עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב קעד

Megaleh Amukot Part 2 174 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

הוא סוד תפארת שהוא כלול משתי ידים העליונים (בראשית כה) איש תם יושב אוהלים באוהל אברהם באוהל יצחק לכן כופין אותו על עמוד שהוא עמוד שכל שבעה עמודי עולם עומדין עליו (איוב כו) עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו (תהלים עו) מגערתך אלקי יעקב נרדם ורכב וסוס לכן כופין שתי ידיו על העמוד שהוא סוד גדולה גבורה תפארת שמתפשט הנה והנה. וחז"ן הכנסת אד"ני תמן דינא דמלכותא אוחז בבגדיו כי מן המצות עושה אדם בגד ועתה (ישעיה כד) בגד בוגדים בגדו עד שיגלה את לבו כי (קהלת ז) והחי יתן אל לבו לבא דכולא תמן (תהלים עג) צור לבבי וחלקי אלקים לעולם והאבן נתונה מאחריו להסיר לב האבן ממנו הוא אבן נגף אשר הלך אדם אחר יצרו הרע שלכן הוצרכו להיות ג' בני אדם לקבל ב"ד דלעילא גם א' מהדיינים קורא השני מונה השלישי אומר הכהו

גם מזה הטעם מכות משולשות שיראה שלשה ספרים נפתחין לפניו וב' רצועות עולות ויורדות בו הן הן מלאכי אלקים מתרין סיטרין רצועין בישין לאלקאה עולים ויורדים בסולם זה שהוא עמוד שכפו בו את האדם וכדי לזכור (בראשית כח) והנה י"י נצב עליו שהוא פגום בו לכן ב' רצועות כל א' כפול לשנים (ישעיה מ) כי לקחה מיד י"י כפלים שהוא כפל כפל כי שנים הם כפל ושנים שהם ארבעה הם (שם) כפליים בכל חטאותיה שכן גוליירין בישין דמתגרין במלחמה הם ג"כ ד' המרומזין במזמור (תהלים עח) והוא רחום עון משחית אף חמה ז"ש (דברים כח) אם לא תשמור לעשות וגו' והפלא י"י שם של י"י והיו המכות משולשין כי ג' אותיות השם הם העיקרים יו"ד ה"א וא"ו הם בגימטרי' ל"ט והיו משולשות עם שלשה בני אדם לרמוז על ג' אותיות השם ז"ש (שם כה) והכהו לפניו כדי רשעתו ר"ל בדבר שפגם שהוא בשם של מ"ה במספר אותו השם מכין אותו וק' מאי ענין זה של ושמתם את דברי הברית שהוא סוף התוכחה לכאן וחוזר לתחלת המקרא ויש לתרץ כי בפסוק שאחר זה מתחיל משה אתם נצבים כולכם לפני י"י אלקיכם וסידרן ה' דרגין ראשיכ' שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל הא ה' דרגין דימינא טפכם נשיכם וגו' הא ה' דשמאלא כלהו דרגין אתיין כגוונא דלעילא כמ"ש בזוהר פרשת יתרו לעברך בברית י"י ובאלתו הרי שכרת משה ברית עם ישראל ה' פעמים לכן מי שנתחייב מלקות כופין אותו על העמוד שתי ידיו הילך והילך נגד ה' דרגין דימינא וה' דרגין דשמאלא שפגם בהם האדם ומאחר שזה הוא התחלת הברית כענין סידר שסידר משה המרכבות למטה מול מרכבות דלעילא לכי חוזר לתחלת המקרא שזה הפסוק הוא תחלת המקרא והתחלת הברית גם שלש של שלש אלו רומזין על שפגם בג' נפש רוח נשמה שהן הן ג' עולמות בי"ע נרמזין בראשי תיבות והיה אם בין הכות ה"רשע ו"הפילו ה"שופט ר"ת ג' אותיות השם (בראשית כז) הו"ה גביר לאחיך אף שפתח ו"היה אם בין על ד' אותיות השם מ"מ אצילות היא נעלם מן י' של שם לכן כופין ב' ידיו על העמוד שגם בי' של שם פגם (דברים כה) ו"הפילו ה"שופט ו"הכהו שענין ההכאה להמתיק ג' בתי דינין אלו ולכן שליש מלפניו הוא הנפש אשר עומדת וחופפת עליו בקבר ולאחריו כדי ב' רשעיות נגד רוח ונשמה שהרוח הולך ולא ישוב והנשמה הולכת לעילא (ת'ק'ע'ו בריתות על כל מצוה הוא סוד יחוד קב"ה ושכינתיה מנין יסו"ד מלכו"ת (משלי ג) בכל דרכיך ד"ע ה"ו)

