מגלה עמוקות חלק ב קלט

בל"ק כי אתמר בזוהר אתחברותא דבלק ובלעם הוא ממש אתחברותא דסמאל וסיעתו כמ"ש על אלו ועל אלו פסוק (שם יא) כי הנה הרשעים ידרכון ק"שת ל"ירות ב"מו בל"ק אופל לישר"י ל"ב כי ישראל הם ישרי לב ורשעים אלו (שם יב) שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות כי דיבור שלהם היה על שדור הפלגה לא יוכלו כלום כדאיתא בזוהר שאמר בלק דור הפלגה עבדו עובדא ולא יכולו כי פומא תסר מיניהו דלישנא אתבלבל אבל אנת הוא פומך שנן ועובדא מתתקן לכן שלח קסמים בידם שהראה דעובד' מתתקן קמן שיש לנו קסם רק אתה צריך להבין מלולא כי ידעתי את אשר תאור יואר הוא מילא דילך לגבי עובדא דילי ויהיה נחש וקסם ביחד אז נכה בו ז"ש שפת חלקות שהוא דור הפלגה שנחלק שפתם (שם) ב"לב ו"לב ידברו כי ב"ל מבלק וב"ל מבלעם הרי בלב ולב ידברו על י"י ועל ישראל (שם) אשר אמרו ללשונינו נגביר שיש כח ותוקף בלשון שמי אדון לנו ז"ש (שם קכ) י"י הציצה נפשי משפת שקר של בלעם שאמר שקרים בשם י"י שמעולם לא היה ענינו רק מסטרא אחרא כמ"ש ר"ש בזוהר תלת סימנין אינון סימן מאן דלא ידע כלום שבוחי ע"ש ואע"פ שמה שאמר שומע אמרי אל הוא קשוט דההוא דרגא דילי' קאמר כו' מ"מ כל לשונו היה רמיה שמרמה בני אדם שחשבו שעל דרגין קדישין קאמר (שם) מה יתן לך על פעם ראשון שהשיב מאן י"י לתתי להלוך עמכם שנפש גבוה שלו היה לשלוח לו שרים רבים ונכבדים יותר (שם) ומה יוסף לך על פעם שני שאמר מה יוסף דבר י"י אלי והכל היה לשון רמיה (שם) חיצי גבור שנונים (משלי כז) מברך רעהו בקול גדול וגו' קללה תחשב לו או יאמר על ענין המושלים שלשים ממונים דלעילא שהכריזו ברקיע לבטל מלכא דאמוראה ואומר אוי לך מואב כי אש יצאה וגו' להבה וגו' ואותו שלהוביתא בא מן גבריאל הממונה על אש ולכן אית מנהון שא' שמלאך י"י היה גבריאל. ויש"ם דב"ר בפי"ו ס"ת בגי' גבריא"ל וכן בלק אמר אר"ה ל"י בגי' גבריא"ל לכן אמר מה יועיל לך לשון הרע לקלל הלא כבר חיצי גבור הוא גבריאל שנונים עם גחלי רתמים על אש ולהבה שיצאה מסיחון ומחשבון (תהלים קכ) אויה לי כי גרתי מש"ך עם לבן גרתי כי הוא בלעם שנעשה מלך אדום ושמו היה בלע בן בעור שעשה שותפות שהוא היה מסטרא דימינא קליפת חמור ישמעאל את"ן חסר ו' בגימטריא ישמעא"ל שהיה מגולגל באתונו לפי ששכב משכב זכור והלך אל אדום שהם משמאל ושם עירו דין הבה נתחכמה שהי' באותו עצה ונמצא שבא שני משמורות יחדיו שור וחמור ומינייהו בא כ"לב שכן אותיות אמצעים מן תרין רצועין אלו בגימטרי' כל"ב ר"ל ו' מן שור מ"ו מן חמור הרי בגימטריא כל"ב ז"ס (שם קד) תשת חש"ך ויהי לילה בו ר"ל במלת תשת חש"ך (שם) תרמוש כל חיתו יער שלשתן מרוזין בו ח"מור ש"ור כ"לב הן הן ג' משמורת של לילה לכן מ"שפת שק"ר מלשו"ן רמי"ה ר"ת משמ"ר (נחמיה ד) והיה לנו הלילה משמ"ר לכן אמר אויה:

