מגלה עמוקות חלק ב יג

לכן חסר אלף וזה אלף זעירא מן אותו היקר שהיה למשה בכאן אלף זעירא לפי שהדיבור הוא מאוהל מועד שהוא סוד מסכתא ולפי שמשה במילואו הוא עולה י"פ אד"ם זה הוא היקר אל משה מה הוא היקר אלף זעירא שהוא צורת יוד ומהיכן בא לו אות יוד מאוהל מועד שהוא יוסף (שמות ג) וזה לך האות נמצא שהוא כלול מיוד פעמי' אדם לכן אמר אדם כי יקריב

האופן ס"ג בכנפי יונה חלק א' סי' ס"ב יוד פעמים אלהים ונחלקין לב' חלוקות בגדלות יש ד' אלהים ב' מאבא ב' מאמא כי עדיין אין להם דעת אבל בקטנות הם ו' פעמים אלהים ג' מאבא ג' מאמא ובשעת הקמת המשכן (משלי כ) וכלי יקר שפתי דעת וזכה משה להמתיק י' פעמים אלהי"ם וז"ש ויקר אל משה (תהלים לו) מה יקר חסדך אלהים שהמתיק בחסד שם של אלהים ומה הוא, היקר אלף זעירא צורת יוד שבזו הצורה תמצא ב' חלוקות אלו של י' פ' אלהים כיצד ו' בקטנות ד' בגדלות הרי סוד במילואו

האופן ס"ד קודם שחטאו ישראל קבלו ישראל כת"ר שלם הם תר"ך אותיות של דברות לכן התחלת הדברות באלף שהוא סוד כתר אבל לאחר החטא אע"פ שאמר סלחתי כדבריך מ"מ לא זכו רק לחצי כתר לכן אמר ויקר אל משה אלף זעירא רומזת שאותו אלף שזכו בהר סיני נתמעט ולא נשאר רק יק"ר שהוא עולה לחשבון חצי כת מזה הטעם נתנו מחצית השקל (שמות ל) כל העובר על הפקודים לפי שהפסידו החצי מן תר"ך נשאר להם יק"ר (משלי כ) יש זהב ורב פנינים ר"ל כשנכנס לפני ולפנים לא היו להם רק י"ש מן כתר וזה הוא (שם) וכלי יקר שפתי דעת שלא נשאר להם רק יק"ר

האופן ס"ה זכה משה לש"ע נהורין כי משה בהר סיני עש"ן כלו נוטריקון ש"ין ע"ין נ"הורין כן ג"כ באוהל מועד כלי יקר שפתי דעת כל"י יק"ר בגי' שי"ן עי"ן לכן אמר ויקר אל משה שרמז על כלי יקר שהוא סוד שין עין שהם חשבון של י"ח ברכות בז' ימי השבוע כיצד ג"פ י"ט בכל יום הרי נ"ז ו' פעמים נ"ז הרי מנין שמ"ב ועם כ"ח ברכות כד' תפלות של שבת הרי ש"ע אבל כשחושבין מנין ח"י ברכות יש בשבוע ברכות מנין קרבן שהוא א"רך אפ"ים וזכה משה לאותו יקר לפי שזכר י"ח פעמים כאשר צוה ה' באוהל מועד לכן זכה לח"י ברכות ז"ש מאוהל מועד מן אוהל מועד זכה לאותו יקר ובזה זכה לשיעור קומה (שמות מ) הוק"ם המשכן בהיפך אתוון ק"ומה כי קומת אדם הוא תלוי בח"י חוליות שבשדרה ובח"י טרפות שבריאה ומזה הטעם נקרא אדם ח"י ז"ש אדם כי יקריב מכם אדם דייקא שזכה מן אוהל מועד שדבר את השם ח"י פעמים ומשם זכה לח"י ברכות (משלי כח) איש אמונות זה משה ממשכן שיצאה בת קול אמרה (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא משם זכה להיות רבן של ישראל בי"ח ברכות שהם בז' ימים מנין קרב"ן וברכת המינים שתקנו ביבנה מצאו לה סמך שים לאדם חוליא קטנה חוץ מי"ח חוליות גדולות לכן אלף קטנה רומזת על שיעור קומת אדם שהוא ח"י חוליות שמשם זכה משה לאותו יקר שהתפלה במקום קרבן ולכן ברכות הם כמנין קרבן בז' ימי המילואים אבל כשנחשב ברכות המינים שנתקנה כנגד חוליא קטנה נמצא שיש ש"ע ברכות בז' ימי המילואים משם זכה כל יקר שהוא סוד ש"ע