אעתיק דברי האר"י ז"ל בענין מלקות משארז"ל (כתובות לג) חייבי כריתות שלקו נפטרין כי מלקות עולה תקע"ו כנגד כל הדינים בין נחים וקשים ושרשם מאלקים ואדני מילוי אלקים עולה ש' וריבועו עולה ר' הרי ת"ק מן מלקות ואח"כ ס"ה מן אדני עם ט' אותיות משני שמות אלו והכולל שלהם הרי מלקו"ת לכן המלקות מתקן כל הדינים נחים וקשים ולכן הקושר בעמוד הידים יכווין לארפיא ולזה יכוון המכה ברצועות שור וחמור שהם קליפות חמורות וצריך ב"ד של שלשה נגד כ'ח'ב שהם חשובות כאחת כי שורש הקליפות הם מלמעלה למטה וצריך ב"ד של ג' לתקן הדינים ע"י קו המדה ממקור העליון והאומר הפסוקים הוא הגדול יאמר אותם עם הטעמים שהוא כנגד כתר והאומר הכהו ישב בצד שמאל נגד בינה דינים מתערין מינה והאומר והוא רחום ישב בצד ימין נגד חכמה כרחם אב על בנים וצריך המקושר כשקושרין אותו לומר (ירמיה י) יסרני י"י אך במשפט אל באפך פן תמעיטני. לפי דרכי והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשע"ו ר"ל מספר ר"שעו שהוא מלקו"ת

לפי שכבר אתם נצבים היום כולכם לפני י"י לעברך בברית וכבר כתבו התו' בשם ירושלמי בסוטה פ' אלו נאמרין שאין לך אדם מישראל שלא כרת הקע"ו בריתות על כל מצוה ומצוה י"ב ברוך בכלל וברוך בפרט וי"ב ארור בכלל ובפרט הרי מ"ח ללמוד ללמד לשמור לעשות הרי ד"פ מ"ח הרי סוד אתם נצבי"ם היום כלכם לפני י"י אלקיכם כמנין נצבי"ם יש לכל איש ישראל בריתות על כל מצוה ומצוה לכן פתח ברבים וסיים ביחיד כי על כל אחד מישראל עברו עליו קצ"ב בריתות על כל מצוה ומצוה ולפי דברי רבי שאמר (סוטה לז) לדברי ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאין לך אדם מישראל שלא נכרתו עליו מ"ח בריתות של שש מאות אלף וה' אלפים ותק"ן ז"ש אתם נצבים היום כולכם איש בעד איש כל איש ישראל ר"ל אחד מישראל הוא ערב ההרבה בעד כל ס' רבוא שלהם וכמו שבכאן היו קצ"ב בריתות כן ג"כ בהר סיני קצ"ב בריתות וכן ג"כ באוהל מועד קצ"ב בריתות הרי ג' פעמים קצ"ב כמנין מלקו"ת ומנין רשע"ו ז"ש (תהלים פא) תקע"ו בחודש שופר במדרש חדשו מעשיכם שפרו מעשיכם תקע"ו בריתות שכרתו עליהם ח' פעמים ע"ב נגד ח' תיבות שיש בפסוק יסרני.י"י אך במשפט שכתב