מגלה עמוקות חלק ב קל

פוטיאל שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז ז"ס שאמרה דבורה (שופטים ה) מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקת י"י ומה הוא הצדקה (שם) צדקת פרזונו בישראל על שפיזר את ישראל מבין א"הע כי ניצוצות טהורות של ישראל נתפזרו בין אבני חצוץ הן הן טיפה משלש טיפות שסימנ' (שיר ה) דודי חמ"ק עבר נפשי יצאה בדברו ח"צץ מ"ר ק"בעת (איכה ג) ויגרס בחצץ שיני על ש' של תפילין על (דברים כח) שם י"י נקרא עליך אלו תפילין שבראש שיסרקו במסריקות של ברזל כשבאו במקום תפילין והנה רזא עלאה איכא הכא שג' הרים אלו הר סיני למטה ליתן בו תורה הר תבור לעשות בו ניסים של סיסרא להשיר דבורה שהיא נעשית עתה אם בישראל ומרומזת במלת שמיכ"ה שהוא סוד (בראשית ד) ואל קין ואל מנחתו לא ש"עה בגי' צפ"רה למ"שה רזא חדא שהוא חשבון חד ולפי שמרים הנביאה לקחה התוף בידה לא שרתה היא ביום ההיא ועתה ותשר דבורה ועליה אמרה רחל (בראשית ל) נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי ג"ם י"כולתי זיווג ד"בורה וב"רק והר הכרמל בא אליהו ג"כ שהוא יסוד תורה שבע"פ ולפי דרז"ל שרמז הקב"ה ש'מי עליה מעיד כ"ה רזא על שיצאת נשמתו של ר' עקיבא בא' ויחוד כ"ה אתוון דיחודא וז"ס ותכסהו בזה היחוד שלזה נגע בה להוציא (ירמיה טו) יקר מזולל כפ"י תהיה ר"ל מאחר שבא לייסד תורה שבע"פ וכבר דרז"ל (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך אל על ר' עקיבא שדברים שלא נגלו למשה מסיני נגלו לר' עקיבא והוציאו חז"ל זה מלשון יקר שהוא נדרש (במגילה טז) ע"ז (אסתר ח) שמחה וששון ויקר זה תפילין וכשהגיע למקום תפילין זעק זעקה גדולה כי שם מקום לתקן קלקול הבל ורות שתפס המדינית לפני משה וכל ישראל. וכשם שלא מצא משה זיווגו (קהלת ז) אשה בכל אלה לא מצאתי על משה שהוא (שם) אדם אחד מאלף ולא מצא זיווגו רק ממדין כן (נדרים) לא מצא הוא זיווגו רק בין החוחים אחר שנתגיירה גם לפי זה אמרה דבורה (שופטים ה) רוכבי אתונות צחורות יושבי על מדין קרי ביה על מדין בת יתרו מי היתר לך וע"ז היתה התשועה ע"י יעל (שם) מג"ן אם יראה ורומח בארבעים אלף יהי רעוא לפני רעוא דרעוון שיהיו אמרי לרצון

