מגלה עמוקות חלק ב קכו

אחד כמאמר הקב"ה לאד"הר (שם ב) ביום אכלך ממנו אז מוכרח אתה להעלות ניצוצות הנידחות ממאנין תבירין שראה יעקב שיש שבר במצרים סוד מאנין תבירין מות תמות תרין בקש"תי סוד קש"ת ק"ש ת"פלה ובזה הם עושי' (תהלים קמט) נקמה בגוים ומקשרים כל נכבדי האומות בחבלי ברזל ואוסרים שרים שלמעלה בזיקים ואותו שכם אחד נתן יעקב ליוסף יתר מעל אחיו שהוא שטנו של עשו ז"ש (בראשית מח) אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי דהיינו חרב שלו פיפיו' להמשיך אל (תלי' קמט) רוממות א"ל בגרונם תרין פיות דהיינו ק"ש ותפלה או חר"ב מורה על יחוד ק"ש שמוסר עצמו למות בידם על נפילת אפים שהוא ביד שמאל נפלה נא ביד י"י ודבר זה ראה בלק אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מאוד מפני העם כי ר"ב הוא שראה ארונו של יוסף הולך לפניהם לפני ארון שכינה ז"ש עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור ויעקב בירך את יוסף (בראשית מט) בן פרת עלי עי"ן (שם מו) ויוסף ישית ידו על עיניך ז"ש וכיסה את עי"ן הארץ שהם ב' סטרין אלו עשו ישמעאל שהם כלל ע' אומות וכיסה את עי"ן הארץ על ע' של כתנות אור שעשה אד"הר מאלפין עיינין ור' חייא (מגילה כד) קורא לעיינין אלפין ועשה מע' א' כמו אברהם שאמר (בראשית יח) אנכי עפר ואפר שעשה מע' א' ז"ש כי מראש צורים אראנו שבימיו כשהיה בן מ"ח והכיר כל מ"ח צורות נפלגה הארץ לע' שרים והוא נפל לחלקו של הקב"ה (יחזקאל לג) אחד היה אברהם ז"ש כי מראש צורים זה אברהם אראנו ממנו באה החלוקה גם כשבא אברהם וגדר ערוה כל ישראל גדרו בשבילו גם שרה גדרו כל הנשים ממנה כמ"ש ע"פ (שיר ד) גן נעול זכרים (שם) גן נעול נקיבות מי מנה עפר יעקב על שהכריתו ערלה ומתישין כח הזנות והוא נתן להם עצה על זנות עז"א תמות נפשי מות ישרים (תהלים קיב) זרח בחושך אור לישרים שהוא על (בראשית ג) כתנות עור של אד"הר שעשויה אור באלף עז"א תמות נפשי מות ישרים על מיתות של אבות העולם אברהם מסר עצמו לאש ויצחק לחרב ויעקב עם מלאך לכן בא מלאך כנגדו וחרבו שלופה בידו שאתה רוצה לעקור אומה המוסרת עצמו למיתה על קדושת השם

