מגלה עמוקות חלק ב קיד

המתין ואכל פגה ומת אותו הילד ראשון ז"ש דוד (תהלים נא) לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי שרציתי לתקן ער ונמצא רע ונשען לגבול מואב שלא יהיה תיקון זה עד שיבא בן דוד שהוא בא מגבול מואב ומשם יזכה לבאר"ה לתקן כל כוחות של דינים שהם מנין יצח"ק ר"ח מים יסתלק ר"ח וישאר מים היא הבאר אשר אמר י"י למשה אס"ף את העם ואתנה להם מים הוא הדבר אשר דבר י"י למשה שיבסם כל כוחות הדין לקיים קרא אס"ף אלקים את חרפתי שאמרה אמנו רחל על כוחות הדין כדלעיל ואתנה להם מים שיהיו ממותקין לגמרי. או לע"ל יעלה ישראל מעלה מעלה עלה ב"אר בגי' ב"ן עמיא"ל שעתיד לעלות ויבקשו עליו (מיכה ה) ז' רועים וח' נסיכים לכן חשב ז' דרגין לקבל ז' רועים שהם יבקשו רחמים בעדו בא"ר ב"ן עמיא"ל חפרוה שרים ז' רועים כרוה נדיבי עם ה' נסיכים במחקק הוא משה שיבא עמהם או מח"קק הוא משיח ב"ן יו"סף (בראשית מט) ומחקק מבין רגליו ויצאו ישראל ממדבר העמים ויזכו למתנות רבות וממתנה שיתן להם הקב"ה ויקראו על שמו של הקב"ה ז"ש נחליאל ואז יעלו (ישעיה יד) על במותי עב ויזכו לע' מכילין דאורייתא ולמשיח אשר בשדה מואב שבא ממואב ויבנה בי"ת המקד"ש שהוא ג"כ חשבון תתס"א וכולל כל הבתי דינין ז"ש ונשקפה על פני הישימון לבנות בית המקדש שהוא עתה (דברים לב) ובתוהו יליל ישימון ואז (תהלים עג) ספ"ו תמו מן בלהות סמא"ל ובת זוגו בגימ' פני הישימון ע"ל פ"ני בגי' עמל"ק שהוא מלמטה וסר צלם מלמעלה וישקף י"י וירא עליהם לרעה כי שניהם הם אוחזין בנחש שהיא התעוררת לשון הרע שכן לשון הרע מתחלק על סמא"ל ובת זוגו בגי' לשו"ן הר"ע ולכן צוה משה לעשות את הנחש ולתלות אותה באויר שיסתכלו ישראל למעלה ויביטו בענין הנחש שהתחילה לשון הרע בעולם והיא שעמדה לאבותינו ולנו מסך מבדיל בינינו לבין אלקינו (ובשעה שקבלו התורה נתן להם מתנה ואח"כ נחליאל)

ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבוב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלקים ובמשה. אתמר בזוהר הא אתקמו חבריא דבטילו לאולפא תלמודא דאיקרי הר ההר אמאי איקרי הר ההר דמתמן נפק הוראה לעלמא דכתיב (שמות כד) אשר כתבתי להורתם והא איהו תורה שבע"פ אבל ת"ח רזא דחכמתא אית הכא האי אתרא דאיקרי הר ההר אורחא הוא לימא דסוף סופין דדרגין מדברא קדמיהון במדברא לדעתי זה כוונת המדרש רבה ויסעו מהר ההר זש"ה (נחמיה ט) ורוחך הטובה נתת להשכילם אלא שאותם שיצאו ממצרים שנגזרה עליהם מיתה לא היו רואים במדבר נחת רוח ולא רוח טובה וכה"א ובניהם יהיו רועים במדבר וגו' אר"ע כשהיו מגלים התגרים סל של פירות היו מתים וכו' הענין שתערומתן היה על התורה שבע"פ וערב רב לא היו יכולין להבין תורה