מגלה עמוקות חלק ב קלה
Megaleh Amukot Part 2 135 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →נעריו עמו היו לו ג' קליפות ש"רף נ"חש ע"קרב ר"ת של ש"ני נ"עריו ע"מו וכן פנחס נתלבש בג' גוונין אילין. או שראה בלק מה שעשה ישראל לאמורי שהוא עשו שהשיב לו (בראשית לב) עם לבן גרתי ואחר עד עת"ה נרמזין ג' גליות במלת עת"ה ילחכו סביבותינו כלחוך השור שהוא משיח בן יוסף והוא רוצה לעקור הגאולה אחרונה כי ראה שדרך כוכב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב ז"ש ועתה לכה נא אר"ה לי ארי' תקיפא נפיק מינאי ורצה לנכות חדא ידא על סוד משיח כי עצום הוא על משיח ממני פרידה טובה יוצאת ממני ובלעם נתעלה אז יותר מן יעקב ואמר אראנו ולא עתה ר"ל הן אני שהתפאר עצמי אנכי אקרה כה שהוא סוד שמ"ע ע"ול מ"לכות ש"מים. גם עמ"ק בלבל ע"ול מ"לכותא ק"דישא שרצה להעביר האי עול מישראל לכן רצה לנכות חדא ידא דוד (שמואל ב כג) הוקם על
ארז"ל בקשו חכמים לקבוע פ' בלעם בק"ש רק מפני טורח ציבור לא קבעו הענין וירא בלק את כל אשר עשה ישראל סבא לאמורי שהוא עשו שאינו יכול לנצח ק"ש איש אשר עמו רק ב"קש ק"ריאת ש"מע לכן שלח יעקב לעשו (בראשית לב) כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב ב"פ כה על (שמות ב ויפן כ"ה וכ"ה כ"ה אתוון דיחודא שחרית כ"ה ערבית ולכן מלאך שמעש"אל שהוא עורך מלחמה נגדו וז"ש (בראשית לב) ויאב"ק אי"ש עמו ס"ת ק"ש ולא יכול לו עד עלות השחר ק"ש של שחר לכן כשבא יוסף שהוא שטנו של עשו ליעקב ארז"ל שהיה יעקב קורא ק"ש שבזה מבטל הוא סטרא דעשו לכן השתחווה ז' פעמים כההוא עובדא דרב אחא בר יעקב תנינא דז' רישין שבכל פעם שקרא ק"ש נתר רישא חד לכן ארז"ל (דברים ט) שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן שבזכות שמע ישראל הם עוברים את הירדן וכשראה בלק מעלת כ"ה אתוון דיחודא לכן אמר ועתה לכ"ה נא ארה לי שמקשה בזוהר לך הל"ל אלא לכ"ה שכל ענינו למיעקר האי כ"ה שהם כ"ה שערים העליונים לכן א' בלעם ב"פ התיצב כ"ה על עולתיך ואנכי אקרה כ"ה ב"פ לקבל שחרית וערבית ולפי שעיקר היחוד בפרשה ראשונה שהם מ"ב תיבין לכן הקריב בלעם מ"ב קרבנות ולדעתי ז"ס שארז"ל מאימתי קורין ק"ש של שחרית משיכיר בין חמור לערוד בין זאב לכלב בין תכלת לכרתי הענין להכיר בין קליפת בלעם שהוא מימין חמור ובין עוג מלך הבשן שנקרא ערוד בין הערודים בזוהר גם בין בלעם בעמלק שנקרא מלך ערד כי ענין בלעם ועמלק הוא כענין משה ויעקב עמלק כנגד יעקב מלבר בלעם נגד משה מלגו וסי' (תהלים קד) השם עבי"ם רכובו שבקדושה הוא י"ם י"עקב מ"שה ובקליפה ע"ב ע"מלק ב"לעם ע"ב הענן ונבוכדנצר א' (ישעיה יד) אעלה על במתי ע"ב בקליפה אדמה לעליון כי יודע דעת עליון (שם ס) כעב תעופנה ע"ב קטנה ככף האיש זה