מגלה עמוקות חלק ב יד

בא' תסתכל באות א' בעצמו ותמצא החשבון כיצד א' של אל"ף במילואו הוא אלף א של אלף היא ח' מאות באי"ק הרי ח"י מאות מלאכים מלמד שבא משה הוא סוד מטטרון (משלי יח) מגדל עוז מגדל הפורח באויר בשם ה' כי צורת ל' היא כ"ו (שם) בו ירוץ צדיק ב"ו ירו"ץ בגי' מטטרו"ן בו דייקא כי אות ל' נרמז עליו נמצא שבתיבת אל"ף מבואר שיצאו אלף ח' מאות מפרש בפסוק וידבר ה' אליו מאוהל מועד בזכות שדיבר כאשר צוה ה' באוהל מועד אותו יקר בא אל משה שנתהפך אף הגדול ר"ל אלף של אף היא אלף ף' של אף היא ח' מאות באי"ק שאמר משה (שמות לב) שוב מחרון אפך ונעשה סנגוריא ז"ש וידבר ה' אליו שכן יקר של משה הוא שם של מ"ה (תהלים לו) מ"ה יקר חסדך אל לכן נקרא משה אדם (כם סח) לקחת מתנות באדם ונעלם שם של מ"ה הוא ח"י דהיינו כשהו' היא חסר א' כדאיתא בסודי רזא לכן אלף זעירא שזכה משה ליקר אל הנעלם של שם של הויה (שמות ג) זה כמי לעלם חסר ו' לפי שהוא חסירה א' וזה זכה מאוהל מועד שזכר שמו ח"י פעמים ז"ש אדם כי יקריב יקר תפארת גדולתו של משה היא (ישעיה מד) תפארת אדם לשבת בית (שמוח לג) ומשה יקח את האוהל במילת יקח יבואר חשבון של אלף ת"ת מליצים ששמעו תפלתו (תהלים ו) ה' תפלתי יקח בזה האופן י"פ ק' הרי אלף ח"פ ק' הרי ת"ת וגם בצירוף א' של ויקרא תמצא כל הענין מבואר י"א של ויקרא מורה על התעניות שהתענה משה שהם סוד ו"ה מן השם שאמרנו שהתענה ו"ה פעמים ו"ה שהוא י"א פעמים י"א ורמז בו סוד י"א י"א שהוא שם קדוש ונורא י"י אלקינו י"י אחד לפי שפגמו ישראל בעגל בזה עברו על כ"ב אותיות התורה שנחלקת י"א שורשיות י"א שמושית נשתיירו אתוון וק"ר תחשוב ו' פעמים ק"ר הרי י"ת מאות הם הי"ת מליצי יושר של משה נמצא שבמלת ויקרא תמן תשכח כל התעניות שהתענה והמליצי יושר שבאו לקבל תפלתו והנה יש עוד ליתן טעם על אותן י"ח מאות לפי שפגמו ישראל בשם של שד"י ושם של שדי יש לו ו' צרופין כדין תיבה בת ג' אותיות החשוב ו' פעמים צירופי שד"י הרי אלף ח' מאות נשתיירו פ"ד הוא חשבון חנו"ך הרי מרומז אלף ות"ת מלאכים באו וחנו"ך עמהם שהוא מטטרון שחשבונו שד"י לכן בההיא יומא דאיתאוקם משכנא איתוקם משכנא דחנוך עמוהו וז"ש (תהלים צא) בצל שדי יתלונן באותו יום שהוקם המשכן בצל שדי דייקא שהם תהפוכות שם של שדי לכן אל"ף זעירא ויקר אל משה שרמז על שם שדי ג' אותיות מורה על ג' אבות כמבואר בספרין קדמאין אית דאמרי ש' מורה על יצחק ש' שורקת ד' על אברהם שמדתו מדה הד' מלמעלה למטה חסד י' הוא (בראשית כה) יעקב איש תם שנולד מהול באות ברית (שם) ידו אוחזת בעקב עשו יד"ו דייקא שהוא אותיות יו"ד ואית דאמרי איפכ' ש' היא מורה על יעקב שהוא משולש באבות ג' קווין א של ש' הוא (קהלת ד) החוט המשולש ד' הוא צורת ש' שבתפילין שהוא ממול ערפו הוא כנגד יצחק שפשט צווארו על המזבח (שיר ז) ודלת ראשך כארגמן י' לקבל אברהם שנתנסה בי' נסיונות בזה הוא סדר הפסוק (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב שהוא ש' של שד"י (דברים כח) כי שם י"י נקרא עציך אף את בריתי יצחק שהיא ד' של שד"י ואף את בריתי אברהם שהוא י' של שדי ובזה והארץ אזכור שבג' אותיות אלו נבראת הארץ לכן אמר משה (שמות לב) זכור לאברהם וליצחק ולישראל שרצה הקב"ה להחריב את העולם באותו שעה הנברא בשם של שד"י ולכן במשכן אמר בצל שד"י יתלונן ובמלת בצ"ל נרמז שמלאכת המשכן היה למחרת יום הכפורים שהוא תשלום קכ"א תעניות ולמחרת היה קכ"ב מנין בצ"ל ואז הכניע משה (בראשית ו) ק"ץ כ"ל ב"שר

