מגלה עמוקות חלק ב קעו

צריכין להיות באגודה אחת כי יום תרועה לשון אהבה וריעות: וענין אגדה נרמזו בו ד' מלוי השם בעולם אצילות השם של ע"ב במילוי יודין הרי א' שם של ס"ג בעולם הבריאה יש לו עוד ב' ענפים מילוי ס"ב וס"ז הרי ג'. שם של מ"ה בעולם היצירה יש לו ג' ענפים מילוי מ"ד מ"ה מ"ט הרי ד' שם של ב"ן בעולם עשייה יש לו ד' ענפים ג"ן ד"ן ז"ן ה"ן הרי ה' מן אגדה. ז"ש השם הוא סוד אגדה אחת לעשות רצון א"ש לכן גם ישראל יהיו לעתיד דמיון שמו יתברך ויהיו כולם אגודה אחת כמ"ש (עמוס ט) ואגודתו על ארץ יסדה ר"ל כמו שאלו ד' מילואי השם שהם קשורין וכלולין זה בזה כן נתן הקב"ה שישראל למטה יהיו באגודה אחת (ד"ה א יז) מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וסי' כל הצירופים (תהלים נא) ופי י'גי'ד תהלתך י"ג ענפים ואח"כ י"ד צירופים נשתנים

בזוהר ר"מ פר' אמור על ענין יום הדין של ר"ה שניתן רשות למקטרג לחפאה פתחא ולכסאה ומסיים שם ואי תימא מאן ידע דהכי הוא רזא דא אתייהב לחכימין ואף מאן דלא חכים יכול לידע מן דין שלמטה איך הוא למעלה כי כל מה שיש בארץ יש בשמים ועז"א הנסתרות לי"י אלקינו ר"ל אעפ"י שמשפטי י"י הם נסתרות מ"מ מן נגלות לנו ולבנינו לעשות למטה יכולין לידע מה למעלה וכה"א (שם פא) בכסא ליום חגינו שנתכסה ממנו משפט העליון אבל על כל פנים מן חק ישראל למטה יכולין אנו לידע משפט לאלקי יעקב וכה"א (חבקוק ג) כסה שמים הודו ז"ש (תהלים קטו) השמים שמים לי"י ואין האדם יכול לידע מה בשמים לז"א (שם) והארץ נתן לבני האדם מאחר שנתן הקב"ה לאדם בארץ בזה יכול לידע מה שהוא בשמים ואמר זה על יום ראש השנה כמ"ש (שם) י"י זכרנו יברך שהוא יום הזכרון (שם) יוסף י"י ע'ל'כ'ם עלכם ועל בניכם כפל נוטריקון (ר"ה כו) ע וברים ל"פניו כ"בני מ"רון (תהלים קטו) ברוכים אתם לי"י א"תם אפילו מוטעין שוגגין מזידין ז"ש אתם נצבים היום כולכם ר"ל כמו שאתם נצבים היום למטה כולכם כן עומדין ה' מול ה' דרגין לפני י"י אלקיכם למעלה

יש בתורה כ"כ קרין וכתבין כמנין ק"רין וכת"בין שהוא חשבון תתמ"ח (בראשית לח) למי חתמ"ת והפתילים והוא סוד או"ת א"מת מנין ד' שמות הוי"ה המנהיגים ד' עולמות א'ב'י'ע' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וד' שמות אהי"ה קס"א קס"א קמ"ג קנ"א בשילוב שתיהן ביום צריך להקדים שמות אהי"ה ואח"כ הוי"ה ובלילה להיפך מדת לילה ביום ומדת יום בלילה אב הרחמן מ"רחם בא"יק תתמ"ח

כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. בפה ובלב האדם שם ב"ן ד' לכן אמר נצבים (שמות יג) למען תהיה תורת י"י בפיך וכה"א (תהלים לז) תורת אלקיו בלבו כי בלב ובפה בו שם בן ד' בפיך תורה שבע"פ ובלבבך תורה שבכתב כן פירש"י קאי על תפלה כי צריכין תרין סיטרין אלו לתפלה. בזוהר פר' ויקרא בשמחה וברננה בלב ובפה ובזה (שם ק) דעו כי י"י (שם) הוא אלהים תורה שבכתב שמחה בע"פ רננה ז"ש (שם) מזמור לתודה סימן ק'. ק' ברכות של תפלה שצריך לעמוד לתפלה מתוך דבר הלכה פסוקה (שם) ה"ריעו ל"י"י כ"ל ה"ארץ ר"ת הלכ"ה עבדו את ה' בשמחה תורה שבכתב משמחי לב ברננה בע"פ ובזה שמייחד בכתב ובע"פ בזה דעו כי י"י הוא אלקים הוא עשנו ד' פ' ה' הוא לקבל ד' קליפות ג' מהן ג' שני ערלה אש רוח ענן תמן מעשה עבירה ושנה הרביעית לקבל קליפת נגה תמן מחשבה של עבירה דבר זה מבואר בלחש בפ' ויקרא עטיפא בקטפא אזדמנא שרי שרי ע"ש חד שרי לקבל מעשה וחד שרי לקבל מחשבה גם בקדושה ג' עולמות תמן מעשה ועולם האצילות עולם המחשבה ז"ש כי קרוב אליך הדבר בלבבך עולם המחשבה לעשות עולם המעשה ל' של וישליכם גדולה לע"ל תהיה מעלת ירושלים שלשים מעלות (ברכות לב) בפ' אין עומדין כל חיל ורהטון שלשים על שלשים (ישעי' נד) כדכ"ד שמשותיך יעקב אמר שיר למעלות כפול על ל' מעלות של סולם שהם ג' עולמות וכ"א. כלול מי' הרי שלשים צדיקים בכל דור כמנין יהי"ה

ירושלים גבוה ג' פרסאות שהוא י"ב מיל ז"ש (דברים טז) בכל שעריך אשר י"י אלהיך נותן לך לשבטיך ר"ל נגד שבטי י"ה ה' שערים י"ב מיל על כל שבט מי"ל נוטריקון (תהלים צא) מ"לאכיו י"צוה ל"ך לויה של כל אחד מיל הן שלשה עולמות בי"ע שיגביה הקב"ה ירושלים מן העולם העשייה לבריאה דרך שלשים מעלות תלת דרגין ז"ש ירושלים ג' פעמים הם על ג' עולמות אלו סוד נפש רוח נשמה ולעתיד לבא יהיה הכל נשמה

אתם נצבים היום כולכם. בלשון זה רמז להם על סוד רוח הקודש כל איש אשר איננו פה עד סוף כל הדורות וכמו שקיבל משה (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר שם קבלו תורה שבע"פ כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ואיתא במדרש שמואל ע"פ (שם יד) התיצבו וראו וגו' מסר הקב"ה למשה מגלת בית המקדש ומסר לו בעמידה פה עמוד עמדי מסר ליהושע ויתיצב שם עמך (תהלים קיט) לעולם י"י דברך נצב והוא בשמים לכן קבלו על כל דור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד

פר"א (פרק טו) ר' אליעזר אומר אני שמעתי באזני י"י צבאות (עיין זה המאמר באורך בפרקי דר' אליעז' עד מספר החיים)

ענין הן אמת חכמים הגידו שימי האדם נחלקין לד' חלקים ימי נערות ימי בחרות ימי זקנה ימי שיבה וקצתן חלקו על ג' עלייה עמידה ירידה הן הן ד' זמנים אלו נגד ד' פתחים ובכל פתח כשהוא בא לאותו זמן מלאכים רחמנים נותנים לאדם עצה שישוב מדרכו ולכן בפתח ראשון שהגיע לימי הנערות שהיצר (מלאכי ג) בוער כתנור אש בתוך ערלים וגחלים וכו' הם ימי העלייה כשיגיע לימי נישואין