מלאך י"י אשר עמד בדרך לשטן לו וא' כי ירט הדרך לנגדי וארז"ל במדרש יר"ט ב"את ב"ש מ"גן והענין שיש מרז"ל שאומרים שזה המלאך היה מלאכו של אברהם מיכאל וי"א יצחק שהוא גבריאל וי"א נוריאל יעקב ושלשתן איתנהו ביה כי פנחס נתלבש בג' גוונין אלו ומרומזין בתיבת פנחס פ"ן יח"ס י"רק ח"וור ס"ומק ובר"מ מפרש פ"ני ח"ס שהן תרין אורזילי בא' חט"ף מ' של מות ובשני חטף ו' של מות והם תרין גוונין חוור ירק קאים בדינא ונתלבש ביצחק הרי ג' גוונין אלו מרומזין בר"ת א"ם י"ראה ו"רומח אי"ו א"ברהם י"צחק ו"יעקב. ויקח רמח בידו ועשה נקמת השם ע"י רמ"ח תיבין של ק"ש וחטף מ' שהיתה עלייהו דישראל מלאה דם טאס (שם) מים שאל חלב נתנה ואמר היש פה איש בסוד והנה איש מבני ישראל בא לכן באו אז מ' אלף מישראל לבטל מ' של מות כאשר עמדה בימי פנחס עלייהו ונרמז ג"כ ביחוד של אש"ל זה אברהם אבינו נטע אש"ל וחבר ספר יצירה בסוד (בראשית יב) הנפש אשר עשו בחרן כההיא דרבינא ורב אושעיא (סנהדרין סה) בכל ערב שבת עסקו בספר יצירה ואיברי עגלא תלתא (משלי לא) ותורת חסד על לשונה ואח"כ בא ר' עקיבא וסדר את משנת ספר יצירה סוד תורה שבע"פ לכן אמר ואתבריר בא"של זה בימי סיסרא וכן (מלאכי ג) הנה א"נכי ש"ולח ל"כם ג"כ ראשי אתוון נרמז א"של זה שנטע אברהם קדמאה לגיורין וכל יומא דהוה בחרן היה מברר ניצוצות טהורות של גרים עד ביאת המשיח ועל זה אשל נטע מבאר שבע (משלי כד) שבע יפול צדיק וקם (הושע ו) ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ולפי דברי הקדמונים (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינ"ה לעתים בסוד אל"ף בינה כי זכה לאותו יחוד וע"כ אמרו (ביומא דף כז) לא מצינו צורבא מרבנן דאורי אלא מלוי או מיששכר כי אלו השנים המה מיסוד תורה שבע"פ פינחס הוא אליהו (שמות ד) הוא יהי' לך לפה שהי' משבט לוי או ר"ע שהיה משבט יששכר:

וכן אמרינן בעירובין (דף קב) אר' יוחנן כל אשה שתובעת את בעלה לדבר מצוה יוצאים בנים ממנה כיששכר והנה לאה יצאת לקראת יעקב (בראשית ל) וישכב עמה בלילה הוא וכן בכאן ועל הצדקת אשר נשתבחת יותר מאמהות שלנו יצאת לקראתו (שופטי' ד) סורה אדוני סורה אלי אל תירא ויסר אליה ג"פ לשון סורה על הניצוץ שידעה הצדקת להוציא (ירמי' טו) יקר מזולל וז"ס (שופטים ה) ותכסהו בשמיכ"ה שידע' שיצא ממנה מי שמיחד כ"ה שערים עליונים ז"ס (שם) ויפול כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אח"ד ר"ל שלא נשאר סיסרא באותו הבריחה עד שהוציא אח"ד שיצאת נשמתו באחד ז"ס (שם) וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו שאותו הניסה שברח היתה הכוונה שבין (שם) רגליה כרע נפל לכן אמר עוד פעם אחרת (שם ד) וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל חלילה להאמין שיהיה אות א' שפת יתר בדברי נביאים ק"ו תיבה שלימה אבל רזא דא אתי לאשמעינן (שם) ויאמר אליה השקיני מעט מים כי צמתי חסר א' כתיב כי בשביל אותו חסרון א"לף שהשלים (קהלת ז) אדם א' מאלף בסוף ימיו (שופטים ד) ותפתח את נאד החלב בכאן האלף יתירה כי השלים חקו בא' ותשקהו ותכסהו בזה ועז"א (שם) ה"יש פ"ה בגי' רב"י ע"קיבא בא' י"ש פ"ה וה' היא שימושית גם רמז יש פה שהוא סוד תורה שבע"פ כמ"ש גבי פנחס שהוא אליהו הוא יהיה לך לפ"ה (שם) היש פ"ה איש לדברי האר"י ז"ל והנה איש מבני ישראל ותרוויהו איתנהו כי ק"ל אלו ואלו דא"ח כי נוכל לומר שהיה כלול מכולהו כמו שפנחס הוא אליהו ומדיינין עליו (בראשית רבה פ' עא)