מגלה עמוקות חלק ב קסז

שתתן מעשר כדת וכדין אזי בלי ספק ואימינה מזה יגרום לי להיות עושר יותר מזה עד שי"י (בראשית כד) בירך את אברהם בכל ז"ש ר' יוחנן עשר בשביל שתתעשר והוא הקרי והכתיב עשר ר"ל מלח ממון חסר שתתן ותחסר בענין מעשר בזה יהיה מלח ממון חסד בד' בשביל שתתעשר שתזכה להיות חוט של חסד עליך ותהיה איש חסד כי העני הוא מסיטרא דדינא והעושר הוא מסטרא דחסד ז"ש ולא ידע כי חסר יבואנו לידי חסד כי כמו שהעני משפיע למטה כן מד"הר משפעת למעלה ובשעה שהעושר שהוא מדת החסד נותן לעני שהוא מד"הד אז גם למעלה מדת החסד משפעת למד"הד ז"ש ונתן לך רחמים ורחמך כדאיתא בגמרא (יבמות סג) המלוה לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר (ישעיה נח) אז תקרא וי"י יענה ר"ל כשם שהעשיר נותן לעני כן למעלה מד"הד מקבלת ממדת הרחמים ז"ש וי"י יענה שהוא וב"ד עונים אותו. דורשי רשומו' אומרים (במדב' כח) מ"ל"ב"ד עולת התמיד מ"לוה ל"עני ב"שעת ד"חקו מכפרת כקרבן תמיד לכן ע"שר ת"עשר ר"ת ע"ולת ת"מיד וזה דעת ריב"ז בהשותפין מה חטאת מכפרת אף צדקה תרומה מעשר מכפרת עליהם

האופן הג' במדרש משל לב"ה שהיה מלוה לכל בני עיר חיטים טובות והיו נותנים לו חיטים טובות היה אחד מהן ערב תבן ועפר והוליך לו ראה בהם בע"ה שהיו רעות א"ל הנח אותה לעצמן ואל תערבב עם התבואה ובאם שיבא ללות ממני מהם אני נותן לו כך א"ל משה לישראל אם הפרשתם מעשר מעין רעה עפר הוא נותן לכם שנ' (דברים כח) יתן י"י את מטר ארצך אבק ועפר ואם הפרשת כראוי (שם) יפתח י"י לך את אוצרו הטוב וע"ז אמר (משלי כח) נבהל להון איש רע עין שנותן בשעת הגורן לבעל הבית חיטים מעורבים בתבן ואבן ובזה גורם (שם) ולא ידע כי חסר יבואנו שדבר זה גורם אותו חסד שעושה בע"ה עמו שמלוה לו בשעת הזריעה יהיה לו חסר ממנו כי כפי זרע שהוא זורע כן יוצא מן השדה בשעת הגורן ז"ש עשר כי כפי המעשר שאתה נותן לבעל הבית בשעת הגורן תעשר אה כל תבואת זרעך שאם תקבל בשעת הזרע היוצא השדה שנה שנה