האופן ס"ו אלף זעירא רומזת שבמלת ויקרא נרמזה סוד ד' חיות המרכבה שהן אריה שור נשר אדם בגי' אלף שי"ז והוא סוד (בראשית טו) דמ"שק אליעז"ר ד'מ ש'ק נוטריקון ד' מ"חנות ש"כינה ק"דושה הוא מנין אליעז"ר אלף הוא אלף נשתייר אח"כ שי"ז מנין א"ברהם א"בינו ע"ולם ה"עליון לכן בכאן ויקרא הוצרך להורות לנו ד' חיות המרכבה שהם חשבון אלף שי"ז כמנין ויקר"א שהוא שי"ז ולמדרש פעם אחרת א' שהיא רומזת על אלף שיהיה החשבון מכוון אלף שי"ז כמנין היקר של מעלה שהם חיות המרכבה

האופן ס"ז איתא בזוהר קטן בזו הפרשה שהראה הקב"ה למשה ק"ך צירופים של ויקרא ולפי זה יש ליישב מה שכתב סודי רזא בשם פרקי היכלות כשהתענה משה קכ"א העניות אחר עשיית העגל יצאו מאחורי הפרגוד י"ח מאות מלאכים מליצי יושר על ישראל ומטטרון עמהם ומסרו התפלה לאכתריאל צריך למדרש היכא רמיזי בקרא והנה טעם קכ"א העניות כי יום ראשון שעלה משה לא היה מן המנין נמצא שביום הכיפורים נשלמו קכ"א תעניות ובאותו יום קיבל לוחות אחרונות שהם סוד ו"ה מן השם וה"לוחות וה"מכתב ורזא דא ו"ה פעמים ו"ה כגי' קכ"א לכן בהשלים קכ"א תעניות שהוא חשבון ו"ה מן השם קיבל הלוחות וכשתמלא קכ"א כזה קו"ף כ"ף אל"ף הרי תמצא בסוף ג' ף' שבכל אותיות התורה לא תמצא אות ף' באותיות יותר מאלו והנה אות ף' מורה על מד"הד הקשה כמ"ש אמ"ז מהר"ן ז"ל בברכת המזון שלו שמזה הטעם בכל ברכת המזון ובכל תפלת י"ח אין שום ף' לפי שאין א"ף אנ"ף זע"ף יש"ף נג"ף קצ"ף בתפלתם של ישראל והנה אחר שנשמע תפלתו של משה הקטיגור נעשה סניגור ומאחר שיש בקכ"א ג"ף וכל א' היא ח' מאות באי"ק הרי כ"ד מאות לקבל כ"ד מיני דמסאבותא שהי' לישראל בשעת עשיית העגל לכן (סנהדרין קד) לסוף כ"ד דורות נגבה חוב זה (שמות לב) ביום פקדי פקדתי מן כ' עשה הקב"ה פ' כפולה (שם לח) אלה פקודי המשכן וגו' הרי ג' פקודות והנה במלת ויקרא נרמז ענין זה שיצאו י"ח מאות מלאכים באותו פרק לכן א' זעירא שיש לאלף ה' צורות אחת י' למעלה י' למטה ו' באמצע ב' י' למעלה ד' למטה ו' באמצע ג' י"ו למטה י"ו למעלה דלת רי"ז ה' צירף. לחלק ה"ו באמצע לב' ווין יוד למעלה א למטה