מגלה עמוקות חלק ב קכז

שהוא מלך של עולם הגלגלים כמלך בגדוד בין הכוכבים המסבבין מזה הצד ש'צ'ם מזה הצד נכ"ל חמה באמצע ויגר מואב מאוד כי רב הוא על השמש קאי שהנה נצחו את המאור הגדול שהוא רב על כל משפטי כוכבים ז"ש לו וכיסה את עי"ן הארץ על העמדת השמש שנברא להאיר על הארץ ומשנה הטבע וכל זה בא להם מצד ברכת (בראשית טו) כה יהיה זרעך ועתה לכ"ה נא ארה לי לעקור האי כ"ה מאתרה ברכת כה יהיה זרעך ואם לא אוכל לעקור כלו אולי אוכל נכה בו פורתא ובלעם השיב כי מראש צורים אראנו על אברהם שדורך על במות המערכה ויש להם מערכה בפני עצמה הן עם לבדד ישכון (קהלת ז) גם את זה לעומת זה כמו שי"ב מזלות הן כן י"ב שבטים (דברים לב) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל מי מנה וגו' ומספר רובע על דגלים דלעילא לקבל ד' תקופות השנה שבכל הקופה יש ג' חדשים כן בכל דגל ג' שבטים ד' פעמים קה"ל נחלק ישרא"ל. או נאמר שם באברהם (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה שהוציא אותו מן חוצות לכן הביאו קרית חוצות כי ישראל הם תוך והם חוץ בלק ובלעם תרווייהו מן ב"ל של הב"ל (תהלים עג) ספו תמו מן בלהו"ת הות (שם י) ומרמה תחת לשונו וע"ז (ישעיה מו) כרע בל קרס נבו בא משה ונקבר בהר נבו (דברים נד) לא ידע איש רע בליעל את קבורתו שם כי הוא פוער פיו (ישעיה ה) לבלי חק וכשראה קברו של משה שנקבר בהר נבו הוא קורס וכרע נפל לנוקבא דתהומא רבא

ותלחץ רגל בלעם. לפי ששקר אין לו רגלים גם רצה לגרום ולעקור כ"ה מישראל (עמוס א) ועברתו שמרה נצח לבטל (שמות יט) והר סיני עש"ן כולו שהיו מאירים בישראל ש"ע נ"הורין והלך להביא לו ג' גוליירין בישין בזה גורם שהודי (דניאל י) נהפך עלי למשחית ונעשה דוה וקיים עלמא אחד סמכא שהוא הוד ובזה היה אביקת מלא"ך אדו"ם שהוא סמא"ל עם י"א קיטרין דיליה דכליל להו בלע"ם והיה יעקב צולע אחד כרעא לכן מדה במדה לא בטלה ותלחץ רגל בלעם אל הקיר שעתה נעשה הוא צולע על אותו ירך כי נתלבש בלעם בשר של אדום שהוא עולה עמו דהיינו סמא"ל עם י"א קיטרין וכן מל"אך אדו"ם וזה סוד לדעתי ויחר אף אלקים כי הולך הוא ויתיצב מלאך לשטן לו ר"ל שהקב"ה חרה אפו כי הולך הוא על מלאך סמא"ל אתמר בכל מקום גבי אברהם (בראשית יח) והוא יושב פתח האוהל וכה"א (שם) ולשרה בן שהיה מסטרא דנוקבא והוצרך אח"כ לעקידה שיהיה בנו של אברהם ולפי שאז שולט גדי בבית בסוד (שמות כג) לא תבשל גדי בחלב אמו לכן גרם ההיא ישיבה שימשל גדי בקליפה ולכן רומז במדרש ישראל שחטאו גדי מן העדר על ההוא עניינא אי' לכן בא בצק לבטל עקדה לעת עתה וכן גבי עשו אי' וגם הוא זה סמאל שהוצרך לדבר טוב על ישראל ז"ש ויתיצב מלאך י"י כי זה המלאך י"י לו לשטן והוא רוכב שרצה הרשע הזה שיהיה הוא לשטן

