עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב קסו

Megaleh Amukot Part 2 166 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

שמסר בידך ונתן מלאך גבריאל עמך לכן העמידו לא"הר על ק' אמה ש"כרו א"תו ו"פעולתו ל"פניו ר"ת שוא"ל: במדרש (דניאל ד) בגזירת עירין פתגמא כשם שאדם שואל למטה כן שואל למעלה

ועתה ישראל שם של ישראל עולה א' תק"ם ר"ל א' שעה שלימה תק"מ חצי שעה כי שעתא ופלגא זמן תפלה כמבואר בזוהר פ' נח שהוא זמן של כל תפלה שינוחו יורדי גיהנם בגיהנם שהקב"ה מבקש ממך יראה באותן עיתים מ"ה ברכות מן התורה וכל הברכות כולם מדרבנן על ז' שסימנם נ"ע ב"ש"מ"ח"ה [ר"ת של ז' מצות דרבנן] רק ברכת המזון מן התורה ואנו מברכין ט"ו פעמים בשבוע ג' ברכות מ התורה הרי חושבן מ"ה בשבוע אל תקרי מ"ה אלא מאה ברכות ישרא"ל עולה י"ב פעמים מ"ה שהוא שם של מילוי אלפין ביציר' תמן שם של ישראל כמ"ש (ישעי' מג) בוראך יעקב ויוצרך ישראל ישראל ביצירה עמודא דאמצעיתא מקנן ביצירה י"ב פ' מ"ה הרי סוד י"ב גבולי ההוי"ה יחד עולים תק"מ והא' מחברן יחד ז"ס ישראל ז"ש ועתה ישראל במלת ישראל מ"ה י"י אלקיך לדעת חכמה וחשבון בזוהר כ"ח מ"ה חשבונות של מ"ה בכ"ך מותרין אף בשבת רזא דמלה סוד מ"ה בתרין יחודין שנרמזין במלת בכ"ך סוד כ"ך עלה במחשבה ח"שב מ"ה מרכב"ה ר"כב מ"ה ע"ש מ"ה י"י אלקיך שואל מעמך לידע (תהלים קד) כלם בחכמה עשית כ"ח מ"ה ישראל נקראו אד"ם שהם אחיזתן בשם של י"י אתם הדבקים בי"י לא כעשו שם של א"ל כמ"ש בישמעאל שם של אל (מיכה ד) כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם י"י דברים לב) כי חלק י"י עמו וכה"א (שם) י"י בדד ינחנו דייקא (תהלים מו) י"י צבאות עמנו ישראל נושע בי"י ז"ש אתם קרויים אדם מ"ה לפי ששם של מ"ה עולה יוד הא, ואו הא אדם לכן נקראים (יחזקאל לד) אדם אתם

פרשת ראה

במדרש (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו ר' לוי פתח קרא בזה שאינו מוציא מעשרותיו כראוי והיתה לו שדה עושה אלף מידות והיה מוציא ממנה מאה מידות למעשר ממנה היה ניזון כל ימיו וממנה מתפרנס כל ביתו בשעת מיתה קרא לבנו ואמר ליה בני תן דעתך בשד' זו כך וכך כורים הית' עושה וכך וכך הייתי מוציא למעשר ממנה והייתי מוציא כל מזונותי והייתי מתפרנס כל ימי בשנה ראשונה עשה אלף מידות הוציא ק' מידות למעשר בשנייה הכניס בה עין הרע והיה פוחת עשרה והיא פחתה מאה פחת לה עשרה והיא פחתה מאה עד שעמדה על מעשרותיה ק' מידות שמעו קרוביו לבשו לבינים ונתעטפו לבינים ונכנסו אצלו א"ל מה באתם לשמוח על אותו איש שנדוהו א"ל ס"ו לא באנו אלא לשמוח עמך לשעבר היית בעל הבית והקב"ה כהן עכשיו נעשית כהן והקב"ה בעל הבית המקרא הזה דרשתי בו כמה אופנים ועתה לפי זו כוונה של ר' לוי לדרוש קרי וכתיב כי כתיב בפסוק חסד בד' וקרי בריש וכן בטור ח"מ סימן ז' הביא שם ז' מידות לדיינים צריך ג"כ לגרוס שם חסר יבואנו וכן במדרש חיי שרה גבי עפרן שהיה רע עין ונתן לו אברהם ת' כסף מנין ר"ע עי"ן ולא ידע כי חסר יבואנו שנחסר לו אות ו' משמו שהיה עפרון מלא ונעשה חסר ו' שיהיה מנין שלו ר"ע עי"ן והטעה שנחסר לו ו' שהוא אילנא דחיי והוא ממונה על שוכני עפר שנעשה ר"ע עי"ן עם ת' בתי דינין דחציפין שהם ת' איש של עשו

