מגלה עמוקות חלק ב קסב

הבית אתמר (איכה א) א"יכה י"שבה ב"דד ה"עיר ר"בתי ע"ם ה"יתה כדדריש ר' לויטס בזוהר איכה ו"י בשעת בנין בית המקדש (מלאכים א ז) ו"יבן א"ת ב"ית י"ער ה"לבנון גם בתחלת משיחת דוד אתמר ביה (שמואל א טז) עד מתי אתה מתאבל וגו' מלא קרנך שמן ולך אשלחך א"ל י"שי ב"ית ה"לחמי (תהלים יח) (למשיחו לדוד ולזרעו) (שם קכו) א"ז י"אמרו ב"גוים ה"גדיל י"י לעשות (איוב ט) חלפו עם אניות אב"ה חסר י' (במדבר יא) ו האספסוף א"שר ב"קרבו ה"תאוו תאוה

(סוטה יד) דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנוס לא"י וכי לאכול מפריה היה צריך או לשבוע מטובה הלא מרגלים בעצמן העידו על כל המעלות של א"י והביאו משם פירות והראו לכל שפירותיה טובים עבור זה לא היה צריך משה ליכנס לשם. יש להתעורר בדברי ר' שמלאי מה ראה על ככה לדרוש פסוק (ישעיה נג) תחת אשר הערה למות נפשו פרשת (שם נב) הנה ישכיל עבדי על מרע"ה גם בתורה בפ' שלנו לא מצינו רמז ורמיזה שמשה התפלל על מצות של א"י גם תשובת הקב"ה כלום אתה מבקש שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם היכן נרמזה אבל הענין יש ליישב עוד אם הטעם של מצות הוא עיקר מצוה בא"י וב"ה נמסרו לכהנים למה לא התפלל אהרן על כניסת א"י ברזא דגלגולא אתי שפיר שראה אהרן בנבואה שלו שיכנס לא"י כמו שרמז שמואל (שמואל א יא) לכו ונלכה הגלג"ל ונחדש שם המלוכה שם רמז שמואל סוד גלגול שלו בא' (שם יב) הנני ענו בי וגו' את שור מי לקחתי לקיים נביאת חנה (שם א) ונתת' לאמתך זרע אנשים שיעור שני כהנים נחלק ניצוץ שלו הוא (עירכין לא) עזרא עלה מקיש ביאה שנייה לביאה ראשונה וגם הוא כהן צדק לע"ל בין ארבעה חדשים לקיים קרא (שמות ד) הלא אהרן אחיך הלוי שנעשה לוי והקריב קרבן בהוראת שעה (שמואל א ב) ומעיל קטן תעשה לו אמו ואי"ש ע"ל מקומ"ו יב"א בשלו"ם ס"ת שמוא"ל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו שהיה אוהב שלום (במדבר כ) ויבכו אותו כל בית ישראל ועל זה טעה קרח שחלק על אהרן שראה שאהרן יוצא ממנו והוא כהן עינו הטעיתו ועז"א (שם טז) העיני האנשים ההם תנקר שראה לקיים מאמר חנה ונתת לאמתך זרע אנשים ולכן ניתוספו לו על שמו אח"כ מנין אותיות כ"ב כמו שדרז"ל ראוי היה עזרא שתנתן התורה על ידו כמשה ואף על פי כן נשתנה הכתב על ידו מתחילה הי' שם אהרן אח"כ הוסיף לו כ"ב ונקרא עזר"א מתחילה היה כלל כל כנפי החיות רנ"ו ואח"כ כלל כרובים רע"ח רזא דמלה כ"ב אותיות של כתב נשתנו על ידו לכן הוסיפו על שמו. משה שראה עיבורו של אהרן בבית שני התפלל אעברה נא שיהיה הוא מעיבור גם כן

(בכאן צ"ל ד"ה השיב הקב"ה רב לך בדף עט ע"א

) אמר המביא לבית הדפוס הנה המחבר קיצר כאן ומי שרוצה לעמוד על הדברים באר היטיב ועיין בספר מגלה עמוקות ברנ"ב אופנים ושמה ימצא כל דבר ודבר מפורש באר היטיב

פרשת

עקב

(שמואל ב כא) ויהי רעב בימי דוד שלש שני' שנה אחר שנה ויבקש דוד וגו' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים שנה ראשונה אמר להם שמא ע"ז יש בכם שנאמר (דברים יא) ועצר השמים גו' עד אמר דוד אין הדבר תלוי אלא בי ויבקש דוד את ה' ואמר גו' יש להקדים (מדרש רבה בראשית) עשרה רעבון באו לעולם א' בימי אד"הר שנאמר (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך וגו' עד וא' לעתיד שנאמר (עמוס ח) לא רעב ללחם וקשה התחלתו באו לעולם בלשון עבר עדיין לא באו גם אומרו שאותו של בימי דוד היה ראוי לבא בימי שאול אלא לפי שהי' שאול (ילקוט יא) דומה לגרופות של שקמה הביא הש"ית בימי דוד לפי פשוטה של ענין כל הדורות היו תלוין ועומדין באיפה של אד"הר ומיד שחטא הוא נשרו כל איברי נשמות ממנו ולפי שחטא אד"הר שחב בטיפה קדמאה דאיהי יוד כמבואר בכמה דוכתין על כן נגזרו מיד להיות י' מיני רעבון בעולם (משלי כח) ועל פת לחם יפשע גבר אינון טיפין דזרע ולפיכך נלקה בי' קללות כל אחד מהם אדם וחוה ונחש וא"כ שפיר קאמר באו כי כבר באו כי הוא הגורם רק שחלק הש"ית לכל דור ודור ולפי שלמך הוא מקום של קין דבי' חב היה רעב בימי למך כי עליו אמר (בראשית ד) כי איש הרגתי לפצעי דייק שהיה אז תובל קין בעולם לפצעי דייק: אברהם יצחק יעקב תיקונין של אד"הר נפש רוח נשמה ע"ז ג"ע ש"ד ואחד בימי שפוט השופטים על ענין גזל ושל דוד שהיה ראוי לבא בימי שאול כי התשובה היה על שאול ואל בית הדמים רק עבור שדוד היה תיקונו של אד"הר בגלגול נתגלגל הרעב בימיו ולפי שתלת תיקונין דתלת אבהן ע"ז ש"ד ג"ע לכן בדק דוד ג' שנים שנה אחר שנה אחר מופלג כמ"ש בזוהר פ' חיי שרה (שם כג) ואחרי כן קבר אברהם את שרה והרי כמה דרישות וחקירות שחקר דוד שנה אחר שנה ובכל שנה היה חוקר דוד ענין א' לתקן נפש רוח נשמה לכן שנה ראשונה תיקן ע"ז שנה שנייה ג"ע שנה ג' ש"ד פוסקי צדקה ברבים גם היה ענייני הרעב אינם שווים בזה ראה דוד לחקור בכל שנה אחר עבירה אחרת בפר"א הגדול איתא בהדיא שחזר אחר ג' עבירות אלו ע"ז ג"ע ש"ד. ולפי שמצינו במ"ר פ' וישלח (משלי כ) מוקש אדם ילע קודש ואחר נדרים לבקר שמבקרין פנקסו של אדם ויעקב תיקן שלשתן ואחר כך קלקל בנדר כאלו קלקל בשלשתן לכן במזמור שהוא על הגשמים אמר דוד תחילה (תהלים סה) אלהים בציון