ויך את האתון במקל. בזוהר בדינא תקיפא (קהלת ז) כי העוש"ק יהול"ל חכ"ם ס"ת מק"ל (בראשית לב) כי במקלי עברתי את הירדן או שרצה לקלל את יעקב שהיה מתפאר את עצמו במקלי עברתי את היר"דן משם יורד דין על ישראל ויעקב נטל מקלו שהיא התורה ע"ד מ"ש במדרש רבה פ' קדושים ע"פ (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה משל למלך שאמר לבנו צא לפרקמטי' אמר לי' אבא מתיירא אני בדרך מהליסטים ובים מפני אפורטון מה עשה אביו נטל מקל וחקקו ונתן בו קמיע ונתנה לבנו ואמר לו יהיה המקל הזה בידך ואי אתה מתיירא משום בריה כך אמר הקב"ה לישראל עסקו בהורה ואין אתם מתיראים משום אומה (הושעד) עמי בעצו ישאל על התורה (שם) ומקלו יגיד לו ענין הנמשל (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב כי באותו מקל עבר הירדן ועתה ויך בלעם את האתון ספ"ר ב"פ מק"ל כי סייף וספר ירדו כרוכין מן השמים לו יש חרב בידי במקל התעורר עליהם אחוריים של שם מ"ה יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א בגי' ק"ל ושם של מ"ב לכן הקריב מ"ב קרבנות (או ה' גבורות הם ה' הויות בניקוד אלקים) ז"ש (מיכה ו) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב על שם של מ"ה שהוא בזעיר נגד יעקב ז"ש לכה ארה לי יעקב מ"ה אקוב ר"ל שם מ"ה לא קבה א"ל כי הארת אריך נתפשט בזעיר שהוא ג' יודין משם של ס"ג וא' בגי' א"ל הם משפיעין ביעקב שהיא זעיר ומה אזעום לא זעם י"י כי שם של י"י הוא רחמים גמורים לא מניח דין להתעורר באחוריים ונותן טעם לזה א' ה"ן ע"ם כלבי"א יקום כשעונים אמ"ן אז הארת א"ל בעולם ועל מי שעושה עצמו אלם אתמר (תהלים פג) מל"א פניה"ם קלו"ן כי בלעם יניקתו מן נופל וגלוי עינים שהם סוד עז"א עזא"ל בני' קלו"ן כי כמו ששם של י"י בהכאה עולה קו"ף כדא' ר' עקיבא קוף זה הקב"ה כן בלעם זה קוף בפני אדם אות של סטרא אחרא דאחז בהו בלק עם ב"ל של הב"ל ק' של ק"ין ז"ש ויקר אלקים אל בלעם שקירב אותיו' ק"ר ושקר אין לו רגלי' לכן ותלחץ רגל בלעם אל הקי"ר (שם קיב) שיניו יחרוק על יסודא דקשוט ז"ש (שם סח) נ"ורא א"לקי' מ"קדשיך ר"ת א"מן כשעונין ישראל אמן אזי (שם) אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם כי אל במילוי הפני"ם וסי' א'"ל מלא רחמים. מאן י"י לתתי להלוך עמכם לא אמר לא אבה י"י לתתי רמז שרצה בלק לסלק הארת פנים של אל שבא בעניית אמן יחוד ב' שמהן. וז"ש וירא בלק אשר עשה לאמורי שמיחוד שני שמהן זכו זה (במדבר כא) כי אש יצא מחשבו"ן בגי' ש"ם הוי"ה (שם) להבה מקרית סיחו"ן בגי' קל"ד שם של אדנ"י ולפי שבלעם כבר אסף אותו מ' שעיקר שמו בלע בן בעור לכן אמר בלק ועתה לכה נ"א לסלק תרין אתוון אילין ג"כ שהם נ"א מן אמ"ן מא"ן י"י לרמוז שאין הקב"ה רוצה שאמלא אות אמן ז"ש