מגלה עמוקות חלק ב קיז

כן ישראל לא היה להם הנאה ובחנם דברו שהרי היה כל מטעמים במן וא"כ יבא נחש הנושך בלא הנאה וישוך למי שיש להם הנאה ואומרים שאין להם הנאה ונגד מה שדברו בעריות להתחמם בעבירה אמר (שם) עם גחלי רתמים (איוב ל) ושורש רתמים לחמם וכשראה דוד גם יעקב כשהיה בבית לבן והתבונן על גלותא בתראה שהיא ג"כ עבור חטא זה ז"ש שפ' זו רומזת על סוף יומין שילכו ישראל מהר אל הר עד ים סוף לסבב גלות אדום ג"כ עבור חטא לשון הרע המרקד בינינו עז"א (תהלים קכ) אויה לי כי גרתי משך עם לבן גרתי בגליות גם שכנתי עם אהלי קדר בשאר גליות אבל (שם) רבת שכנה לה נפשי ותקצר נפש העם בדרך כי ראה אריכות גלותינו בזה הגליות עם שונא שלו"ם בגי' עש"ו כי הוא שונא כי בהיכל ג' ששם היכל דומה ולקבל טמא דיצה"ר שנקרא שונא כמ"ש לעיל והכל בא עבור לשון הרע ז"ש (שם) עם שו"נא שלום והנה ע"פ הזוהר שפרשתא דא באתר אחרא אסתליק עם אינון מי מריבה דמשה ואהרן כמו ששם היה המחלוקת של תורה שבע"פ כי אלו זכו ישראל היה משה שונה להם פרק א' או הלכה אחת והיה מתקיים בהם ודברתם אל הסלע ונתן מימיו מיד בלא טורח ובלא קושי' ובלא פסק כי סוד סלע הוא על ס' מסכתות שהוא תורה שבע"פ כי השכינה היתה שם והיא סוד תורה שבע"פ ונקראת סל"ע היתה השכינה בפומייהו דישראל מיד ועתה בגין ויך משה את הסלע פעמים גרמו טיפין טיפין מחלוקת בישראל וימת עם רב בישראל מן אינון נחשים חיווא דרבנן טרקיה דלית בהו אסותא (משלי ז) כי רבים חללים הפילה לכן נקוד עם רב בקמץ ונפל ממנו רב המה מי מריבה רב רבי רבן רבא כדאיתא בתיקונים שמעו נא המורים הלכה שהם חייבי מיתה ולפי שהשכינה סוד תורה שבע"פ לכן נ"פשינו ק"צה ב"לחם ה"קלקל ר"ת נקב"ה נפשינו יבשה אין כל ז"ש אני שלום וכי דבר המה למלחמה ר"ל פסוק המה מי מריבה גרמה מלחמה של תורה ולכן מיד אחר פ' נחשים שהיה על סוד תורה שבכתב ושבע"פ דהוי פגמו בו' של שם ובה' של שם ומשה שתיקן בנחש נחושת אמר וישימהו על הנס הוי ליה למימר וישם על הנס אלא ע"ד (משלי ג) בכל דרכך דעהו דע ו"ה מן השם שהה' אחרונ' היא תורה שבעל פה והו' היא תורה שבכתב ז"ש אצל משה (שמות ב) ותראהו ותרא מבע"ל מלמד שראתה עמו שכינה והנה פגימתן היה כו' ובה' סוד תורה שבכתב ושבעל פה לכן אמר וישימהו ה"ו יתירה

תרין מצורעין שהיו מהלכין בסוף מחנות ישראל אינון תרין מאללי ארעא כשחטאו ישראל בלשון הרע התעוררו שניהם ז"ש וישעו מהר ההר דרך ים סוף שהם סוף כל דרגין לסבוב אה ארץ אדום הרי האחד שנקרא את ו"ידבר ה"עם ב"אלקים ר"ת וה"ב הרי ילד השני אשר עליו היתה הרינה כמ"ש (מלכים א כב) ו"יעבור ה"רינה ב"מחנה וכה"א ו"ירב ה"עם ב"משה