חילוק בין חמור לערוד מלגאו ולחוץ בין זאב לכלב ישראל נמשלו לזאב (בראשית מט) בנימין זאב יטרף ובלעם לכלב כדלעיל וכן בין תכלת שדומה לכסא הכבוד לכרתי הם א"הע שנכרתים מן הקדושה ולכן כשבא פנחס לקבל סטרא אחרא וידקור את שניהם הם שני נעריו של בלעם שהיתה יניקתו מהם והן הן (שם ט) שני אחים שבחוץ שהגיד והמשיך אותם חם אבי כנען כשראה ערות אביו מאותם שני נערים (יהושע ב) מרגלים חר"ש שהוא סוד ח"מור ש"ור שכן התחלת חמור פותח בח' ומסיים בר' וכן שור פותח בש' ומסיים בר' הרי חר"ש מורה על ב' סטרין אלו רק נשארו אתוון מ"ו ו' הרי מנין כל"ב שדולג מבין שני קליפות אלו (תהלים סח) אמר י"י מבשן אשיב אשיב ממצולות י"ם כי בקדושה לקבל זה י"עקב מ"שה ז"ש וידקור את שניהם ברמ"ח שבידו בסוד רמ"ח של ק"ש ולכן בפסוק (שם קו) ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה ה' תיבין ובכל תיבה ה' אותיות לקבל כ"ה אתוון דיחודא שהם כ"ה שערים העליונים ויש בו סוד גדול לדעתי בשור ויספוק בלק את כפיו לפי שרצו אלו הרשעים לבטל מישראל את סוד ק"ש ותפלה וכמ"ש הן עם כלביא יקום הפלת שחרית שאז זמן קימה וכארי יתנשא במנחה שאז צריך להיות זהיר יותר גבור כארי לבטל מלאכתם ולעשות מלאכת שמים (שם קב) תפלה לעני כי יעטוף שמאחר עסקיו וכה"א (שם קמא) היכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי שמבטל ממלאכתו ולעשות מלאכת שמים תפלה לעני כי יעטוף מנחת ערב לא ישכב עד יאכל טרף תפלת ערבית ודם חללים ישתה ק"ש שעל המטה שאוחז (תהלים קמט) חרב פיפיות בידו להרוג על חלליהם כמו שהרגו בלעם בן בעור שנתהוו ממנו מזיקים כמבואר בספרא דאשמדאי והוא מדה כנגד מדה ביקש לבטל מהם ק"ש שאוחזים ישראל חרב פיפיות ושותים דם חללים ח"לל חר"ב לכן הרגו אותם בחרב על חלליהם ומתוך דברי הרשע אנו רואים שהיה בדעתו לבטל מישראל אלו הד' עניינים כנגד זה בירך ד' ברכות שיגיע לישראל מאלו הד' עניינים כשאמר מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך שהוא על שם ב"כנ כנגד תפלת שחרית כנחלים נטיו שאז בקר אור (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים כי אידלי יומא (בראשית מד) בוקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם איוב לח) ויריעו כל בני אלקים בתפלת המנחה כגנות עלי נהר בתפלת ערבית כאהלים נטע י"י בק"ש שעל המטה כארזים עלי מים. והנה במסירת אדם בשעת ק"ש למיתה עושה יחוד לעילא בסוד כ"ף פשוטה וכ"ף כפופה וז"ס (מנחות כט) כ"ך עלה במחשבה כדדריש האר"י ז"ל לכן כשראה בלק שלא נתקיימה מחשבתו ויספוק את כפיו (תהלים ט) בפועל כפיו נוקש רשע (שם כד) מי יעלה בהר י"י על מסירת נפשו למיתה (שם) ומי יקום במקום קדשו על מסירת קידוש השם לעילא אם הוא מתקן ב' כפות (שם קכח) יגיע כפיך כי תאכל