מגלה עמוקות חלק ב טו

לקרות גם כן סטרא דויקר של בלעם תמן יקר בחיר"ק שהוא נקודה של מדת הדין (איכה ב) שרקו ויחרקו שן (תהלים קיב) רשע יראה וכעס שיניו יחרק ונקודת חיר"ק הוא יוד אבל עתה נשתנה הנקודה מחיר"ק לקמץ שנקודת קמץ היא ו' י' וקמץ הכהן שהוא סיטרא דחסד לכן אמר ויקר אל משה (שם לו) מה יקר חסדך שזכו לקרבנות על ידי כהנים ז"ש מאוהל מועד לאמר אותו יקר בא לו מאהל מועד שהוא ענין הקרבנות בכתר כהונה שזכה באותו יום

האופן ע"א אית' במדרש נשא על פסוק (במדבר ז) ויהי ביום כלות משה משל לטרסקל של שתי רגלים לא יכול לעמוד עד שבא רגל שלישי כן העולם היה עומד קודם המשכן על ב' רגלים (שמות טו) נחית בחסדך הם כ"ו דורות עד שעת מתן תורה שהיה דן הקדוש ברוך הוא העולם בחסד (שם) נהלת בעזך עמוד התורה אל נוה קדשיך הוא המשכן עמוד העבודה הוא המשכן ג' העמודים האלו מבוארין בג' דרגין שבקרא מתחלה דרגא דחסד ויקר אל משה מה יקר חסדך שהוא עמוד גמילות חסדים אח"כ וידבר ה' אליו עמוד התורה וידבר אלהים את כל הדברים מאוהל מועד הוא עמוד העבודה לז"א אדם כי יקריב שהן הן ג' קטרין של אדם שהם נפש רוח נשמה נפש הוא עמוד ג"ח דאתמר גבי אברהם (בראשית יב) ואת הנפש אשר עשו בחרן (משלי יא) גומל נפשו איש חסד רוח וידבר ה' אליו לקבל יצחק שמסיטר' נתנה התורה מפי הגבורה לקבל רוח כי בשעת מתן תורה (שיר ה) נפשי יצאה בדברו ונכנס להם הרוח מאוהל מועד (במדבר כד) מה טובו אהליך יעקב שהוא תיקון לנשמה לכן באותו יום אשתלים דיוקנא דאדם לכן אמר אדם כי יקריב ולכך אל"ף זעיר"א בגימטריא טרסק"ל שעד אותו יום היו עולין בטרסקל וכן מלאכי רחמי"ם וכן חנו"ך מטטרו"ן עם הכולל לכן א' זעירא לפי שהוא חסר א'

האופן ע"ב הראה הקב"ה למשה סוד שם של ע"ב שהוא נחלק לג' קטרין ג' ווין של ו"יסע ו"יבא ו"יט לכן ג' דרגין בהאי קרא ולכן א' זעירא קרי ביה ויקר (תהלים לו) מה יקר חסדך שהראה הקב"ה מדת החסד למשה שהם ע"ב קיטרין של מעלה וצורתו א' הוא רי"ו שיש בג' פסוקים אלו רי"ו אותיות בהם נחה המשכן שעליהם אמרו רז"ל יודע בצלאל לצרף אותיות שבהם נברא שמים וארץ (שם פט) אמרתי עולם חס"ד יבנה ע"ב שעות של ו' ימי השבוע לכן נקרא בצלאל חסד אל כל היום ולפי שבהם מושלמת יצורת האדם כמ"ש בזוהר בראשי' על פסוק (מלכים ב ד) ויזורר הנער עד ז' פעמים שהוא סוד חבקו"ק בגי' רי"ו ובזה השם החיה אלישע אותו שהם רי"ו אותיות לכן ז' ימי המילואים אח"כ ויקרא אל משה שאז זכה ליקר חסדך

