מגלה עמוקות חלק ב קעז

ולומד תורה בטהרה הלכה ישא אשה ואח"כ לומד תורה מה לך להיות מרוחק מתורת אלקים וכ"ו כשהוא בא בפתח שלישי שכבר הגיע לארבעים וקאים אדעתיה דרביה מה לך להיות מחוק מספר החיים כי אז (ישעיה ד) כל הכתוב לחיים בירושלים קדוש יאמר לו וגו' הפתח רביעי שהוא מן ס' ואילך כי למידין אנו מפתחו של היכל שהיה ך' ובכל כ' סימנא מילתא (תהלים קכח) יגיע כפ"יך כי תאכל כל הנהנה מיגיע כ"פו (שם קלט) ותשת עלי כפכ"ה

שבעה דברים אמר שלמה נגד עצל ומה שאמר שלמה גדול קשה מכלם כיצד אמרו לעצל הרי לך למוד תורה והוא משיב מתיירא אני מן ארי אלו על שבעים שנה של שנות האדם בזה העולם בשלשה פרקים בשנה לקבל שלשה בתי דינין שנידון האדם ג' פעמים וסי' (משלי כד) ר"א"מ"ו"ת לאויל ר"אש השנה א"חר מ"ות ו"אחר ת"חייה (שם כב) הלא כתבתי לך שלישים על ג' זמנים אלו. מג' פרקים נידון בד' זמנים כל ימי חלדו שהם שחרית מוסף מנחה נעילה נגד ימי הולדו הוא שחרית נגד בחרות הוא מוסף כח בן עשרים לרדוף ימי עמידה מנחה ימי זקנה ושיבה נעילת שערים שאז כל השערים מגיעין לנעול (תענית כד) ד"פ הכהנים נושאין כפיהם שהם אנשי חסד כי מלאכי רחמים בכל ד' זמנים מצויים שהם נגד ימי הילדות והשחרות כשהוא זמן בחרות נגד תפלת מוסף ערבית הוא נגד הדין של זה העולם שהוא מסוגל לענות נפש מי שטרח בע"ש יאכל בשבת הם נגד דין שלאחר המיתה כי אז מעמידין גוף ונשמה עולם שאחר החתימה

כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך. פי' רש"י בכתב ובע"פ כי תורה שבכתב כפשוטו ובמדרשו גושפנקא דבה תליא תורה שבע"פ ממש שכן תורה שבעל פה מתחיל במ' של מ"אימתי במס' ברכות ומסיימת בעוקצין בשלום בס' סתומה והוא ענין פלא לא נפלאת הוא מ'מ'ך שהסוד (שמות ב) מן המ"ם משיתיהו (שיר ו) ושמונים פילגשים ממש על מנין ב' מ"מ שהוא פ' לכן היה משה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרע"ה לבטל פ"ה ר"ע מן העול שבא משה באיפת אד"ה כבד פה לקבל תורה שבעל פה לקבל תורה שבכתב היה כבד לשון כי (משלי טז) דם מערכי לב שהוא חותם תורה שבעל פה (שם) ומי"י מענה לשון כי לשון הוא קולמוס הלב ולפי שמשה (שמות יט) ידבר והאלקים יעננו בקול מ' ס' שבלוחות עומדין בנס כי הוא פוט"ה שר השכחה שמספרו מאה (נראה שגרס פוטה בטית) אמר (איוב כח) והחכמה מאי"ן תמצא שהוא נעלם מ"ם שי"ן ה"א והוא חשבון מיכא"ל זנגיא"ל שר התורה (משלי טז) לב חכם ישכיל פיה"ו שהוא מאה ואחד כמ"ש אינו דומה לומד פרק ק' פעמים למאה וא' לכו בערבי פסחים עד מאה פקע שידא שאמר מאה ואחד ולא היה שוב יכולת לשד אצל זוגות רק עד מאה כי מאה עיירות נתן יצחק לעשו עד גנדיאל שהוא רום לקבל מאה שערים בקדושה אשר זרע יצחק בארץ ההוא אבל זכינו אשרי מי שבא לכא"ן שהוא מאה ואחד אז ותלמודו בידו מתקיים. ז"ש פה בפיך על תורה שבע"פ ובלבבך על תורה שבכתב שחתומה בלב כל חכם ל"ב ב' של בראשי' ל' של לעיני כל ישראל לכן בעינן פיו ולבו שווין שבהם תלוי שם בן ד' כי ה' אונות אית לריאה המנשבת על הלב ושית עזקאן לקנה הרי ו"ה ה' מוצאות לפה והדיבור היוצא הוא כעין י' הרי דא קשור בדא שיהיה ד' אותיות שווין מבית ומבחוץ תצפנו ה' מול ה' ז"ש ה' נסתרות לי"י וה' נגלות לא נפלאת הוא ממ"ך ולא רחוקה הוא על ב' ההין אלו

אמרו ד' פעמים הוא הוא בפ' כבר ידעת שד' מיני תשובות הן תשובת הבאה תשובת המשקל תשובת הגדר תשובת הכתוב והתשובה נמשלה לה' ז"ש (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו ד' פעמים תשובה בזה הפ' לכן ד' פעמים הוא נגד כל דרך תשובה אמר פעם א' ג' נעלמים הם בה' בה' בא' בי' סימן יה"א שמיה רבא ( (תהלים כז) י"י אורי בר"ה וישעי ביו"הכ מעוז חיי (שמות טו) עזי וזמרת יה שהוא הושענא רבא)

במדרש אתם נצבים אימתי היום כולכם לפני י"י אלקיכם כשתהיו באגודה אחת בנוהג שבעולם אדם וכו' אין ישראל נגאלין לע"ל עד שיהיו באגודה אחת וכו' הה"ד (איוב לא) מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו מי אמר פסוק זה שר העולם אמרו וכן כל באי עולם עתידין לומר כך אנו מוצאים בדור המבול דן האלקים העולם בישיבה. (בראשית ז) וימח את כל היקום אבל במצרים דן אותם בעברה שנאמר (שמות יב) ועבר י"י לנגוף את מצרים אבל לע"ל דן בעמידה שנאמר (זכריה יד) ועמדו רגליו ביום ההוא וכתיב לכן חם לי נאם י"י אם בישיבה דן לדור המבול וימח את כל היקום ובעברה דן מצרים והרג אותם כשיבא לדון העולם מי יוכל לעמוד ז"ש מה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום מפני (תהלים יב) אנקת אביונים עתה אקום יאמר י"י עז"א למען תשכילו את כל אשר תעשון

אתם נצבים היום כולכם לפני י"י אלקיכם וכשם שאתם נצבים כן (תהלים קיט) לעולם י"י דברך נצב בשמים (בראשית כח) והנה י"י נצב עליו ודא (תהלים קיט) אמונתך אשר כוננת ארץ ותעמוד אז גם הם בעמידה (שם) למשפטיך עמדו היום כי (משלי כז) כמים הפנים אדם למטה כאדם על דמות הכסא (יחזקאל א) ד"מות כ"מראה א"דם (תהלים צ) תשב אנוש עד ד"כ"א דע מה למעלה ממך אתה יכול לידע איך הוא למעלה כי כל מה שאדם עושה כן משפטו למעלה מה למטה כן למעלה וכה"א (שם קכא) י"י שומריך י"י צלך כשם שאדם עושה עם צל שלו כך למעלה

מצוה ראשונה של תורה ממנין הרי"ג מצות פרו ורבו ומצוה אחרונה ממנין תרי"ג מצות ועתה כתבו לכם השירה הזאת לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו נעץ סופו בתחילתו שכל אחד מישראל יכתוב