מגלה עמוקות חלק ב קטו

ישראל ותנאים ואמוראים באורייתא דבע"פ דאיהו סלע דאתמר ביה ודברתם אל הסלע ונתן מימיו בלא טרח ומתקיים (ישעיה ב) ולא ילמדו עוד וגו' והוי נפיק מיא בלא קושיא ובלא מחלוקת ופסק בגין דשכינתא דאתמר בה (ירמי' כג) הלוא כה דברי כאש נאם י"י הוי בפומיהון דישראל דאיהי אורייתא דבע"פ דאיהי על ס' מסכתות דשכינתא הוי נח על טינרא. דבכל אתר דבעי קב"ה למעבר גם שכינתא אקדמת על ההוא אתר וכיון דשכינתא הוי תמן לא הוי ליה למחאה בסלע דקלנא הוי לשכינתא דלא הוי יכיל למיהב מיא ודא איהו דאמר לא קדשתם אותי יען לא האמנתם בי להקדישני בג"ד איסתליק י' מן מיטטרון ואשתאר מטטרון יבשה כי מטה משה הי' מטטרון וא"כ גם תערומת פ' זו היה על תורה שבע"פ לחם הקלקל שמתחילה היה לחם קל רק עתה נתקלקל במיעיהם מאחר שבהכאת הסלע גרמו טיפין טיפין זעיר שם לצאת אתמר כי סלע המחלוקת גרים המה מי מריבה שהם מחלוקת של כל ישראל. הקושיות בזו הפרשה קדמוני הקדמונים וידבר העם באלקים ובמשה לא מצינו בכל החטאים לשון הזה אין לחם ואין מים הלא ארבעים שנה לא חסרו דבר ולחם ירד להם מן השמים גם מים היה להם והוי ליה למימר אין לחם ומים כמ"ש במסורה שזה חד מן הפסוקים דאתמר ביה אין אין ב' פעמים ולמה שנוז בהם נחשים שרפים פתח בעם וישלח י"י בעם וינשכו העם וימת עם רב מישראל מתחלה אמר באלקים ולבסוף אמר דברנו בי"י ובך גם למה אמר ובך בקמץ תחת הו'. ולא בשבא גם אמרו ויסר מעלינו הנחש ולא הנחשים כמ"ש מתחלה במדרש הנחשים השרופים שהיו כלם שרופים ועתה עבור עונותיהם של ישראל נעשו חיים והחיות שלהם בא מן הנחש העליון ואותו נחש העיר פרעה (יחזקאל כט) התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו והוא נרמז במלת קטיגור שהוא קורא הגר היפך סניגור שונא תג"ר והוא קורא תג"ר ת"נין ג"דול ר"ובץ שהיו הגרים מראים ס"ל ס"מאל ל"ילית סלי חורי של פירות מיד מתים כי נרמז סוד סטרא אחרא

הקב"ה אמר למשה עשה לך שרף ומשה עשה נחש נחושת ע"ד הפשט ישראל השוו עבד לקונו ודברו בלחם שבא להם מן השמים ובמים שבא להם מן הארץ והוא שלא כדרך העולם שהמים בא מלמעלה (דברים יא) למטר השמים תשתה מים והארץ מוציאה לחם כמ"ש (יהושע ה) ויאכלו מעבור הארץ לכן כשבאו סמוך לא"י שראו אילו השני מדריגות בארץ שהם הפך סדר העולם לכן באו הוציאו דבה שמעו שלא יבואו לא"י כמ"ש במדרש ע"פ נפשינו קצה בלחם הקלוקל שלא היה יכול לטעום אותו הדור מפירות הארץ כלום א"ר עקיבא כשהיה מגלים להם הסל הבא מן פירות הארץ היו מתים שנאמר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה אה הארץ הטובה וגו' הם שרננו וידבר העם הם השיבום למה העליתנו