מגלה עמוקות חלק ב קעח

ספר תורה ולרבות בתורה ז"ש רבא (שבת לא) נשאת ונתת באמונה עסקת בפרי' ורבי' הכל על התורה קאמר וכתב בהתוספת שאין תחילת דינו של אדם רק על התורה לכן אמרו בפרק חלק (דף צט) הלומד תורה ואינו מחזר אחריה דומה לאשה שיולדת ומקברת בניה כמו שיש בנים גופניים כך בנים רוחנים ז"ש (הושע ד) ותשכח תורת אלקיך אזי אשכח בניך גם אני כי בנים תלוין בתורת י"י ז"ש רז"ל צדיקים במיתתן קרויין בנים שמוסיפין בהשגת תורת י"י (תהלים קד) תוסף רוחם יגועון

פרשת האזינו

נשאלה שאלה בבית מדרשו של רבינו ניסים גאון על סימן ב"ג המלך ופת וילך למה אין מחלקין פ' נצבים וילך ותשובתו הכלה שנה וקללותיה תתחיל שנה וברכותיה קשה לפי זה גם בפ' האזינו היה לנו לסיים קודם ר"ה הארכתי בספר הראשון השני השלישי ועתה אומר אני (שם צב) מה גדלו מעשיך י"י כי בכל פ' ופרשה מן פר' דלעילא יש מעין עניינו של יום כמו שהארכתי שם בפ' נצבים קודם ר"ה שחילק משה שלש כתות נגד ג' ספרים שפותחין בר"ה ראשיכם נגד ספרי צדיקים טפכם נשיכם בינונים מחוטב עציך נגד רשעים וכל ענין של יום ר"ה שבאו (איוב א) בני אלקים להתייצב מבואר בארוכה שם בדרושים אשר דרשתי. גם עתה בזו הפ' מבוארים עניינים של גמר החתימה הושענא רבה ולכן יש פסוקים בזו הפ' נ"א שהוא רמז על (בראשית לג) יעבר נ"א אדוני לפני עבדו על יום הושענא רבה שנתן הקב"ה עבור אברהם שהיה דור כ"א והוא שם של אהי"ה מספר (תהלים לט) א"ך בצלם יתהלך איש שנתן הקב"ה חותם שלו באותו יום

כי שם י"י אקרא. הזכיר משה את השם בזו הפרשה אחר כ"א תיבות להורות נתן בלבנו כי לא ניכר רחמן רק אחר כ"א יום לגמר חתימה שהוא יום של אברהם כי ג' שמות הם בסוד י"בק א"היה הויה א"דני בר"ה שם של א"דני וביו"הכ שם של י"י ובהושענא רבה שם של א"היה (בראשית כב) ויקרא אברהם שם המקום ההוא י"י ירא"ה שהוא אשר יאמר בה"ר הושענא ר"בא י"י יראה ב' פ' ירא"ה הרי בגי' הושענ"א שהוא סוד ארי"ה גבור"ה לב"ת ג"בורה עילאה גבורה תתאה (תהלים ה) ברוב חסדיך אבא בית"ך לא אמר בביתך רק ביתך בגי' ב"פ גבור"ה (שם קו) מי ימלל גבורות שהם ב' גבורות ב' פ' גבורה בגי' הושענ"א ובמלת נ"א נרמז בנ"א יום מן ר"ח אלול עד גמר חתימה נ"א יום ז"ש משה הצר תמים פעלו לקבל אברהם כי כל דרכיו משפט לקבל יצחק אל אמונה לקבל יעקב ג' חלקי הדין בר"ה מתעטר יצחק לריש אבהן ביוה"כ יעקב בהושענא רבה אברהם וזה ג"כ סימן ה"זיו ל"ך לרמוז שהזיו והזוהר יבא לנו לישראל לסוף נ' יום שמרחיקין מן שור תם ומועד נ' אמה ביומי ניסן וביומי תשרי על נ' יום מן פסח עד יום מתן תורה (שמות יג) וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ג"כ ניתן לנו נ' יום מן ר"ח אלול עד יום גמר חתימה כמ"ש לעיל על פסוק (הושע ג) ואכר' לי חומר שעורים בט"ו כסף ט"ו הוא ראשון לחשבון עונות שהוא ט"ו בתשרי סוכות (שם) וחומר שעורים ל' יום של אלול (שם) ולתך שעורים הם ט"ו ימים ואח"כ ימים רבים הרי ה' ימים עד יום הושענא רבה (שם) ואומר אליה וגו' לא ת'זנ'י כי תכלית השנה עשי"ת תכלית י' ימי תשובה יום הכפורים ותכלית יום הכפורים תפלת נעילה