האופן הראשון ע"פ המדרש הנ"ל נבהל להון אותו איש שצוה לו אביו שיפרוש מעשרותיו כראוי והוא פיחת עשרה ולא ידע כי חסר יבואנו ר"ל אותן י' שפיחת והיה רע עין הם מביאין מארה וחסר כבודו שלו וגם הכתיב חסד יבואנו שהוא לסוף נעשה כהן שנקרא איש חסד ז"ש ולא ידע כי חסד יבואנו שיהיה הולך וחסר עד שנעשה כהן ויהיה איש חסד כמו שהשיבו הקרובים לאותו הבן. ועל זה פי' הפסוק עשר תעשר כפל הפסוק בא להודיענו שיתן מעשר ואם לאו תעשר את כל תבואת זרעך ר"ל שלא יהיה לך רק המעשר ואתה תהיה כהן ובכל עשר תעשר יהיה פוחת ויוצא מן השדה שנה בשנה כמעשה של אותו בן שבכל שנה ושנה יצא מן השדה עשר כורין עד שכל תבואות זרעו לא היה רק מאה שהוא עשר פעמים עשר ז"ש עשר תעשר את כל תבואת זרעך ר"ל שכל תבואות שלך לא יהיה רק י' פעמים עשר ז"ש עשר תעשר כפל על י' פעמים עשר שהוא מאה או להיפך עשר אזי תעשר את כל תבואת זרעך ר"ל שאם יתן שנה עשר אזי יהיה לשנה הבאה מן אלו עשר י' פעמים עשר ויהיה הכל מעשר תבואת זרעך

האופן השני ע"פ הגמרא (כתובות סו) מלח ממון חסר ואמרי לה חסד זהו הקרי והכתיב בפסוק כי חסר יבואנו ז"ש כפל עשר תעשר וכההוא ינוקא (בתענית) שא"ל ר"י לההוא ינוקא פסוק לי פסוקיך א"ל עשר תעשר א"ל ליפרוש לי מר א"ל עשר בשביל שתתעשר והכתיב (דברים ו) לא תנסו את י"י א"ל ר' הושעי' חוץ מזו (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר. הקדמונים הליצו פסוק (בראשי' יג) אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה שאברהם איש חסד אוחז תמיד במעשה הצדקה (תהלים. מח) צדק מלאה ימינך כי מעשר שהוא נותן ש' בשמאל עשר אזי זוכה להיות לו ש' בימין שהוא רמז לעשירות שהשין בימין ז"ש אברהם ללוט שהוא מסיטרא דנחש ארור מן אינון מלטטיא הפרד נא מעלי אם יתן לי הקב"ה עושר שיהיה אצלי עושר אזי ואשמאילה (בראשית יד) ויתן לו מעשר מכל כי לעולם ירדה שכינה למטה מעשר (שם יב) ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה שהיה לו עושר והש' היתה אצלו בימין (תהלים קיח) י"י רוממה ולא גבר עליו לוט לשמוע לו רק ואשמאילה שנתן מעש' ואם אשמאיל' כתות.. אא