מגלה עמוקות חלק ב קעט

יוה"כ י' על יום הושענא רבה שלקח הקב"ה ו' מן השם ועשה ממנו גמר חתימה כי אות ו' מן א"ב הוא אהי"ה הא כיצד אבג'ד'ה'ו בגי' אהי"ה לכן נטל הקב"ה אות ו' של שמו וחתם בו כי אהי"ה פ' אהי"ה בגימטריא אמ"ת (משלי ח) ואהיה אצלו אמון ומשה שחתם שמו בזו הפרשה בה' פסוקים ראשונים לפי שמקורו שם לכן פתח ואעידה בם בראש היריעה שסימן (תהלים סח) בי"ה ש"מו לא זכר בזו הפ' השם רק אחר כ"א תיבות מנין אהי"ה כי הקב"ה אמר למשה (שמות ג) אהי"ה אשר אהי"ה ויש כ"ג טעמים בספר מקנה אברהם: (הענין שהוא פסוק ה' מן הפר' ויש לו ה' סימנים ומתחיל בה' ומסיים בה' ויש בו תיבות מנין חיי"ם) בכאן נרמז סוד התשובה שהיא נרמזה בצורת ה' בסוד דרשו י"י בה' מצאו כמ"ש במסכת מנחות (שם לד) מי האיש ה"חפץ חיים וגו' כי כמו שתקנו רז"ל בתפלת י"ח ברכה ה' ברכת תשובה ומתחלת בה' השיבנו אבינו ומסיימת בה' ה' סימנים אלו נגד ה' פרצופי' נפש רוח נשמה חיה יחידה בפרשה וישב ת"ח רזא דמל' אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא ומתתא ואיקרי ברוך כד"א (בראשית יד) ברוך אברם לאל עליון ואית רוגזא אולטייא לעילא ולתתא (שם ג) ארור אתה מכל הבהמה (שם מט) ארור אפם כי עז על רזא דנא אית תרין טורי את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל לקבל אלין תרין דרגין ועל דא הא איקרי ברוך הא איקרי ארור מסטרא דדינא קשיא נפקין תרין רוגזין לתרין סטרין חשב בזוהר ו' דברים בברכה ו' דברים בקללה לכן ששה שבטים עלו על הר גריזים לברכה וששה עלו על הר עיבל לקללה

הלי"י תגמלו זאת עם נבל ולא חכם: עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו דריש מלשון נובלת חכמה תורה רמז כאן סוד (ישעיה ם) שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו ב"או ל"ך ר"ת נב"ל שהוא גלגול הבל רק שנהפך ה' לנ' כי הבל חטא באימא א"י מן אדני לכן ה' מן הלי"י רחוקה מן התיבה (בראשית ז) ותרם התיבה מעל הארץ ה' גדולה רומזת על דור המדבר כולם מסוד ה' ראשונה ז"ש כי דור תהפוכות ה"מה ב"נים ל"א אמן בם ר"ת הב"ל שלא השלימו מה שמוטל עליהם רק עם נבל רזא דא (שמות יח) נבל תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך שכלם באו מחיליה להשלים נ' שערי בינה ונהפכו (תהלים יד) אמר נבל בלבו אין אלקים