כי שם י"י אקרא. משה צירף שמו ית' ונתן לנו מהם זמנים של תשובה קח שני אותיות אחרונות של השם ה' פ' ו' הרי ל' הרי נתן לנו זמן ב"ד שלשים יום ואח"כ שתי אותיות הראשונות ותכה זו בזו י' פ' ה' הרי נ' יום שנתן הקב"ה לישראל עד יום גמר החתימה (דניאל ט) לכלא הפשע ולהתם חטאות ישראל ולכן הלוי' מן ל' שנה עד נ' עבודת י"י עליהם שזה הוא צירופו של שם בן ד' ל"ן בסתר (תהלים צא) בצל שדי גבי יעקב אתמר (בראשית כח) וילן שם אבל (תהלי' מט) אדם ביקר בל ילין לא ל"ן כבודו עמו שהוא סוד צירוף שם בן ד לכן היתה התיבה רחבה וקומתה שהוא צירוף שם י"י (משלי יח) מגדל עז שם י"י על תיבה אי' בו ירוץ צדיק ונשגב או יאמר כי שם י"י אקרא על זמני התשובה לקח הקב"ה י' של שם והוא י"הכ י' בחודש אח"כ ה' ימים לסוכות יום ראשון לחשבון עונות סוכות אח"כ ו' של שם והוא הושענא רבה וכן בחודש ניסן י' שהרי פסח מקחו בעשור אח"כ ה' יום א' של פסח ואח"כ ו' ז' של פסח שהיה קריעת ים סוף כי שם י"י אקרא על סוכ"ה שהיא כלולה מתרין שמהן אדנ"י הוי"ה ה"ס כ"ו כי שם י"י אקרא על ד' מינים שבלולב שהם תחת הקב"ה בעצמו ולא תחת שום שר כמ"ש דוד (תהלים קטז) כוס ישועות אשא על ניסוך המים (שם) ובשם י"י אקרא על ד' מינים שבלולב ע"ם נב"ל קראם כן לפי שעל כל מצוה ומצוה כרתו קצ"ב בריתות כמ"ש תוס' פ' אילו נאמרין (דף לח) מה חרי האף ר"ל א"ף מלא אל"ף פ"א בגימטריא קצ"ב ג' פ' קבלו עליהם ברית בהר סיני באהל מועד בערבות מואב ג"פ קצ"ב מנין תמי"ם פעלו ז"ש התרגום על עם נבל עמא דקבילו אורייתא כי קבלו ההורה בכל כך כמנין ע"ם נב"ל לכן בגוי נבל אכעיסם

הזיו ל"ך רמזו על הזמנים שמתחילין י' ימי תשובה ל' יום של אלול ך' של תשרי ואח"כ נצחו ישראל והזיו והזוהר לישראל עד יום גמר חתימה שמרחיקין משור המועד נ' יום ואז חבוט חביט ערבה הם שפת שקר העומדים עלינו שני ערבי נחל הם שני מרגלים מצורעים והם בעצמם מודים שהזיו יבא לנו כמ"ש עשו (בראשית לג) יהי ל"ך אשר ל"ך: הזיו ה' הוא פתחה של תשובה (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו ז' הוא ז' ימים שבין ר"ה ליום כפור שבת זו שלא לאכול פת של גוים ויעקב אמר (בראשית כט) מלא שבו"ע זאת ו' הוא