שבע"פ ז"ש ורוחך הטובה נתת להשכילם ש"מ שענין תערומתן היה על ההשכלה על (תהלים עח) לחם אבירים כי הם לא אכלו את המן רק תמצות של מן ירד אח"כ להם שנעשה מינו ומשם אוכלים הם ולכן פתחו בשנים לחם ומים (מיום בחי' נפשנו קצה כי המן נס לחם במים לכן אמרו ק"ל ק"ל ב' דברים קלים) רש"י פי' שחזרו אחר מיתת אהרן אחורנית ז' מסעות ובפ' מסעי כתב רש"י ח' מסעות אמ"ז ז"ל תירץ ענין ז' מסעות אלו כי אהרן הוא מדת החסד וכל זמן שאהרן היה בעולם היה מדליק המנורה בז' נרותיה הן הן ז' מדות מחסד שהוא נקרא הר ההר עד מלכות שנקרא דרך ים סוף סופא דדרגין וחזרו לאחוריהם כי (קהלת ז) גם את זה לעמת ז"ה עשה אלקי' ז' ה"יכלות בקדושה כן ז' היכלות בארץ אדום שהוא סטרא דחיויא דאית לה ז' רישין וז' מדריגות ולכן מצינו בזוהר כשמת אהרן אשכח מנרתא דהוי מדליק בה כל יומא כי ז' נרות היו דולקין כל ימיו ובאסתלקא דיליה איסתלקו ז' עננים שהיו עלייהו דישראל ואם נאמר ח' מסעות תן חלק לז' גם לח' א"כ ה"ר ההר הוא סוד בינה כי (מיכה ו) שמעו הרי"ם את ריב י"י אינון אבהן לפי זה נקראת בינה הר ההר שהוא הר על כל הרים דתחותא כי יעקב ינק כל ימיו מאמא עלאה (תהלים קלג) כשמן הטוב שפע הוריד מן חכמה לבינה איקרי שמן הטוב יורד על הראש ומזקן אהרן יורד על פי מדותיו שהם ז' מדות דתחותיה עד ים סוף סופא דדרגין אהרן מת על פי י"י חזרו ח' דרגין אחורנית כי (ברכות ד) ח' שרצים אינון מלאך המות בשמונה ורבק' אומרת (בראשית כג) קצתי בחיי מפני בנות ח"ת ואינון שמונה מלכים שמלכו (שם לח) בארץ אדום ז"ש לסבוב ארץ אדום ונחתו בקליפה אתר דחויא בישא שריא לכן שלח עלייהו נחשים ולכן אח"כ כשחזרו בתיובתא העלו השכינה בז' מדריגותיה. גם הבאר היה מעלה איברים ועצמות של אמוריים ז' מילין היה מן הר זה להר זה וזה הבאר אשר חפר אברהם עם אבימלך עם ז' כבשות כשיעלה המים יהיה שלו עלו אז המים נגד אברהם א"שר ב"שדה מ"ואב ר"אש ה"פסגה ר"ת אברה"ם בזוהר פרשתא דא באתר אחרא אסתליק עם אינון מי מריבה דמשה ואהרן עכ"ל הזוהר. לדעתי כוונה הזוהר שעיקר תערומתן היה על סוד תורה שבכתב ותורה שבע"פ ז"ש וידבר העם באלקים הורה שבע"פ ובמשה תורה שבכתב אין לחם על תורה שבע"פ ואין מים על תורה שבכתב והוא דרך זוהר חדש וע"ז כוונתו ג"כ שזה היה היא מי מריבה שאילו לא הכה משה בסלע על ס' מסכתות כמ"ש בתיקונים (דף נ"ו תיקון כ"א) בגין ויך משה את הסלע במטהו פעמיים דא גרים דלא נפיק מינה אלא טיפין טיפין זעיר שם זעיר שם וכמה מחלוקת על אילין טיפין ומאן גרים דאתמר בהון (ברכות לא) כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה ובג"ד שמעו נא המורים ובג"ד ויך משה את הסלע פעמיים דאם לא דמחא בה לא הוי סרחין