האופן ע"ג באותו יום זכה משה לחכמה שהוא סוד י' מן השם (משלי כד) בחכמה יבנה בית (שם ט) חכמות בנתה ביתה לכן חצבה א עמודיה שבעה לז' ימי המילואים אח"כ ויקר אל משה חכמה נקראת יקר שנאמר (קהלת י) יקר מחכמה לכן ע"ה ימים ממחרת יו"הכ עד שנשלם מלאכת המשכן שהיא כ"ה בכסליו כמנין בחכמ"ה יבנה בית אז זכו לכהן ולכן במזמור ע"ה אמר (תהלים עה) הודינו לך אלהים כי אקח מועד שאותו מזמור נאמר על ענין אוהל מועד

האופן ע"ד ע"פ הזוהר שרמז כאן על עסקי אהל מועד דזמין לאתמשכנא אמר ויקרא בא' זעירא שהיא צורת י' על י' מסעות (ר"ה לא) שנסעה שכינה וי' גליות גלתו סנהדרין וי' דברים אירעו לישראל (תענית כח) ה' בי"ז בתמוז ה' בתשעה באב גם בצורת יוד נרמז פסוק (איכה ג) יהפוך ידו כל היום שגברה הקליפה שהוא י' קטרין תתאין בימי יחזקאל באו ו' אנשים מדרך הצפון ובימי ירמיה באו ארבע מלאכים והציתו אש בד' זויות המקדש בזה נרמז שצורת י' כמו שאמרנו שנחלקה הי' לתרין לו' ולד'

האופן ע"ה מאחר שהראה הקב"ה למשה מאוהל מועד דזמין לאתמשכנא הוצרך להודיע הטעם שלא יהיה משה כהן באותו שעה וזה נרמז בא' זעירא שהוא צורת י' כי (בנזיר יד) עשרה דברים נאמרו בכוס ובזמן שישראל בארץ כוס מלא ברכת ה' והיא כלולה מי' אבל אנו שאנחנו בגלות אין לנו אלא ארבע הרי שנחלקו הי' דברים לו' ולד' שמאותו טעם לא נכנס משה לארץ ישראל כדי שתהא הי' זעירא שאלו בא משה לא"י היה הי' דברים מלאים כוס מלא ברכת ה' נמצא שלא היה המקדש חרב ולא היה הקב"ה מכלה חמתו בעצים ובאבנים

האופן ע"ו איתא בסודי רזי שהגיהנם הוא אורך מהלך רי"ו אלפים שנה עיין לעיל בפסוק (שמות ג) בלבת אש של גיהנם עונש של רשעים שהוא אור תל"ב עולמות כל אחד מהלך ת"ק ונרמז בלב"ת אש וזה נרמז במלת ויקרא א' זעירא ויקר אל משה (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך שהראה הקב"ה שכרן של צדיקים שכל אחד מן הצדיקים נוטל חלק רשעים לכן א' זעירא שהוא צורת רי"ו וא' בעצמו מורה על אלף שהוא רי"ו אלף כי כפי אורך הגיהנם שהוא רי"ו אלף נוטל הצדיק שכר של רשעים בג"ע כמ"ש (משלי ח) להנחיל אוהבי יש ולא די שנטלו אותן י"ש רק ואוצרותיהם של רשעים שיש להם ג"כ חלקם בג"ע אמלא לצדיקים

האופן ע"ז יש בצורת א' זעירא י"ו למעלה י"ו למטה הנה נרמז בכאן (שם יב) והון אדם יקר חרוץ נחלק אדם לאחר אכילת עץ הדעת טוב ורע לתרין בנין קין והבל קין מסיטרא דרע הבל מסיטרא דטוב ומהם נתערבו כל הנשמות שבעולם ונתערב טוב ברע ורע בטוב ומזה נחלק' א' לסור בוצינ' דקרדונית' שיורדים ש"ך דינים לזעיר שכן נרמז גם כן בשם קין והבל כי קין הוא החצי ע"ץ שהוא חשבון ק"ס לכן תרגום של ע"ץ הוא ק"ס חושבנא דדין כדין רק מחטא של אדם הראשון סיפר בלשון הארמי וכן ג"כ