לי כי גרתי מש"ך שרשע זה הוא מ"שמורה ש"נייה כ"לבים ונקרא כלב קדרים שכנתי עם אהלי קדר כי תרווייהו איתנהו ביה לכן מתחלה היה שמו בלע ועתה נעשה שתום הע"ין שנסתמה עין שלו שהיתה בסוף שמו ובאה אליו מ' סתומה ונקרא בלעם כי יודע דעת עליון שהוא רב החובל הממונה על ל"ט רצועין והוא מ' של מ"ות מ' של מ"שחית מ' של מ"לקות דחטיף איהו פנחס מעל ראשי ישראל ממש כמ"ש בזוהר אז היה כלול סמ"אל עם י"א קיטרין דיליה וכן מל"אך אדו"ם בגי' בלע"ם איש רע בליע"ל הרי סוד מלא"ך אדו"ם הוא סמא"ל וי"א דרגין כלול בלע"ם ולפי (משלי יט) א"ץ ברגליים חוט"א ס"ת בגי' סמא"ל (ישעיה נה) הוי כל צמ"א לכו למים לכן ותלחץ רג"ל בלעם אל הקיר ע"ם נחל"י רתמי"ם ס"ת מי"ם ובלק אמר לבלעם הנה מנעך י"י מכבוד ר"ת מי"ם שאין מכבדין בידים מזוהמים כי הוא מסטרא דחובה מים אחרונים חובה אינון ובאתר דחובה אינון שריין (תהלים קכ) רבת שכנה לה נפשי עם שונ"א נוטריקון ש"נים ו"ארבעים נ"הרי א"ש שהתעורר הרשע הזה במ"ב קרבנות שהקריב שרמז בו קמ"ב חושבן של בלע"ם ק"רבנות מ"ב ק"בע מ"סמר ב"פיו ועל עצמו אמר ותהי אחריתי כמוהו שראה שיש לו יניקה סוף תיבות של אבו"ת העול"ם בגימטרי' ישרי"ם כי אברה"ם יצח"ק יעק"ב ס"ת קמ"ב עליה אמר יהושע כשראה עגל שגרם יומס ויומברס בנוי דבלעם ק"ול מ"לחמה ב"מחנה שהוא ר"ת קמ"ב שהוא בלעם כי מכוחו בא העגל ואותו כח נטל עתה בלעם שהלך לקלל ישראל כדאיתא בזוהר שני נעריו עמו אלו הכשפים והכוחות של בנוי לקח עמו רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום (גיטין נז) כי אתיא לבלעם בנגידא השיב מילייהו נפישין לא תדרוש שלומם וטובתם לכן קראו שונא שלום אני שלום וכי אדבר על ענין פתיחת שלום שהקדימו ישראל אף לסיחון שהיה א' מז' עממין ז"ש אף במקום שיש לי לדבר קשות דהיינו על ז' עממין אפ"ה אני פתחתי בשלום ואיך יעלה על דעתם שאלך עמהם למלחמה או שישראל הראו עצמן עטופים ז"ש אני באמת שלום לי עמהם וכי אדבר עם מואב קשות המה חושבין שאני מוכן למלחמה ועז"א וירא בלק מה שעשה ישראל לאמורי שהוא א' מן ז' עממין אפ"ה הקדימו עמהם לשלום ק"ו שלא יתחילו עמהם למלחמה רק ויגר מואב מפני העם הם הערב רב ז"ש כי רב הוא על ערב רב אבל מפני ישראל לא היה לו שום מורא רק ויקוצו מפני בני ישראל

סוד בועל ארמית קנאין פוגעין בו לפי שהניצוצות הנידחות הם מארבע כנפות הארץ כל ד' מלאכים שבאין מיסוד אימא שהם סוד (ישעיה מא) אר"ח ברגליו לא יבא ארח שהם עומדים מד' רוחות ומשמרים ישראל מכל צד והם בסוד [מילוי] שם אהי"ה עולה קנ"א א"ל קנ"א בגימ' ר"ת ק"נאין