מגלה עמוקות חלק ב קע

בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה

או פי שנים בה יכרתו אלו ג' החדשים של עשו תמוז ואב והשלישית יותר בה אלול נשאר לישראל וג' בתים יש לנמלה ג' חדשים אלו אבל אמצעי הוא העיקר כן מתוך ג' חדשים לקח האמצעי שהוא חודש אב (הושע ה) עתה יאכלם חודש את חלקיהם (איכה א) קרא עלי מועד לשבור בחורי ורמז ג' בתים אלו פי שנים בה יכרתו שאינה משמרת לא בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינא רק והשלישי' יותר בה היא האמצעי' והוא רמז על התשובה שתהיה בבחרותו (תהלים קיב) אשרי איש שיתגבר על יצרו כשהוא איש לא בימי זקנותו מפני הדלף שנמס כוחו וליחתו ולא בימי ינקותו מפני הטינא חומר שלו רק האמצעי וכה"א קרא עלי מועד לעשות תשובה ולשבור בחורי לשבר כח היצ"הר בימי בחרותו וכן במידות פי שנים בה יכרתו הן הן הקצוות קצה ראשון וקצה אחרון שלא לילך בקצוות רק קנין אמצעי הוא שלם והשלישית יותר בה כמ"ש (משלי יד וטז) יש דרך ישר לפני איש לילך באמצעי אבל (שם) ואחריתה דרכי מות ר"ל שני קצוות הם שניהם דרכי מות לכן פתח ביחיד דרך וסיים ברבים בשנים דרכי כי שניהם כאחד לא טובים רק פי שנים בה יכרתו. גם רמז על ג' עולמות שהקליפה בהן בעולם העשייה פסולת מרובה על האוכל גם ביצירה מחצה על מחצה כרוב אבל בבריאה מיעוטה ז"ש פי שנים בה יכרתו על ב' עולמות אבל והשלישית יותר בה שאין כח הקליפה שם והנה מדור הקליפוה כמין חתיכה מרובעת נגד עולם היצירה עיין בכנפי יונה זה ענין הנמלה שכל מה שיש לה מנחת באמצע כן ג"כ מרכבת אסימון ואשמדאי ונעמן כלם נגד עולם היצירה או על ג' פעמים שעלה משה להר שבפעם השלישי נתרצה הקב"ה וא"ל (במדבר יד) סלחתי כדבריך כן בב' גאולות ראשונות פי שנים בה יכרתו והשלישית יותר בה והטעם שנ' שמות הם מנהיגי ג' עולמות (תהלים נ) אל אלקים הוי"ה והנה בפעם ב' היו בכעס כי שם של אלקים היא דין ובר"ח אמר הקב"ה למשה (שמות כד) עלה אלי דוקא אל שם ההוי"ה לכן אמר (תהלים מז) עלה אלקים בתרועה שם של אלהים ובא שם של הוי"ה

במצוה לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים. יש בו סוד ידוע (ישעי' כו) כי ביה י"י צור עולמים י"ה היא בריאה סוכת שלם של י"י ביצירה והוא סוד איל של אברהם אבינו שנברא בע"ש בין השמשות עיין בכנפי יונה (חלק ב' סי' קל"ה) והנה כוונת הפסוק ע"פ הסוד על הזהרת תוספת שבת שאז אימא פורסת סוכת שלום על זעיר גבול (משלי כז) רעך וריע אביך אל תעזוב לעשות חל"ל במקום חיי"ם (שמות לא) מחלליה מות יומת ז"ש לא תסיג גבול שהיא סוד י"ה י"י אשר גבלו ראשונים המה היושבים ראשונה במלכות כי אימא עילאה מקננא בבריאה תמן י"ה עמודא דאמצעיתא מקנן ביצירה תמן י"י מטרנותא מקננא באופן שהוא עשייה ז"ש לא תסיג גבול רעיך אשר גבלו ראשונים בנחלתך הוא מלכות נקראת אדני שלשתן יחד י"ה הוי"ה אדנ"י הוא ק"ו המד"ה כמו שק"ו המד"ה בגימטריא ס"ג מ"ה ב"ן שהם ג' עולמות בי"ע כן ג' שמות אלו מן ג' עולמות אלו עולים ק"ו גבו"ל רע"ך בגימטריא אש"ל שהוא הגבול אשר גבלו ראשונים עולם הכס"א שכן כ"ף סמ"ך אל"ף עולה אש"ל בקרקע של א"י הכתוב מדבר מן העפר אשר בקרקע המשכן י"פ אהי"ה י"פ הוי"ה בגי' קרק"ע היא סוד (בראשית א) יה"י א"ור ו"יהי או"ר תרין סטרין כהדא (ישעיה נד) ימין ושמאל תפרוצי

