מגלה עמוקות חלק ב קסא

עלה ראש הפסגה וראה והשיג אבל לא תעבור את הירדן הזה רק צו את יהושע וגו' ועז"א ונשב בג"י בי"ג מכילין כפי דברי הזוהר שזכה לראש הפסגה מן י"ג אלו תלת קיטרין אר"ח צדיקים גם הראה לו השגת שתי שמות לכן אמר י"מ"ה ו"צפונ"ה הרי שם בן ד' א' ת"ימנ"ה ו"מזרח"ה הרי שם בן ד' שני הרי כל השגות לפי כל הדיעות כמנין י"ג מכילין ושמה לא תעבור ועז"א ונשב בגי"א. או שהראה לנו סדר התפלה ז"ש לאמר לדורות ענין התפלה לסדר שבחו של מקום ג' ראשונות ואח"כ צריך לומר י"ג מדות אחר שמונה עשרה ז"ש ונשב בג"י כדברי הזוהר פ' פקודי שצריך לומר י"ג מדות אחר התפלה גם נפילת אפים (א' ואתחנן שהוא רמז (תהלים כז) אם תחנ"ה עלי מחנה לא יירא לבי כי אם תקום עלי מלחמה תחינה בזאת אני בוטח לכן התחיל משה ואתחנן אל י"י)

אתה החילות. כפל לשון ע"ד הפשט שמשה לא היה ראוי בההחלתו למדריגה זו בשעה שבא לעולם רק בעצמו עשה למען חסדו ז"ש אתה מעצמך החילות עמי מיד כשבאתי לעולם הייתי במדריגת עבד נאמן ז"ש (שמות ב) והנה נער בוכה קולו כנער וקשה מאי אתי ללמדנו איך היה קולו של משה אבל הענין (משלי ד) במעלליו יתנכר נער שהיה חנוך לנער אח"כ עלה למעלה למעלה אל האלקים במדריגת בריאה איש האלקים כמ"ש (שמות ג) של עלך על תרין כרובים נעלים שעלה למעלה מתרין אילין ז"ש מיד כשבא לזה העולם עשית מעצמך והחילות עמי להראות את עצמך הוא מטטרון וזה עשית עבור גדלך וידך החזקה ולא די שהגיע עד הלום רק ג"כ הגיע אח"כ לבינה ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ וא"כ מאחר שזכיתי לג' עולמות אלו אעברה נא לעולם אצילות שהוא ה"י והקב"ה השיב דב לך מי אל בשמים ובארץ עיין לעיל פ' כי תשא משה היה אחד מן ג' יעקב נכנס גופו לארץ ישראל יוסף נכנסו עצמותיו ולא גופו ומשה לא גופו ולא עצמותיו לז"א אש"ר מ"י א"ל רמז על יוסף ויעקב בזוהר פ' פקודי גבי יונה אי' באשר גבי יוסף אתמר (בראשית לט) באשר את אשתו מי אל נגד יעקב שא' לעשיו (שם לב) ול"מי אל"ה לפניך ורצה משה עתה להיות כא' מהן אמר שני לשונות אלו מ"י א"ל

