מגלה עמוקות חלק ב קטז

טבע וישלח את הנחש. ונגד השגחיות (דברים ד) י"י אלקיך אש אכלה (שם) ודבריו שמעת מתוך האש לכן היו שרפים וינשכו את העם על אותן שדברו נגד הטבע ונגד השגחה שהיה בישראל אמר וימת עם רב מישראל ישראל דייקא שהיא השגחה וכשבאו אל משה לא הגידו רק שדברנו בי"י ובך ויסר את הנחש שהיא טבע ר"ל מאחר שאנו חטאנו בך שהוא א"ב פגמנו בשם שאתה מתאחז בו' ההשגחה שהוא שם של י"י כי כל הנביאי' מתנבאים באספקלריא שאינה מאירה ומשה אמר (שם לב) כי שם י"י אקרא (שמות ו) ושמי י"י לא נודעתי וגו' ז"ש עשה לך בדור שלך הוא הכל בהשגחה ושים אותו על נם שכל ימי משה הכל בנס היו עומדין בהשגחה שהוא שלו ולא בטבע לכן אמר משה והביט שאין הבטה אלא מלמעלה למטה שהקב"ה הוציאו החוצה וצא מאיצטגנינות שלך ישראל הם בהשגחה

וידבר העם באלקים טעמא זקיף בזרקא לפי שחטאו חטא נחש הקדמוני כדדריש האי ינוקא בזוהר פ' בלק על אבינו מת במדבר שזרקא על אבינו כי צלפחד מת מן המדברים באלקים ובמשה ז"ש מן המדבר עציה אתמר וימת עם רב מישראל והוא צלפחד דהוה רב לבני יוסף ומגו דלא הוי ידעי אורחא דאורייתא לא הוי נשיא ואיהו לא נטיר פומיה ומיליה לקבליה דמשה אבינו האי טעמא משוך לעילא וכריך זנביה בפום זה לכן ו"ישלח י"י ב"עם א"ת ה"נחשים ר"ת ואיב"ה שגרמו כ"ד זיני דמסאבותא ובאתערותא דלהון גרמו ההוא נחש דלעילא לאתערא כמבואר בזוהר פ' פקודי בהיכלא קדמאה אית ממנא חד דאתקרי דומה ויש שם ד' פתחים בפתח ד' יש שם רוח דאתברי בפגימא דסיהרא דאתקרי אסכרה מתמן מתפשטין אף וחימה תחות אילין תרין רוחין אית רוחא חדא דאתמניא על לישנא בישא איתער סכסוכא. לדעתי עליה אי' (איכה ג) סכותה בענן לך מעבור תפלה (ע"ז יא) ס"ך קירי פלסתר ת"ח כד האי אתערותא דלישנא בישא לתתא כדין האי נחש עייל ע"ש כשהוא מתעורר אזי כל חיווין בישין מתעוררין ז"ס כשהתעוררו ישראל לשון הרע למטה אז וישלח י"י את הנחשים לא קאמר וישלח בשוא רק בפתח תחת השין כי איעקרו מפרזליהון באותו שעה שהתעוררו למטה נפתחו כל זממא דבפומיהון וניתן להם רשות לכן נקד בפתח ז"ש הנחשים השרפים פי' רש"י השורפים את האדם בארם שבפיהם ר"ל אותו אדם לשון הרע שהוא בפיהם למטה גרם לשרוף אותם שנעשו אלו הנחשים שרפים (קהלת י) אם ישוך הנחש בלוא לחש אם לא היו מדברים לשון הרע לא היה הנחש נושך ת"ח אע"ג דזמנא קביעא איהו לכל חיווין לאפשטא משכא דילהון לא מתפשט אלא בזמנא דמיתערי בלישנא בישא מתתא ז"ס לדעתי משרז"ל וראה כל הנשוך אותו וחי שארז"ל (ילקוט חקת) אפי' נשוך כלב וחיה מה ענינא לכאן גם למה אמרו ויסר מעלינו את הנחש ולא קאמרי הנחשי' אבל נ"ל ע"פ הזוהר שם ת"ח כד חיווין דלתתא מתפשטין מההוא משכא כדין כל חד וחד יהיב קליה ואיתער לכמה חיווין דקיימי בהאי אתר דאיקרי בור דתמן נחשין קיימין וכולהו דלטורין לאתערי להאי חיוויא רבא למהוי דלטורא על עלמא וכלא בגין האי אתער' דלישנא בישא כד קיימא אתערותא דיליה לתתא עכ"ל וא"כ כשהתחילו ישראל למטה בלשון הרע גרמו שהתעורר נחש העליונה וכל חיות רעות ניתן להם למטה רשות להזיק ולישוך וכשראו ישראל שהנחש בא מן נחש הבריח שהתעוררו באו לבקש שיסר מעליהם דייקא מלמעלה לא אמרו ממנו רק מעלינו כי סלקו בקשקשוי מרישא ועד רגלוי וכד קשקשוי סלקי ומתערי כדין כל גופא איתער וכל גרדיני בישין מתערין לכן א' הקב"ה עשה לך שרף והיה כל הנשוך ראה אותו אפי' כלב כי כלם הולכים אחר הנחש ומשה עשה נחש נחושת תן לחכם ויחכם עוד שלא צוה הקב"ה אותו לעשות נחשת אבל אמר משה לשון נופל על לשון הם חטאו בנפשינו קצה בלחם הקלקל (דברים ח) לא על הלחם לבדו יחיה האדם רק על כל מוצא פי י"י ר"ל נוטריקון מן ל'ח'ם ל"שון ח"כמים מ"רפא גם תערומתן היה על אולפן אורייתא תורה שבע"פ

