עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב קעא

Megaleh Amukot Part 2 171 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

ו"היית לנו לעינים ובחורבן אמר (איכה א) עיני עיני יורדה מים (תהלים קיט) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו קאי על עינים שיהיו מתוקנים לכן הוצרך א"הר לתקן ק"ל שנה (במדבר כא) נ"פשנו ק"צה ב"לחם ה"ק"ל ק"ל הם ב' עינין כל אחד בגי' ק"ל ר"ת נק"בה ואם קאי על תורה יתד שהכל תלוי בו שהכל תלוי בשמע כמ"ש (ישעיה נה) שמעו ותחי נפשיכם ועתה בשבתך חוץ ושבת על תשובה ובזה וכסית העונות שהם צואת בנות ציון ומתחלה צריך ללמוד בתורה ואח"כ תשובה ז"ש וקרבנו מלכנו לעבודתך כי זולת זה לא עם הארץ חסיד ואי' בזוהר פר' בראשית ע"פ (שם נא) ובצל ידי כסיתיך מאן דמחדש חידושין דאורייתא מעטרין ליה בי"ע עיטרין ובונה רקיע חדשה מן רזין וארץ חדשה מן פשטי דאורייתא ומאן דלא ידע אורחי דאורייתא דלגו מנוקבא דתהומא רבא דכר ונוקבא (שם ה) מושכי העון בחבלי השוא דא דכורא (סם) וכעבות העגלה חטאה דא נוקבא העו"ן בגי' סמא"ל ז"ש ולא יראה בך ערות דבר שלא ישנה מאורחי דאורייתא כי י"י אלקיך מתהלך בקרב מחניך ושב מאחריך לכן סמך מיד לא תסגיר עבד אל אדוניו

לא תביא אתנן זונה. על נוקבא ומחיר כלב על דכורא בית י"י אלקיך כי תועבת י"י גם שניהם לרבות שינוייהם מאן דמשני אורחי דאורייתא. (איוב א) ויבא גם השטן בתוכם שהוא גם גימא ושננתם לבניך שיהיה ד"ת מחודדים בפיך אם ישאל לך אדם אל תגמגם ותאמר מיד ויתד תהיה לך י"תד בגימטריא א"ת וה"ב תרין מצורעין דאזלין בסוף ז"ש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך תועבת י"י גם שניהם אלין תרין מאללי ארעא י"י א"לקיך מ"תהלך ב"קרב ר"ת י"ון א"דום מ"די ב"בל שהם ד' מלכיות

פרשת תבא

השקיפה ממעון קדשיך. מטטרו"ן עב"ד נאמ"ן השקיפה לרעה הטעם לפי שבפרדס שער האותיות נחלק א"ב על ד' חלקים עד ו' רחמים גמורים ואותיות השקיפה הן מחלק אחרון שהם דין גמור לכן (תהלים פה) צדק משמים נשקף ולפי שהדין הוא מן שם אלקים שהוא במילוי ש' ובריבוע עולה ר' הרי ת"ק לכן השקיפ"ה בגימטריא ת"ק והוא מהלך מן הארץ לרקיע מדה טובה מרובה ממדת פורעניות ת"ק פעמים וכן חיו אבות העולם ת"ק שנים הקב"ה ברכן מא' עד ת' וקללן בח' מו' עד מ'

הענין בדרך הדרש לפי שהקב"ה חלק בין עונשים לקבלת שכר מתן שכר בב"ת ועונש בבעל תכלית ואדם חושב כמו השכר כן להיפך העונש גדול לא כחטאינו תעשה לנו והקב"ה אומר (ישעיה מ) כי לקחה מיד י"י כפליים בכל חטאתיה והנה משה שברכם בח' וקללם בכ"ב והקב"ה עשה להיפך ברכם בכ"ב וקללם בח' (על זה הדרך לא בא משה להסגיר עבד אל אדוניו ולהלשין עליהם להוסיף עליהם הקללות) וכן תשרי חודש זה מן סוף אותיות שהם דין גמור דוד אמר (תהלים לא) הוציאנו מרשת זו טמנו לי אבל ניסן הוא חודש אביב מן התחלת א"ב שהם רחמים גמורים (בראשי מן אביב תמן תשרי)