ממצרים למות במדבר שלא זכינו לשום טובה בעולם אין להם ע"פ הטבע מלמטה רק מלמעלה ואין מים מלמעלה ע"פ הטבע רק מלמטה ואילו שיצאו ממצרים לא היו יכולין לרנן על המים כי גם כן במצרים ג"כ לא היה להם מטר מלמעלה לזה חזרו ורננו על הלחם לבד נפשנו קצה בלחם הקלקל שזה עיקר תערומתן ולא הזכירו המים ולפי שדברו על הלחם ועל מים לכן על לחם שלח (ישעיה סה) ונחש עפר לחמו ונגד המים שלח בהם שרפי' שאין מים לכבות האש תשרף וינשכו את העם הם שיצאו ממצרים שלא רננו רק בלחם לבד כי גם שם מים למטה וימת עם רב הם ערב רב שעלו אתם שהיו משאר אומות שיש להם מטר מלמעלה עליהם אמר רב בקמץ ויבא העם אל משה הם אותן שקלקלו בלחם חטאנו כי דברנו בי"י ובך הם אילו שדברו בלחם לבד וידוע שהמן בא משם י"י ולא משם של אלקים והם באו לתקן חטא של לחם שדברו נפשנו קצה לכן אמרו התפלל אל י"י ויסר מעלינו הנחש שהוא בא עבור לחם כמ"ש רש"י יבא נחש שכל המינין נטעמו לו טעם א' ויפרע מן אותם שדברו במן שהיה בו כל טעמים בעולם והם הראו שלא היה בו שום טעם וחטאו באלקים שממנו המים מלמטה גבורות גשמים ויתפלל משה בעד העם סתם לא קאמר בעד מה כי לא היה יודע אם חזרו מאותו חטא שקלקלו במים הקב"ה צוה לעשות שרף לכפר ג"כ על קלקול המים כי הקב"ה צפה והביט שלא חזרו מתערומתן הראשון שגם על המים היה תערומתן לכן אמר שרף לכן עשה משה נחש נחושת דהיינו כדברי הרמב"ן נחש לקבל נחש נחושת לקבל שרף כענין נחושת קליל שעל שניהם היו צריכין כפרה ע"ד הדרש נגד אלקים נחש נגד משה שרף הקב"ה חס על כבוד הצדיק יותר כדברי צרור המור וח"י לכן שלח נגד משה שר"ף כי משה כלל כל ש"שים ר"בוא פ"רצופים ז"ש (ויקרא י) דרש דרש משה והנה הוא נמשל לשרף נחש חיוא דרבנן דלית ליה אסותא כל דבריהם כגחלי אש כי (תהלים קכ) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמי' (שם) הצילה נפשי משפת שקר נגד לשון הרע של אדם באדם (שם) מה יתן לך ומה יוסיף לך נגד לשון הרע על הקב"ה ע"ד השכל חטאו בשני הנהגות שהקב"ה מנהיג עולמו באלקים הנהגת הטבע ובמשה הנהגת השגחה לכן אמר וידבר באלקים אלקי"ם בגימטריא הטב"ע ובמשה היא הנהגת ההשגחה שהיה בימי משה (שמות לד) נגד כל עמך אעשה נפלאות. והנה הי' מרננים נגד אלקים הנהגת הטבע על שליש של עולם שהוא מדבר ז"ש למה העליתנו ממצרים למות במדבר מקום ציה ועיף בלי מים אין לחם ואין מים לא אמרו אין לנו לחם כי היה להם לחם כל צרכם רק על מקו' ועל הנהגת השגחה של משה שכל מעשיו מעשה נבזים אמרו נפשנו קצה בלחם הקלוקל על ההשגחה ועל שני ההנהגות אלו דברו לכן שלח להם נגד הטבעי נחש כי מטבע ישוך הנחש רק שהקב"ה הפך הטבע שלא יזיקו אותם עתה שהם מבקשים