בילקוט ע"פ (מיכה ו) מה הלאתיך דריש ענין ק"ש אין הקדוש ברוך הוא מבקש וכו' ע"ש וקשה מה ענין זה לענין בלעם אבל לדידי ניחא שרצה לבטל ק"ש ותפלה לכן הראה לו בג' מקומות נגד ג' תפלות שחרית הראה לו אברהם מנחה יצחק ערבית יעקב. ודם חללים ישתה כי אוחז (תהלי' קמט) חרב פיפיות בידו ומכה מכה של חלל לפי שבחללים של ק"ש יש ס' חללים (שם סח) בפרש שד"י מלכים בה ש"שים ד"בוקים י"פריד שהוא נותן ריוח בין הדבקים שעושה חלל וכבר בארנו שרשע בקש לעקור מהם קריאת שמע כ"ה אתוון וכנגד זה ארז"ל (סנהדרין קה) שכלם נהפכו לקללה חוץ מן א' שרצה לעקור ב"כנ מישראל מה טובו אהליך יעקב שהוא סוד תרין זיווגים אלו ק"ש י"ה תפלה ו"ה ללמד בני יהודה קש"ת שזה כתובה על ספר הישר כמ"ש תמות נפשי מות ישרים אמר בלעם מה אקוב לא קבה אל שכבר מידת אברהם הוא אל גם אברהם גרם לברר ולזכך כל הגרים שמסוף העולם עד ביאת המשיח כי אברהם גייר אנשים ושרה נשים כמ"ש (בראשית יב) הנפש אשר עשו בחרן לא על גרים שבזמן ההוא מדבר רק על כל באי עולם כי (שם יז) אב המון גוים הוא וכן היא לא נקראת בלשון יחיד שר"י רק (שם) שרה שמה כי הוא (איכה א) שרתי במדינות על כל הגוים קאמר (בראשית כא) גרש האמה הזאת שגרמה שכיתת וביטל הקליפה מן העולם והוא את"ן של בלעם שנרמזין בתיבת את"ן שבא מן אברהם ת"רח נ"חור וכבר בישר הקב"ה את אברהם (שם טו) ואתה תבא אל אבותיך בשלום על גלגול איוב ונרמז במלת תב"א והקב"ה רמז לשטן כשבא לקטרג על איוב (איוב א) ויבא גם השטן בתוכם ויאמר י"י אל השטן מאין תב"א ת"רח ב"גלגול א"יוב והשיב השטן משוט בארץ ומתהלך בה שהלך כל הארץ ולא מצא כאברהם שכתוב גבי' (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים אז השיב הקב"ה (איוב א) השמת לבך אל עבדי איוב ועל ישמעאל השיב (בראשי' טו) תקבר בשיבה טובה שיעשה ישמעאל תשובה אבל למרק עונו בא באתונו של בלעם לפי שבא על חמותו ועל זכרים לכן תלחץ רג"ל בלעם אל הקיר מי שבא על הזכור יתענה רג"ל תעניות לפי שפגם בב' ריעים דלעילא שהם ע"ב קס"א וז"ש כי מראש צורים אראנו שהוא אברהם שגייר כל הגרים ומגבעות אמהות מי מנה עפר יעקב הברכה אשר בירך הקב"ה ליעקב (בראשית כח) והיה זרעך כעפר הארץ שיברך כל הענפים ויעשו פרי למעלה כדין צמיחה שחוזר לעלות כגנה זרועיה תצמיח כן מידתו של יעקב (תהלים פה) אמ"ת מארץ תצמח וצדק הם גירי צדק משמים נשקף ומספר רובע ישראל שהקב"ה מספר רביעותיהן שלא תלך לבטלה כל זרע שנזרע בקדושה שהקב"ה מקבץ (שם קמז) נדחי ישראל הם ניצוצות הנידחות ולסוף ימים מצרף הקב"ה מחשבה למעשה ונברא מאותו זרע (ישעי' ו) זרע קודש מצבתה ולפי שאברהם ושרה הם בנין אב לכל ת"ח בזיווגן שזרעם נכון לפניהם לכן פתח באברהם ושרה ואח"כ על מספר רובע של כל ישראל ולפי שרשע זה נלקה ברגל בחטא זה ע"כ בקש על עצמו ותהי אחריתי כמוהו

במדרש אולי אוכל נכה בו שלא בקש בלק רק לנכות א' מחלק כ"ד מישראל ו"ק מאין למד המדרש כן ונראה שהקשה לו קושיות ה' יתירה ועתה לכה לך מבע"ל בלא ה' אלא שנתכווין לנכות כ"ה מנין כ"ה אלף שהוא א' מכ"ד חלקים מס' רבוא של ישראל וטעם שרצה לנכות מנין כה לפי שהוציא הקב"ה לאברהם החוצה צא מאצטגנונא שלך והגביהו למעלה מן המערכה שאין המערכה שולטת עליהם וזה ראה בלק מזה שעשה לאמורי שהעמיד החמה