מגלה עמוקות חלק ב קעה

האר"י ז"ל שצריך לומר בשעת מלקות גם אלו ג' מלקות שהם נגד ב"ד דלעילא ג' אותיות השם הגדול הוא אברהם קורא הפסוקים ושל שמאל אומר הכהו הוא יצחק ויעקב הוא האומר והוא רחו"ם כי קו הרחמים הוא יעקב. או נאמר (ישעיה מח) ישראל מקוראי ויעקב הוא הגדול בחיר שבאבות ויצחק אומר הכהו ואברה"ם בגימטרי' רח"ם אומר והוא רחום ג"פ קורא פסוק זה הן הן כל הקללות י' של אדם י' של חוה י' של נחש ט' של אדמה שנתקללו ממעשיו של נחש גם רמז על ג' חלקים אלו שמכין א' לפניו ושתים לאחריו על ג' מדות של אבות העולם (בראשית לב) ויעקב הלך לדרכו ואח"כ תרין משיריין של אברהם ויצחק דאזלי לקבל אולפן דצדיקייא (שם) ויפגעו בו מלאכי אלקים הם משיריין דאברהם ויצחק וישלח יעקב מלאכים לפניו ואח"כ הולכין אברהם ויצחק לאחריו כדאיתא במדרש הנעלם פרשת וירא לכן מכין חלק א' לפניו נגד יעקב ושתים לאחריו נגד אברהם ויצחק ז"ש (זכריה יג) מה המכות האלה בין ידך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי לפי שהמכות הם בין ידים כופה ידיו הנה והנה כי הקב"ה ברא העולם בשתי ידים (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וז"ש אח"כ (זכריה יג) פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה והבאתי את השלישית באש הן הן ב' שלישים שמכין לאחריו כי שני חלקים יזרקו לאחריו והשלישית אשר ישארו הן השליש שמכין לפניו (תהלים קמ) ישבו ישרים את פניך עוד ענין קשירת ב' ידים כדאיתא בתיקונים ב' מלאכים ממונים הא' כתביאל הב' חתמיאל בי"הכ לכן בר"ה א' אבינו מלכנו כתבינו ובי"הכ א' אבינו מלכנו חתמנו יד כותבת בר"ה ויד חותמת בי"הכ לכן ברכת השיבנו הוא ברכה ה' פותחת בה' ומסיימת כה' כי ה' רומזת על תשובה תשוב ה' (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו ולכן רוחו של יעקב נברא בה' וביום ה' אומרים (תהלים פא) הרנינו לאלקים עזנו (שם סב) כי עז לאלקים (שם פא) הריעו לאלקי יעקב. גם ע' שרים שלמעלה נחלקין על ה' פעמים י"ד דהיינו י"ד שרים ממזרח י"ד שרים ממערב י"ד מצפון י"ד מדרום י"ד מלמעלה הרי ה' פעמים י"ד ז"ש מה המכות האלה בין ידיך הם השרים העליונים שמסכימין להלקותו (יחזקאל ח) וישלח תבנית י"ד ויקחני בציצת ראשי במזמור (תהלים קיא) אודה י"י בכל לבב שלעולם צריך להזכיר מעמד הר סיני (דברים ד) יום אשר עמדת וגו' בחורב ז"ש (תהלים קיא) בסוד ישרים ועדה גילה להם רז של מלאכי השרת שאמרו מתחלה נעשה ואח"כ נשמע ז"ש (שם) גדולים מעשה י"י ואח"כ (שם) דרושים לכל חפציהם שאז (שם) הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד ואח"כ באוהל מועד חזרו ונשנו (שם) זכר עשה טעם שחזר ונשתלשלו בערבות מואב לפי שטרף נתן ליריאיו שכפה ההר כגיגית שהיו אנוסים והיו יריאים מפני הטירוף אבל עתה (שם) יזכור לעולם בריתו על ברית של ערבות מואב שהעמיד משה ה' דרגין מול ה' דרגין והאיך היה הברית (שם) כח מעשיו הגיד לעמו הם כ"ח פרקים של שתי ידים של הקב"ה דבר זה הגיד לעמו דוקא (שם פא) כי חק לישראל הוא (שם קמז) חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום שלא הודיע הקב"ה יום הדין ומזה הטעם לא כתב בתורה שר"ה הוא יום הדין כדי להעלים מן א"הע ז"ש (שם פא) בכסא ליום חגינו שלא גילה הקב"ה וכיסה יום הדין בתורה הטעם הוא כי חק לישראל ולא לא"הע ז"ש (שם קיא) לתת להם נחלת גוים שגם חלק של א"הע ירשו ישראל וחוזר ומפרש מהו כח מעשיו לז"א (שם) מעשה ידי"ו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו כ"ח כ"תביאל ח"תמיאל עשוים באמת זה הושענא רבה. (שם) ראשית חכמה יראת י"י ר"ל כשקבלו התורה מתחלה היה ביראה

את"ם נצבים היום כולכם לפני י"י אלקיכם. אמ"ת אתם נצבים כשהם כולכם לפני יי אלקיכם בפה ובלב כמ"ש כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך במדרש אתם נצבים אימתי כשתהיו אגודה אחת היום כולכם בנוהג שבעולם אדם נוטל אגודה א' של קנים בבת אחת ולא יכול לשברה ואלו אחת אפילו תינוק יכול לשברה וכן אתה מוצא שלא יהיו ישראל נגאלין עד שיהיו אגודה אחת שנאמר (ירמי' ג) בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון וקשה מה ענין אגודה אחת לפרשה זו בדרך הפשט בפרשה זו הכניסם לברית וקבל כל א' מישראל ברית של ס' רבוא כדאמרינן בגמרא סוטה (דף לז) ונעשו עריבים זה לזה וא"כ בזה ערבות אחד מחייב לשלם בעד חבירו ז"ש כל איש ישראל ר"ל איש א' מישראל הוא כלל כל ישראל בענין לעברך בבריה ובאלתו ולכן נקראו ישראל (ירמיה נ) ש"ה פזורה ישראל כשלוקה אחד מרגיש בו חבירו כן גם ישראל (ויקרא כו) וכשלו איש בעון אחיו לפי שכל ישראל נקראו איש אחד לכן כשלו אחד באחיו וכן כשחוטא אחד מחויב חבירו לשלם בעדו (ומביא ראיה) וכן לע"ל כי בכאן נרמזה סדר גאולה אחרונה ע"ד המדרש פ' בא (איוב לא) מה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנה לע"ל ידין הקב"ה א"הע בקימה ובנציבה. והנה סידר משה בזו הפרשה סדר הערבות איך הוא מי שיש בידו למחות ולא מיחה לכן פתח ראשיכם שבטיכם (שבת נד) הנהו דריש גלותא מתפסי אכולא עלמא לפי שיש בידם למחות כמ"ש הנביא (מלכים א כב) ראיתי את כל ישראל נפוצים אל ההרים הן הן המנהיגים ראשיכם שיש בידם שבט מוסר ז"ש שבטיכם ולא אמר לשבטיכם למד חסירה ולכן אמר ג"כ טפכם כי הם הן עריבים בעד אביהם בשעת הר סיני אבל בהקהל אמר מתחלה נשיכם שבאו לשמוע ואחר כך טף: (בראשית א) בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים. ר"ל ביה"כ שהוא עשירי לתשרי גם בר"ה שהוא אחד לחודש נראו ראשי ההרים אתם נצבים היום בר"ה