האופן הד' במדרש (ילקוט פ' ראה) א"ר יצחק בג' מקומות מצינו לא תבשל גדי א' לענינו (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך וסמיך ליה לא תבשל הנה אנכי שולח מלאך הב' לענין תורה (שם לד) לא תבשל גדי כתב לך את הדברים עד דסנדלא דרוס כובא וא' למעשר לא תאכל כל נבילה וסמך ליה עשר תעשר אמר הקב"ה אל תגרמו לו לבשל גדיים עד שהם במעי אמותיה' אם אין אתם מוציאי' מעשרותיכ' כראוי רוח קדים אני שולח ומשדפתן כד"א (ישעי' לז) ושדמה לפני קמה ופעמים אלו רמזו רזא דתיקונים שלא יערב בר נש טיפה קדמאה (שמות כב) מלאתך ודמעך לא תאחר שיגרום לבוא בגוי אחר ראשית בכורי תביא בית י"י טיפה קדמאה ובזה גורם ערבוביא גדי בחלב ובזוהר דיוקנא דההוא גברא לא אישתזיב דניאל שלא טימא בפת בגי (דניאל ו) שלח מלאכי וסגר פום אריותא ז"ש הנה אנכי שולח מלאך סמיך לא תבשל גם לענין התורה ע"ד המדרש שבקשו מלאכי השרת לקטרג למשה עד שאמר להם הלא זה שאכלתם אצלו בשר בחלב ז"ש מלא תבשל גדי כתב לך כל הדברים וזולת זה לא היה מקבל התורה ובכאן לענין מעשר כי מי שלא נותן מעשרותיו כאילו אכל נבילה במדרש משל לגנבים שאחד גנב זהב ואחד גנב עורות תפסום אותו שגנב זהב עם אותו שגנב עורות והלא אני עורות גנבתי השיב לו הכל הולך לטמיון כך מי שאוכל בלא מעשרות כאלו אוכל נבילות

האופן הה' במדרש ע"פ (תהלים לז) בטח בי"י ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה ר' חגי מסרס קרא בטח בי"י ועשה טוב עשה טוב ובטח בי"י משל לאגרונימום שיצא לשער את המדות וראה אותו א' והיה מטמין מלפניו א"ל מה לך מטמין עשה מדותיך ביושר ואל תתירא הה"ד עשה טוב ובטח בי"י ושכן ארץ עשה שכונה של ארץ הוי זורע הוי נוטע ורעה אמונה אמונתך של אבות שנאמר (שם קא) עיני בנאמני ארץ נקראו אבות העולם נאמני ארץ כשדרז"ל ע"פ (ישעיה כד) והארץ חנפה תחת ישביה מראה לך קמה ולא מראה לך גורן (שם) כי חלפו תורות שבכתב לבע"פ (שם) עברו חק של מעשרות (שם) הפרו ברית עולם ברית אבות כי כל ג' אבות שלנו היו נאמני ארץ ז"ש (משלי א) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך אמר רב הונא אבות עולם קיימו תרומות ומעשרות. אברהם (בראשית יד) הרימותי ידי. יצחק (שם כו) ויזרע יצחק והלא אין ברכה במדוד ומנוי ולמה מודדין אלא למעשר. יעקב (שם כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. הוא שדוד אמר (תהלים מ) ותורתך בתוך מעי והלא התורה בלב כמ"ש (ירמיה לא) נתתי תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנו אלא אמר שלא בא לתוך מעי דבר שלא עשרתי אותו ז"ש עשר תעשר ואכלת לפני י"י אלקיך ר"ל שיהיה אכילה שלך לפני י"י לפני אבות העולם וכן ג' אלו ד"גן ת"ירוש י"צהר ר"ת בגי' האבו"ת לקביל ג' אלו דגן לקביל אברהם (בראשית יז) אב ה"מון ג"וים נ"תתיך ר"ת ה"גן נתוספה לו ה' נגד ה' מינים של דגן ס"א ח'ש'ך' ש' ש' שמברכין עליו המוציא יצחק תירוש מסטר' יין גבורה יצהר מיעקב שסך האבן בשמן בפכים קטנים אשר שכח ונתאבק על הפכים קטנים עם שר של עשו כי קיבל יעקב על עצמו (שם כח) והאבן הזאת שמתי מציבה (שם) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך לכן כששכח יעקב פכים קטנים לקיים נדרו אשר נדר בעת צרתו בא סמאל לעכב שלא יקוים עשר תעשר את כל תבואת זרעך שהוא יעקב (ירמי' ב) ראשית תבואתה (ישעיה ו) זרע קודש זרע אמה ואם לא תקיים בא עשו איש שדה ז"ש היוצא השדה שהוא עשו איש שדה. ענין המשל לאגרונימוס שיצא לשער את המידות ע"ד מ"ש רז"ל (משלי יא) מאזני