ברוך בכלל ובפרט ארור בכלל ארור בפרט ללמוד ללמד לשמור לעשות הרי ארבע וד' פעמים ארבע ט"ז וכן בסיני וכן בערבות מואב שנאמר אלה דברי הברית נמצא מ"ח כריתות על כל מצוה ומצוה ר"ש מוציא הר עיבל ומכניס אהל מועד שבמדבר כתבו התוס' בירושלמי מסיים וכן היה ר"ש אומר אין לך כל דבר ודבר שלא כרת עליו ת'ק'ע'ו בריתות י"ב בברוך בכלל וכן בפרט וכן בארור י"ב בכלל י"ב בפרט הרי מ"ח ללמוד ללמד לשמור לעשות הרי קצ"ב בריתות וכן בהר סיני וכן בערבות מואב הרי תקע"ו בריתות ונרמז (תהלים פא) תקע"ו בחודש שופר חדשו מעשיכם שפרו מעשיכם לקיים תקע"ו בריתות שנכרתו עליהם ח' פעמים ע"ב ב"פ רפ"ח ניצוצין עוש"ר שמור לבעליו שצריך האדם לזכור תמיד על תקע"ו בריתות שכרת הקב"ה עם כל אחד ואחד מישראל לשלם לאיש כדי רשע"ו והוא בגימ' מלקו"ת ז"ס (יחזקאל מה) וששיתם את האיפה ר"ל ו' פעמים איפ"ה הוא ג' פעמים קצ"ב שקבלו ישראל כל אחד על עצמו קצ"ב בהר סיני קצ"ב באוהל מועד קצ"ב בערבות מואב והוא סוד בצ"ק שבסדקי ערבה שקבלו בערבות מואב ונעשו ערבים להדדי לכן כשמלקין מלקו"ת צריך ג' בני אדם והוא ג' קצבים שראה משה ברקיע הא' קצב שחתך בשרו של ר' עקיבא במסר"ק נוטריקון "מ' "סאה "ר"מ "קבין (דברים כט) מה חרי הא"ף הגדול הזה ר"ל אל"ף פ"א במילואו בגי' קצ"ב ולכן מלקין מלקות משולשים הא' לפניו שהיה לו לאדם לזכור ברית הר סיני שהוא לפניו תמיד וב' לאחריו אוהל מועד וערבות מואב נגד ג' קושרי כתרים לעילא א' לפניו בעולם הבריאה ושתים לאחריו יצירה עשייה (שיר א) בני אמי נחרו בי אמ"י נוטריקון א"חאב מ"נשה י"רבעם אלו ג' מלכים שהרשיעו ביותר והסיתו לעע"ז כמ"ש (בסנהדרין קג) פרק חלק שאין להם חלק לעו"הב

אבנים שלימות. אבן עזרא נתן טעם גנאי למזבח שיהיה מקצתן קודש וקצתן חול ז"ש (משלי יא) מאזני מרמה תועבת י"י מי ששוקל תורה וראיה שאין לשקול כולם שווים (שם) ואבן שלימה רצונו מי שרואה דין של מזבח שצוה הקב"ה שיהיה דווקא שלימה. באותו יום נסעו ישראל ס' מיל שקבלו התורה שהוא ס' רבוא אותיות בכל מיל אלפים אמה הרי שהלכו ק"ך אלף אמה באמה בת ששה טפחים הרי תש"ך אל"ף טפחים י' פ' הס"ד שאין לו להקב"ה בעולמו רק ארבע אמות של הלכה היא ג"כ סוד תש"ך והם תש"ך צירופין צ"באות אמה באמה בת ה' טפחים הם סוד ב' כרובין מטטרון