מגלה עמוקות חלק ב קלא

מאיז' שבט הוא קצתן אומרים משבט גד וקצתן אומרי' משבט בנימין וקצתן אומרים שהוא פנחס כהן משבט לוי והוא בעצמו א' רבותי לכו ובקשו בד"ה ותמצאו שאני מבני בניה של רחל מבנימין וכולהו אמת וקשוט שיש לכל אלו השבטים חלק בו וכן אני אומר על הקרח הזה שאמר עליו בן עזאי כל חכמי וכו' ומפרש בס' ע"מ שלכבוד גדול (בכורות נז) כיון את חמיו כי נשא את בתו כדאמר (בכתובות דף סג) בבת כלבא שבוע כעובדא דאמא כן עובדא דברתא וכמ"ש התוס' ע"ש סוף מאמר חיקור דין ועל אותו ראש שכתב הרב שם על (תהלים קי) מחץ ראש שראש של עשו מונח בעיטפוי דיצחק בתוך הקדושה אע"פ שחושים בן דן מחה בקולפא וכן גבי סיסרא נאמר (שופטים ה) מחצה ראשו. ולולי דמסתפינא אמינא שהיה הולך מדחי אל דחי כידוע מי שאינו משמר בריתו מחצר חקלא מן דומם אל צומח מן צומח אל חי בלתי מדבר ולכן רמזו חז"ל בתיבת (משלי ל) זרזיר מתנים אף שחשבו אותם בעילות כמנין זרזי"ר לכן בא בחבורה מן זרזר שלא לחנם הלך אצל עורב אלא מפני שהוא מינו ומן העוף הזה הלך לבהמה (שם) או תיש ומלך אלקום עמו שהיה בעזרו עד שהעמידו ממיץ החלב ז"ס שכתוב מיד פסוק (שם) כי מיץ חלב יוציא חמאה כי מים שאל חלב נתנה ומן אותו חלב יצא לנו חמאה והוציא יקר מזולל שהתחלת החיצונים הוא אף כאשר מצינו שהיא הקופץ בראש דברי הנחש ז"ס (שם) ומיץ אף יוציא דם וכן המן פתח באף וכן מבני בניו של המן היה שמעיה אבטליון. רב שמואל בר שילא מסנחרב ומבני בניו של נירון קיסר הוא ר' מאיר מ'יץ א"פים י"וציא רי"ב אל תכניסו תלמידי ר' מאיר לכאן כי קנטרנין הם בהלכה ולית לך מילה דלא איתרמיז באורייתא וע"ז אמר פני זה (שם) שממית בידים תתפש והיא בהיכלי המלך שגם הקליפה תתפש בידיה מצירוף לצירוף עד שהיא באה ב"כ בהיכל המלך והכלל שבאותו הדור חזרו (שם כד) ועלה כלו קמשונים כושן רשעתיים עושה שתי רשעיות בימי יעקב ובימי משה שהוא בלעם הוא לבן גם מבלק היה עגלון מלך מואב גם סיסרא היה אז חרשת הגוים להיו' ערב על אוכלסין הראשוני' להנה סוד (שופטים ה) ידה לית"ד תשלחנה בגימ' זרז"ר לתקן אותו זרז"ר רע ירוע כי ערב זר על מקבל גרים רעה אחר רעה תבא עד שיצרוף ויזוקק גם לערבא שנעשה נחל קישון ערב קבלן ז"ש נחל קדומים ולתוקעי עצמו בדבר הלכה שפלפול גדול היה בא מהלכה שנשכחה מכל ישראל אף ממשה עד שקם בעד הרומח שפסקו קריינא דאגרתא ליהוי פרוונקא וזכה להיות פרוונקא כל ימי עולם ז"ש (תהלים קו) ויעמוד פנחס ויפלל הוא פסק הדין לעצמו ותקע עצמו לדבר הלכה אבל (משלי יא) רע ירוע רעה אחר רעה הוצרכו לזכך לצרף (תהלים לד) רבות רעות צדיק עד שבא על עומד (שם) ומכולם יצילנו י"י אבל (שם) תמותת רשע רעה א' והכל עושה הקב"ה (שם) פודה י"י את נפש עבדיו והוא נפשו של ר"ע גם עליו נחלקו מי הוא כן על יונה בן אמיתי שהוא משיח בן יוסף "ב'ס'א'ר (ובמדרש פ' ויחי) הדין א' יונה מן זבולון (בראשית מט) וירכתו על צידון הדין א' משל אשר והדין א' שהוא בן הצרפית וגויה היתה ובפרקי ר"א הגדול ותוספת בפ' המקבל שהוא משיח בן יוסף וכולהו קשוט והכי נמי דכוותה

