מגלה עמוקות חלק ב קפד

דיצחק (בראשי' כז) ותכהין עיניו מראות דנפיק מיניה עשו דמחשך אפיה דברייתא ולכן (שם) ויקרא את עשו בנו הגדול שיעשה לו מטעמים מעובדי דבני אנשא דעלמא ורבקה שאוהבת לי' ליעקב עבדית ליה מטעמים מה המטעמים פקידת ליה לאיתערא איהו באינון מטעמים דיליה ויעקב אתער מלתתא בצלותין ובעותין (שם) והקול קול יעקב בההוא קול דשופר וז"ש (תהלים פא) תקעו בחודש שופר והטעם כדי שלא יתכסה השטן אותן עינים שהיה מתכסה כי יעקב אתער עם השופר וע"י זה פותח העינים שהיה השטן ננער ביה ותכהין עיניו מראות שהוא מחשך עינים וזהו שנאמר אשרי העם יודעי תרועה שהוא גורמת ה' באור פניך יהלכון באור דייקא ולא בחשך כמו שאמר בתוספתא שבר"ה נאמר ותכהין עיניו מראות ועל ידי שופר באור יהלכון. ע"ש בזוהר

האופן הג' זאת לפנים בישראל כמלוך עליהם מלך היו תוקעין בשופר ואומרים (מלכים א א) יחי המלך ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא כמו שכתב בתוספתא (ד"ה א כט) כי כל בשמים ובארץ וכמו שבארץ כמלוך עליהם מלך תוקעין בשופר כך בשמים בר"ה כשממליכין הקב"ה ואומרים המלך הקדוש המלך המשפט אז אנו תוקעין בשופר ומודיעין לכל כי הוא מלכינו וזש"ה (תהלים פא) כי חק לישראל כמו שחק לישראל כן המשפט לאלקי יעקב וזש"ה (ד"ה א כט) לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש אנחנו מודיעים שהממלכה להקב"ה אמת שבאותו פעם מתנשא לכל לראש וז"ש אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון דהיינו ע"י התקיעה אנחנו מודיעים שבאור פניך יהלכון שיש לך המלכות והממשלה (משלי כב) הלא כתבתי לך שלישים זמנים של תשובה ר"ה ויוה"כ והושענא רבה (שם) במועצות ודע"ת ת"פ שעות מן ר"ה עד הושענא רבה ומהו (שם) להודיעך קשט אמרי אמת שהוא הושענא רבה אהי"ה פ' אהי"ה הוא סוד אמ"ת סוד חותם של הושענא רבה קש"ט בגי' אבו"ת כי ג' זמנים אלו הם ג' אבות יצחק ר"ה יעקב יום כפור יום גדול ונורא הושענא רבה אברהם דור כ"א שלשום חסר י' על שלשים יום של אלול

האופן הד' דאיתא בזוהר שבני ארץ ישראל יודעי סוד התרועה אבל בני הבבל לא יודעים סוד התרועה ומספק עושין ב' חומרת ואעפ"כ שפיר הם עושין ועל זה אמר אשרי העם הם בני א"י שהם יודעין סוד התרועה ואף בני בבל שאינן יודעין סוד התרועה ומספק עושין ב' חומרת ולפי הדין אני קורא בהן (קהלת ב) והכסיל בחשך הולך ועל כן אמר ואף עפ"כ ה' באור פניך יהלכון ולא בחשך כדאי' בזוהר כי שפיר הם עושין כי כולא איצטריך יללותא דאיהו דינא תקיפא תלת תבירין דאיהו דינא רפיא

האופן הה' ע"ד הפסוק (תהלים מז) עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר ר"ל אלקים הוא מדת הדין והתרועה הוא לקבל דין וי"י שהוא רחמים לקבל שופר קול פשוט שהות רחמים ועל זה אמר עלה אלקים בתרועה שהוא דין ה' שהוא רחמים (שם) בקול שופר ועז"א אשרי העם יודעי תרועה שהוא מדת הדין ואמר יודעי מלשון (שופטים ח) וידע בהם את אנשי סכות שהוא לשון שבירה מה הם עושין לעשות בהן רחמים דהיינו ה' באור פניך יהלכון שיהא רחמים בחג הסכות שאז (תהלים טז) שבע שמחות את פניך אל תקרי שבע אלא שבע אז נודע שרחימו דמלכא נצחו המלחמה (שם עו) ויהי בשלם סוכו ר"ל כשנשלם סוכות ביום נ' של תשובה מן ר"ח אלול עד הושענא רבה ז"ש אשרי העם יודעי ומתי יודעין שהם נצחו המלחמה לז"א י"י באור פניך שובע שמחות את פניך יהלכון בן' יתירה לא אמר יהלכו אבל רמז רמוז על נ' יום של גמר החתימה. או יאמר ל' קולות הן בתקיעות בני, א"י דידעי תקיעותא ואינון בבלאי לא ידעי וכולהו צריכין לפי ששם בן ד' הוא כ"ו וד' אותיות הרי ל' ז"ש י"י באור פניך י"י דייקא לז"א שם בן ד' (שם פט) בשמך יגילון כל היום ג"פ תוקעין מיושב ומעומד ולאחר התפלה לקבל ג' עולמות ב'י'ע והעיקר האמצעים לקבל עולם היצירה מט"ט שר הפנים וזהו באור פניך דייקא על שר הפנים ג' עולמות י'ב'ק אדנ"י הוי"ה אהי"ה הקב"ה בגימטריא הכי הוה הרי לקבל גדפין אדני אנפין הויה עיינין אהיה הרי נגד הוי"ה הוא פנים בסוד (יחזקאל א) ויראה להם וגבותם ר"מ פר' פנחס ז"ש י"י באור פניך לקבל הוי"ה שהוא פנים

(הושע יד) שובה ישראל עד י"י אלקיך. האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה פתח ביחיד ומסיים ברבי' (שם) קחו עמכ' דברי' דאית לשאליה ביה פתח בשתים י"י אלקיך ומסיים בחדא (שם) ושובי אל י"י בספרא קדמאה אמינא ביה כמה גוונין עתה עת לקצר לדרשו על כמה אופנים

האופן הראשון אמרי' ביומא פר' בתרא (דף פה) אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ר"ל שצריך אדם לטהר עבור עבירות שבין אדם לחבירו קודם כי עבירות שבין אדם למקום יו"הכ מכפר ז"ש שובה ישראל שהתשובה מועיל עד י"י אלקיך אב לא בין אדם לחבירו ז"ש בעונך אזי צריך לרצות מתחלה