ע"כ יאמר בספר מלחמות י"י האי קרא כמה גוונין סגיאין אמינא בי' מבואר בי' סוד צדיק ורע לו בזוהר ויחי עוג מלך הבשן הוא מט"ט ובפרקי ר"א עוג אליעזר עבד אברהם ורזא עלאה איהו נשאר מיתר רפאים גם הם יחשבו כענקים סוד מט"ט וחנוך שהם יחשבו ג"כ כמלאכים בבריאה בהיכלות ומט"ט נקרא טוב ורע (יחזקאל א) ממראה מתניו ולמעלה טוב ולמטה רע כי עמודא דאמצעיתא מקנן תמן שגם הוא למעלה ישראל ולאה ולמטה יעקב ורחל ובמקום שהוא מבוי תמן (תהלים ה) לא יגורך רע ז"ס (דברים ג) ערשו ערש ברזל הלא היא ברבת בני עמון תשע אמות ארכו ורחבו ד' סוד אחד (משלי כז) טוב שכן קרוב שהוא יסוד (שם) מאח רחוק ת"ת כלול ט' ספירין רוצה אשה בקב של תפלות היא סוד קוץ של ד' שהיא על יסוד מט' קבין הם סוד א"ח ופרישות שאח רחוק ז"ס ט' אמות ורחבו ד' על ד' של אחד בגמרא פ' הרואה שני מצורעים היו את וה"ב בסופה והיו מהלכין בסוף מחנה ישראל אינון הרי גרדיני טהירין עיין זהר בשלח הא אוקימנא דאינון מאללי ארעא בכל יומא ויומא ועליהם אתמר ונתן אהרן על שני השעירים וגו' א' מת לגמרי כי סלקו אותו לעילא לי"י והיא קליפת ישמעאל אבל הילד החי נשאר להנהגת העולם בימי שלמה והוא קליפת אדום קי"א צואה בלי מקום ק"ליפת י"שמעאל א"דום עלה לע"זאזל י"ד סמא"ל (בראשית כה) ורבקה אוהבת את יעקב ונותנת עצה בההוא יומא או ע"פ דרך הגמר' שדרשו בקידושין (דף ל) על שני ת"ח את וה"ב בסופה אף על פי ששונאין זה לזה אין זזין משם עד שנעשו אוהבים זה לזה ענין הבאר (ברכות נד) שהיה מעלה איברים של אמורים והארון שהיה הולך לפניהם כדברי הגמ' והמדרש ע"ש קאי ענין זה על פר' של נחשים שהיו ישראל מתרעמין על תורה שבכתב ועל תורה שבע"פ ולפי שעיקר תערומתן היה על תורה שבע"פ כי על תורה שבכתב ענו כל העם יחדיו נעשה ונשמע רק אח"כ כשבא להגיד להם דברים קשים כגידין אז הוצרך להתיצב אותם תחת ההר כגיגית אם לא תקבלו שם תהא וכפה הר וכו' כי בשביל תורה שבע"פ שנקראת ה"ר הה"ר משם יוצאת הוראה לעולם התיצבו בתחתית הה"ר לכן שלח הקב"ה נגד תורה שבכתב נחשים ונגד תורה שבע"פ שרפים שהם הביבין יותר מדברי תורה שחייבין עליהם מיתה אבל אם לא הניח תפילין ולא קרא ק"ש אינו עובר רק עשה ואם יש לו ה' בתים בתפילין או קרא ק"ש כדברי ב"ש חייב מיתה ועז"א (משלי ד) מכל משמר נצר לבך ר"ל שישמע משמרת חכמים יותר מן ד"ת (שם) כי ממנו תוצאות חיים ר"ל שחייב מיתה לגמרי ז"ש (תהלים קכ) י"י הצילה נפשי על שתקצר נפש העם בדרך (שם) מ"שפת ש"קר מ"לשון ר"מיה ר"ת משמ"ר