הדרן לנידון דידן שבספר אמר (תהלים לו) מה יקר חסדך אלקים על ר"ע כי הוא הוציא (ירמי' טו) יקר מזולל בגימטרי' סוד תורה שבע"פ (משלי ל) ואם זמות יד לפ"ה שבזה עשתה בית יד לתורה שבע"פ (שופטים ה) ידה ל"יתד תשלחנה מנין ה"אבות כ"ד ספרי"ם (תהלים לו) מקו"ר חיי"ם כולא חד לכן מיד אחר הפסוק (שם) מה יקר חסדך הנדרש על ר"ע (שם קלט) מה יקרו רעיך אמר (שם לו) משוך חסדך ליודעך עמך מקור חיים באורך נראה אור (שם צז) אור זרוע לצדיק (שם לו) אל תבואני רג"ל גאוה ותלחץ האתון רג"ל בלעם אל הקיר רוכבי אתונות על אשר לחצו לישראל בחזקה בחרופין ובגידופין לכן נלקה מן השמים שלחמו הכוכבים רזא עלאה כי כל משנה אליבא דר"ע כי הוא בגי' משנ"ה

ב"א ל"עקור ע"טרת מ"טטרון שמתפלותיהן של ישראל עושה עטרות והוא רצה לבטל מאה ברכות מה שתיקן דוד שיצא מבלק שהיא רות המואביה בתו של עגלון זה שאמר בלק ארה לי דייקא שיקלל את עצמו כי עצום הוא ממני ר"ל עצמותי של ישראל שהוא מלך דוד בא ממנו לפי שדוד נקרא ארי' לכן אמר אר"ה ל"י בהיפוך אותיות לארי"ה דחמא לארי' תקיפא דנפיק מיניה ורצה לנכות לידא חדא שכן דוד (שמואל א טז) מוגן בידו אמר בגמ' (שם ב כג) נאם הגבר הוקם על תיקן דוד מאה ברכות כמנין ע"ל וזה נרמז בשם בלעם תמן ע"ל נשתיירו אתוון מ"ב נוטריקון מ"אה ב"רכות ע"לה לבטל מ"אה ב"רכות ע"לה ל"הקריב מ"ב לזה אמר ואדע מ"ה יוסיף ה' דבר עמי מכאן הודה כסיל בפיו שישראל יתברכו מה טובו אוהלך יעקב על בתי כנסיות שנרמז במלת (דברים י) מ"ה אל תקרי מה אלא מאה וכן אמר מה אקב לא קבה אל ובמלת אקב נרמז ג' ענינים שהן (איוב לו) אל כביר לא ימאס ר"ל שצריך להתפלל ברבים ואז שם של אל מתפשט בעולם בסוד (תהלים פג) אלהים נצב בעדת אל עדה שלמה נקראת עדה עשרה. והנה א'ק'ב' הוא א"מן יהא שמיה רבא ק"דושה ב"רכו אלו השלשה צריך לומר בעדת אל שהיא חושבן עשרה ועליו נאמר לא תקב אל הן אל כביר לא ימאס הן עם לבד"ד ישכון שהוא מנין בד"ד שהם עשרה מדריגות נוטריקון ב"א ל בטל ע"שרה מ"דריגות גם אמר בלק לכה נא בה' על ע' שרים של מטטרו"ן שהם נחלקין לה' ידות שכן ה' פעמים י"ד עולה ע' ממנו היה מתיירא מואב שאמר כי רב הוא על מטטרון שהוא כלול מכל ע' שרים כמו שמשה הוא למטה במדריגת מ"טטרון ש"ר ה"פנים שכן נוטריקון מ'ש'ה כדאיתא ברעיא מהימנא בפ' פנחס שלא היה אדם מעולם שהיה כלול