במסכת סוטה (דף יד) וכי לאכול מפריה היה צריך משה רבינו להתפלל לכנוס לא"י ליישב ענין זה ע"ד הגמרא סוף עירכין למ"ד קדושה דאשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל למד זה מעזרא (עזרא ג) ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו בני ישראל מימות יושע בן נון ותהי שמחה גדולה מאוד אפשר בימי דוד לא עשו סוכות עד שבא עזרא אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע מה ביאתם בימי יהושע עשו שמיטין ויובלות וקדשו חומה אף בימי עזרא קדשו וכו' ואידך דבעי רחמי על יצה"ר דע"ז ובטליה ואגין זכותא עליה והיינו דקא קפיד קרא עליה דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא יושע בשלמא משה לא בעי רחמי דלא הוה ליה זכותא דא"י אבל יהושע דה"ל זכותא דא"י אמאי לא ליבעי רחמי עכ"ל הגמרא וא"כ לדעתי זה היה ענין משה שהתפלל לכנוס לא"י כדי להכניע יצה"ר ולהתפלל וע"ז ביקש י"י אלקים אתה החילות להראות שכבר חלש הוא והתיש כח סמאל ועתה אעברה נא ר"ל אעביר יצר הרע דע"ז מן העולם לכן א' אשר מי א"ל בשמים ובארץ שכל כוונתו היה להודיע שהקב"ה בשמים ממעל ובארץ מתחת אין עוד לכן ביקש ואראה את הארץ הטובה כי שם מקום מקדש וזכות א"י והלבנו"ן להלבין עונותיהם של ישראל והקב"ה השיב רב לך אל תוסף דבר אלי עוד ז"ש לסוף בשמים ובארץ אין עוד כי אותו ענין לא יכל הוא לעשות וצו את יהושע שיהיה לו זכות א"י לכן הקפיד על יהושע שלא ביקש זה וקשה למה לא הקפיד על כל הדורות צדיקים ונביאים ששמואל שהיה שקול כמשה גם אליהו ואלישע ודומיהם אבל לדידי ניחא כי הקב"ה רמז למשה שיצוה את יהושע על יצרא דע"ז וכמו שאמר פרשת וילך שאמר למשה שיצוה על ענין ע"ז (דברים לא) הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה לכן לקח משה עדות (שם לב) האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ כי בדבר זה רצה להעמידם לבטל מנהון יצר הרע של ע"ז ולהעיד בהם שמים וארץ שהקב"ה אין עוד וכן עשה יהושע סוף ימיו שדבר עמהם (יהושע כד) כה אמר י"י אלקי אבותיכם וגו' רק שהקפדה היה שהיה לו להעבירו מן העולם לגמרי. ומה שאמר אפשר בא דוד ולא עשה סוכות ולא אמר שאר צדיקי עולם כי הוא מארי דעובדא דאתמר עליה תהלים עו) ויהי בשלום סכה וכה"א (שם כז) כי יצפנני בסכה וגו' וכה"א (עמוס ט) ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת לכן דרשו רז"ל (סנהדרין מד) (משלי יח) תחנונים ידבר רש זה משה. ועשיר יענה עזות זה יהושע וקשה למה קרא למשה רש והלא מהפסולת נתעשר מאד גם שהכתיב על עצמו והאיש משה עניו מאוד מכל אדם אבל לפי מקומו במדבר שלא היה לו זכות א"י נקרא רש. ונשב בגיא (שם טו) בית גאים יסח י"י שמזה הטעם רצה ליכנוס לא"י לבטל כל בתי ע"ז שדרז"ל הרואה אותן בישובן צריך לברך

ו"אתחנן א"ל י"י ב"עת ה"היא ר"ת (בראשית ג) ואיב"ה אשית כ"ד זיני דמסאבותא שהתעוררו עליהם בשעת מכירת יוסף. (שם) וי"אמר א"ליהם י"וסף ב"יום ה"שלישי ועז"א יוסף אל אחיו (שם) מרגלים אתם שהם גרמו ג"כ (שם) לראות את ערות הארץ שהנחש גרמה להוריד כ"ד זיני דמסאבותא דאתמר גבי מרגלים (במדבר יד) ו"פגריכם א"תם י"פלו ב"מדבר ה"זה וזה היתה גרם גלות מצרים (שמות יג) היום א"תם י"וצאים ב"חודש ה"אביב הוא האיב"ה הידוע שגרמה ג"כ (במדבר יט) ו"כל א"שר י"גע ב"ו ה"טמא יטמא דאתמר גבי פרה אדומה (שם כא) ו"ישלח י"י ב"עם א"ת ה"נחשים גבי חורבן