במדרש על פ' אדום פתח בפסוק (תהלים קכ) אני שלום וכי אדבר כבר הארכתי בספרי על שליחות אדום ועתה גם פ' זו מדברת בזה הענין. (שם) הצילה נפשי משפת שקר שדברו ישראל שקר באומרם אין לחם ואין מים וזה שקר מוחלט שהרי ארבעים שנה במדבר ולא חסרת דבר שהיה להם מן ומים ואם כוונתם שיש להם לחם דבר יום ביומו ואין להם מותרות (קהלת ה) ומה כשרון לבעליו כי אם ראות עיניו ז"ש שם בלתי אל המן עינינו שאין אנו רואין רק מן אע"פ שהוא מתחלף לכמה טעמים א"כ לא היה להם לומר לשון דמשתמע אתרי אפי ז"ש מלשון רמיה או ע"ד שאמרתי לעיל שדברו על המן וכוונת לבם על עריות עז"א י"י הצילה נפשי משפת שקר שדברו סרה על המן שהוא לחם קלקל ונבלע באיברים ולבסוף יתפח מיעיהם הלא זה שקר מוחלט כי לטובתם עשה הקב"ה כדאי' בגמרא שלא יצטרכו לילך ו' פרסאות חוץ למחנה ויהיו דומין למלאכי השרת במרום ועל מה שדברו סרה על עריות לז"א לשון רמיה נגד עריות א' מה יתן לך ע"ד (משלי לא) אל תתן לנשים חילך ועל מה שתפלו במן שהיה בו תקמ"ו טעמים ומה יוסף לך לשון רמיה ר"ל מה היה לו להיות עוד יותר טעם וגס או על מה שדברו נגד אלקים א' מה יתן לך ונגד משה מה יוסף לך כד"א (דברים א) יוסף י"י עליכם וגו' שמסר נפשו עליהם ובירך אותם ועוד מתלונני' עליו מה עשה הקב"ה נגד מה שדברו בו שלח נחשים (תהלים קכ) חצי גבור שנונים ונגד מה שדברו במשה שלח שרפים ז"ש עם גחלי רתמים או נגד מה שדיברו על המן חצי גבור שנונים שלח נחשים כי אין בהם הנאה במה שדברו ובחנם דברו כך ארי דורס ואוכל יש לו הנאה זאב טורף ואוכל יש לו הנאה אבל נחש אין יתרון לו בנשיכת זו שהוא נושך