בנים לא אמן ב"ם. עם שם של מ"ב עולים הנשמות בכל לילה ולילה לכן משה אמר קודם מותו שירה זו שים בה מ"ב פסוקים ועמו עולה הנשמה לעילא כמ"ש כי שם י"י אקרא על שם של מ"ב ז"ש בנים לא אמן ב"ם על רזא דא ומשה שהרג בשם המפורש המצרי שהיה קי"ן לא הגין אז על דמו של הבל ודם זרעותיו או למד כאן מאמר רז"ל שהקב"ה והתורה והאדם קשורין זה בזה כי שיעור קומה דלעילא תרי"ג (שמות ג) זה שמ"י עם י"ה הרי שס"ה זכרי עם ו"ה הרי רמ"ח וגם האדם הוא רמ"ח איברים נגד רמ"ח מ"ע ושס"ה גידין נגד מצות ל"ת ונגד שס"ה ימי החמה ושלשתן מבוארין בפסוק זה הלי"י תגמלו זאת שם י"י שהוא סוד תרי"ג עם שמ"י וזכר"י בגימטריא תרי"ג עם נבל ולא חכם עמא דקבילו אורייתא ג"כ בזה המספר מכוון להשלים שמא קדישא (תהלים צג) לבש ה' עז התאז"ר בגימטרי' תרי"ג שהוא לבוש שכינה במילוי ואח"כ מפרש שגם האדם מכוון בזה החשבון הלא הוא אביך קניך הוא עשך אמר שני לשונות על קנוקנות של האדם שיש לו שס"ה גידין אמר קניך ועל גוף שלו אמר הוא עשך ויכוננך בכל מיני בסיס וכן מלמד שנמלך הקב"ה על כל אבר ואבר של אדם כי תרי"ג מרכבות יש לו למטטרון שממונה על הנשמות כמ"ש בזוהר ע"פ (בראשית כד) ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביהו זה מט"ט בביתו (שם) המושל בכל אשר לו עיין פ' וישב לכן אתמר בזוהר בר"מ כשאדם מת אתא מטטרון עם תרי"ג מלאכים לקבל צדיק ז"ש זכור ימות עולם על מצות לא תעשה שהם כמנין ימות השנה ובזה רואה הוא בכל יום ויום השנה שהוא שס"ה שאל אביך זה אברה"ם ויגדך שהיה מספרו רמ"ח ג"כ כמנין כל האברים

בתורה בנביאים ובכתובים מוכח שכשהתורה הוא בג' דורות אזי ההורה חוזרת על אכסניא שלה ז"ש שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ר"ל כשאתה שואל לאביך ולזקניך אזי ההורה הוא בהנחל. בנביאים (ישעיה נט) לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אזי אמר י"י שמכאן ואילך מעתה חוזרת התורה על אכסניא שלה ודבר זה למדו רז"ל (בב"מ יז) דהל"ל מפי זרע זרעך מעתה ועד עולם וידוע הפסוק מלא שמורה על זה שהקב"ה אומר שמכאן ועד עולם התורה חוזרת על אכסניא שלה בכתובים (תהלים קלב) אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם ר"ל כשאח"כ בני בניהם הם לומדים וקאי גם בניה' על פרי בטנ' שלפניו (שם) זאת מנוחתי עדי עד שהתורה חוזרת על אכסניא שלה וזה כוונת הגמרא בקידושין (דף ל) אריב"ל כל המלמד בן בנו תורה כאלו קבלה מהר סיני שנאמר (דברים ד) יום אשר עמדת וגו' בחורב וסמיך ליה (שם) והודעתם לבניך ולבני בניך ר"ל שאם קבלו ישראל מעצמן מהר סיני לא היו שוכחין לעולם ז"ש ע"פ (שיר א) ישקני מנשיקות פיהו וא"כ כשמלמד הוא תורה לבני בנים הרי ג' דורות לכן כאילו קבלה מהר סיני ולא היה נשכח לעולם וחוזרת על אכסניא שלה וצריך לומר בתפלה בברכת התורה ונהיה אנחנו וצאצאנו וצאצאי צאצאינו שעל ג' אלו צריך לברך והטעם גרים הריף גבי הרואה ניסים שנעשו לישראל אומר ברוך וכו' שעל ניסא דרבים כ"ע בעי ברוכי ועל ניסא דיחיד הוא ובריה ובר בריה בעי ברוכי שעל ג' דורות רחמי האב על הבן לי לניני ולנכדי

האזינו השמים לגדולים של ישראל אמר עשו אזניכם כאפרכסת לשמוע רזי תורה