוי פשע כסוי חטאה מי שהוא כסוי חטאה ולפי דברי הזוהר שקאי על תשובה שהוא לוקח לעצמו כסוי חטאה כי אותו הלבוש של החוטא מתלבש בו הצדיק גם כן לא קשה מידי על רבא ובמדרש דריש נשוי בשי"ן מי שנושה חובו רצה לומר שחטאתו אשר חטא אינו עושה עוד כי מדת הקב"ה עון אינו נמחק וכשהוא חוזר ועושה אותו אזי לוקח גם העון הראשון כמ"ש (תהלים סט) תנה עון על עונם וגו' וז"ש (שם עט) אל תזכר לנו עונות ראשונים ר"ל שאינו זוכר לו שעשה עבירה זו מקודם (שם) אשרי אדם אשר לא יחשוב י"י לו עון ומתי אינו חושב הקב"ה לו עון עצמו כשאין עוד (שם) ברוחו רמיה רצה לומר שאינו עושה עבירה עוד כיוצא בה אבל אם עושה אותה עבירה אזי לוקחין גם חטא ראשון ואינו שוכח אותו ע"ד מ"ש בגמרא (ישעיה מט) התשכח אשה עולה מאחר שיש שכחה יכול שגם הר סיני תשכח (שם) ואנכי לא אשכחך ומאחר שאין שכחה יכול שגם מעשה עגל לא תשכח ז"ש (שם) וגם אלה תשכחנה וקשה פיך אפשר שלא ישכח הלא (סוטה כא) אין עבירה מכבה מצוה מאחר שלא ישכח הר סיני לא ישכח מדה רעה אבל הענין שמן העבירה עושה מלאך רע ומן מצוה עושה מלאך טוב וכשעושה אח"כ תשובה נעשה מן עבירה גם כן מלאך וכל אותן מלאכים רעים נעשים טובים וכן להיפך לכן ס' רבוא מלאכים קשרו ב' כתרים כנגד נעשה ונשמע אח"כ באו ק"ך רבוא מלאכי חבלה ופרקום כי אותם ס' רבוא מלאכים טובים נעשו מקטריגים גם ס' רבוא מלאכי חבלה באו הרי ק"ך רבוא כפל ועז"א מאחר שאין שכחה מן מעשה הר סיני שהיו רק ס' רבוא מלאכים שבאו באותו פעם יכול אף לא תשכח מעשה עגל ויהיו לו כפלים מלאכי חבלה וא"כ יצא שכרו בהפסדו ר"ל וגם אלה תשכחנה ר"ל אעפ"י כשאמרו (שמות לב) אלה אלקיך ישראל באו מלאכי חבלה כפלים שגם לריבוי אתא כהנה וכהנה תשכחנה שכולם יהיו סנגורים כמ"ש (יומא כא) אלו ואלו נעשו עטרה לראשו וכולם נעשו אריסין לראשו. או יאמר אשרי אדם אשר לא יחשוב י"י לו עון כי הקב"ה אומר (מיכה ד) ואשר הריעותי וכמ"ש ביומא והקב"ה מהו אומר (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ אבל על כל פנים האדם לא יאמר כן שהרי ארז"ל (ברכות לב) אליהו הטיח דברים כלפי מעלה שאמר (מלכים א יח) ואתה הסיבות את לבם אחורנית וקשה הלא אלמלא ג' מקראות נתמוטטו רגליהם וכו' הרי שהקב"ה מסכים בעצמו ומתחרט על דבריו ולמה חשבו לו חז"ל להטיח דברים אבל הענין ע"ד שהקב"ה אומר (ישעיה מ) כי לקחה מיד י"י כפלים בכל חטאתיה ולכן אנו אומרים לא כחטאינו עשה לנו וגו' (תהלים קל) אם עונות תשמור יה אדני מי יעמוד אלא שזה אומרים אנו אבל הקב"ה אמר להיפך וכן בדבר זה הקב"ה מתחרט אבל אליהו לא יפה עשה שדבר כן ז"ש אשרי אדם אשר לא יחשוב י"י לו עון הקב"ה אומר ומתחרט על היצר הרע אבל האדם עצמו לא יאמר כן וז"ש ואין ברוחו רמיה שהאדם עצמו לא יאמר כן או לא יאמר האדם מאחר שבמקום (ברכות לד) שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים עומדין א"כ לכתחילה יעשה חטא כדי שיהיה בעל תשובה לז"א אשרי אדם שהוא נשוי פשע שאין הקב"ה יחשוב לו עון עצמו נמחק ונעשה מן קטיגור סניגור אבל האדם עצמו לא יאמר מתחילה שאני אהיה בעל תשובה שזה מן כלו אחטא ואשוב וכו' ואין ברוחו רמיה הוא לא יעשה כן וז"ש (הושע יד) שובה ישראל גדולה תשובה שמגעת עד כסא כבוד (שם) עד י"י אלקיך וא"ת א"כ מאחר שגדולה תשובה יאמר אחטא לכתחילה כדי שאעשה אח"כ תשובה ויהיה מדריגתו גדולה לז"א שאינו כן שאין התשובה מגעת רק כשהיית מתחילה שוגג ז"ש (שם) כי כשלת בעונך אותה תשובה מגעת לשה אבל כשהוא אומר אחטא ואשוב הוא מזיד גמור

במדרש (ילקוט ח"ב נ"ב ד) תני רבי אליעזר בר יעקב עתידה ירושלים להיות רמה ועולה עד שמגעת לכסא הכבוד ואומר' לפני הקב"ה