האופן ס"ח בשעת העגל התעוררו ישראל ד' בתי דינים וזה סוד הפסוק (תהלים קו) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו שכן ד"פ אלהים הוא עולה שמ"ד שהם סוד (שם פט) אשר חרפו עקבות משיחך ב"פ עק"ב והנה משה עולה לקבל ד' בתי דינים אלו כן אהרן עולה ד"פ דין ונמצא שאות א' שבשם משה היא מכניע ארבע בתי דינים לזה נרמז ויקר אל משה ובמה הוציא יקר מזולל בא' שבשם משה שהיא עולה יותר מד"פ אלהים ז"ש ויאמר להשמידם לולי משה בחירו מש"ה דייקא שבאותו א' גרם לבטל הבתי דינים שאמרנו

האופן ס"ט משה היה תיקונו של אדם שחי תתק"ל שנים שהוא סוד ג"פ יק"ר דאתמר במזמור מ"ט ומשה זכה בהר סיני לב' שלישים שהם תר"ך אותיות שהם ב"פ יקר ועתה באוהל מועד נשלם לו יקר לכן א' זעירא שרומז על השליש הג' שלא זכה בו בהר סיני ועתה נשלם לו (משלי כ) וכלי יקר שפתי דעת ומלת כל"י נרמז על ג' קטרין כ"הן ל"וי י"שראל ברעיא מהימנא פ' צו כהן מסטרא דחכמה לוי מסטרא דתבונה ישראל מסטרא דדעת בג' אלה נבנה המשכן ז"ש וידבר ה' אליו מאוהל מועד שהוא דרגא דיוסף (שם י) צ"דיק י"סוד ע"ולם בגימטריא כ'ל'י ש'ל'ם והנה כל שנותיו של אדם היו כמנין תעני"ת (תהלים קמא) ת"כון ת"פלתי ק"טורת ל"פניך ר"ת תתק"ל (שם קיט) ש"לום ר"ב ל"אוהבי ת"ורתיך ר"ת בגי' תת"קל ולכן בזכות תענית זכה משה להוציא (ירמיה טו) יקר מזולל עם קרבנות שבאוהל מועד שכן סופר מברך ובור יוצא שהוא על סוד הנשמה ש"תקוע בבהמ"ה הוא בגי' תתק"ל חסר א' לכן א' זעירא

האופן ע' ידוע שבנוהי דבלעם גרמו עשיית העגל כדאיתא בזוהר דאתמר גביה במדבר כג) ויקר אלהים אל בלעם באותיות קר הם מסיטרא דקליפה ומאחר שהקליפה היא כלולה מי' לכן נהרגו בעגל (שמות לב) כשלשת אלפי איש לפי שהוא סיטרא דויקר ר"ל י"פ ק"ר הרי שלשת אלפי איש ולכן בא בכאן לרמוז בא' זעירא כדי