ואשר יבא וגו' ביער לחטוב עצי'. ר"ל להוכיח על עצים דקים בסתר ולא תשא עליו חטא רק ביער ונדחה ידו בגרזן בגוזרא דדינא הטעם שהוא מונע להוכיח רעהו מן העץ לפי שאומרים לו טול קורה לכן אמר ונשל ע"ץ בלשון יחיד מכח זה לא הוכיחו ונשל הברזל מן העץ ומצא רעהו ומת בעונו אבל לא יעשה כן והוא ינום אל אחת הערים וחי ר"ל (קהלת ז) אחת לאחת למצא חשבון כי (משלי כד) ראמות לאויל חכמות

פרשת תצא

ו"היה א"ם ב"ן ה"כות הרשע. ר"ת ואב"ה ואף שהוא חסר י' שכן פירש הזוהר (איוב ט) חלפו עם אניות אבה בלא י' וכן גבי לבן (בראשי' לא) ו"ידבק א"ותו ב"הר ה"גלעד (במדבר יא) ו"האספסוף א"שר ב"קרבו ה"תאוו כלם חסירים י' וכבר כתבו הקדמונים רמז מכאן המ"ן הכות הוא עת קץ לע"ל שיקבל סמאל זה המן על עצמו כל המכות כמ"ש (איכה א) הבאת יום קראת ויהיו כמוני הוא ובת זוגו תמנ"ע שנרמזה בסוף א"ם ב"ן הכו"ת הרש"ע היא תמנ"ע שנעשית פילגש לאליפז שיצא ממנו עמלק והמן גם ליל"ת חסר י' בגי' ע"ת רעה הנה כאן נרמז המ"ן עם עת רעה שלו (קהלת ח) עת אשר שלט האדם באדם לרע לו ובזמן ע"ח שהוא אלף ת"ע לע"ח ערב יהיה אור ר"ל כשיבא עת רצון אז יבינו מה שכתוב בהתחלת התורה י"הי א"ור ו"יהי א"ור כי שם נרמזה סוד גאולה אחרונה. תמנע כפל גבורות בסוד (מלכים ב ה) הלא טוב אבנה ופ"ר פ"ר כי סבבוני פרים רבים

ויתד תהיה לך על אזניך. בפ"ק דכתובות (דף ה) דרז"ל על האצבעות שעשוין כיתידות שלא לשמוע דבר נבלה נהיה בשבתך חוץ כאן נרמז סוד אריכות גלותינו עבור (משלי יט) ו"אץ ב"רגלים ח"וטא סוד ניצוצות הנידחות וקבצינ"ו י"חד מאר"בע כ"נפות הארץ שהוא סוד אותיות אמצעות חב"ו (איוב ך) ח"יל ב"לע וי"קיאנו שאנו מכוונין בכל פעם כשנכנס לבה"כ בפסוק ראשון (תהלים ה) ו"אני ב"רוב ח"סדך שזה גרם למשה ח"ן ב"עיני ו"אדעך גם משה אמר ליתרו (במדבר י) אתה ידעת ח"נותינו ב"מדבר