מגלה עמוקות חלק ב קיב

הכתוב שם (משלי סימן י"א) בוטח בעשרו הוא יפול (שם) עוכר ביתו ינחל רוח על אות ב' שנתהפכה מן בקר ויודע י"י את אשר לו קרי ביה ויודע י"י או"ת אשר לו כי ש' הוא יסודא דקשוט שצירף קרח לסטרא אחרא (שם כא) פועל אוצרות בלשון שק"ר ועל אשתו של און נאמר (שם יד) חכמות נשים בנתה בית"ה אבל על אשתו של קרח (שם) ואולת בידיה תהרסנו ועל משה נאמר (שם כא) משכיל צדיק לבי"ת רשע שמשה צירף אות בי"ת לאותיות ק"ר ואמר בקר ויודע י"י א"ות אשר לו שהוא ב' ברכת התחלת התורה היא בה אסתכל משה במעשה בראשית דאתמר בזוהר אהרן יום א' קרח יום ב' ונברא בדינא היה משה יום ג' מכריע משפט ומזה נעשה בתיהם קבריהם ונעשה מן קר קבר ונתחלק בקר לקבר ז"ש וברכה לראש משביר על משה שהיה (משלי יא) שוחר טוב מבקש רצון מי"י במה שאמר בקר ויודע י"י כי אז סטרא דחסד בעולם (תהלים צב) בבקר חסדיך אבל על קרת אתמר (משלי יא) מונע ב"ר יקבהו לא"ם כי עיקר חלוקתו על ר"ב ניצוצות של רפ"ח שהעלה משה עם ערב ר"ב אשר עלו אתם ואיהו מונע ב"ר ז"ש במזמור (תהלים עג) אך טוב לישראל אלקים לבר"י לב"ב וקין והבל דאינון עתה קרח ומשה מחלוקתם הראשון דין אמר חלו"ץ סוד קל"ד ודין א' פר"ח באוירא על אינון רפ"ח ניצוצין נחלקו גם עתה באו לחלוקה זו ז"ש (משלי יא) הוא יפול וכעלה צדיקים יפרחו על סוד רפ"ח גם נרמז בזה הפסוק בוטח בעשרו ב"ו ט"ח עיין בזוהר שיר השירים שאלו ב' אותיות לא היו בתוך שבטים לפי שהם אותיות חטא והנה קרח לקח אות ח' שהוא חובה אבל אות ט' שהוא אות טוב לא לקח עמו ושיתף הוא לשמו תלת אתוון דסטרא אחרא ונקרא קר"ח בסוד וט"ח את הבית שבימי עכן נתקיים (יהושע ז) חט"א ישראל ואח"כ בימי שלמה ישבו בט"ח כשבנה שלמה בית המקדש (איוב לח) מי שת בטוחו"ת חכמה רזא עלאה אבל על משה נאמר (משלי כא) עיר גבורים עלה חכם ויורד עז מבטחה (דברים לג וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אבל על משה נאמר (משלי כא) שמחה לצדיק עשות משפט (ירמיה כא) דינו לבקר משפט ועל קרח שחטף מן אותיות ט"ח אות ח' שהיא חובה תשאר ט' אמר (משלי כא) ומחת"ה לפעלי און שלקח אות ח' לעצמו ז"ש רז"ל שלקח מקח רע לעצמו ר"ל מן ב' אתוון אלו שהם ט"ח לא לקח אות ט' שהוא טוב כמו שעשה משה שהיה (שם יא) שוחר טוב אבל הוא (שם) דורש רעה לקח אות ח' שהוא מקח רע לעצמו ולפי זה ויקח קאי על אילין תלת אתוון שהוא לקח אותיות קר"ח והוא היה בן יצהר (שם) אוצר נחמד ושמ"ן בנוה חכם אבל (שם) וכסיל אדם יבלענו כי קרח פגם לכל משפחתו והנה פתח קרח בשבת כי גרם שאות שין יקרב אליו ק"ר ושקר אין לו רגלים לכן שי"ן אקלידי דיליה גרמו שנבלע כל היקום אשר ברגליהם (תהלים לז) חר"ק עליו שר של גיהנם שיניו (שם קיב) רשע יראה וכעס שיני"ו יחרוק ובזה (שם) תאות רשעים תאבד וזה להיפוך שביום שבת קודש העלה ש' של שק"ר שהוא יסודא דקשוט מסתלקת לק"ר ומתעלית אל בת עין תלת גווני דעינא ונעשה שבת ז"ס (ישעיה נח) אם תשיב מ"שבת ר"גליך ע"שות ר"ת מ'ר'ע שנסתלק הש' מר"ע אבל קרח לקח מקח רע לעצמו כי הכניס בתוך אותיות ק"ח שהיא בגי' גיהנם אות ר' שהוא רע ז"ש ויקח קרח ר"ל ו"י לרשע מן ק"ח שהוא גיהנ"ם בחשבון לקח מקח רע לעצמו דהיינו שהכניס אות ר' בין אותיות ק"ח הרי נעשה ממנו קר"ח ובזה חרק עליו שר של גיהנם שנימו לכן נאמר על משה (משלי יא) שח"ר טוב יבקש רצון כי (ויקרא יג) איש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא מסטרא דליואי והיה עושה מר' שלו רצון ישפיע שפע רצון אבל קרח עשה מן ר' שלו ר"ע ז"ש ודורש רעה תבואנו לכן נסמכה פר' קרח למקושש ולפ' ציצית כמו שנרמז בפסוק משלי ל) ש"ממית ב"ידים ת"תפש על אשתו של קרח שנתנה לו עצה על סוד ציצית לפגום בו גם סוד שבת נרמז שם אבל אשתו של און הצילתו ע"י שישבה על פתח השער וחפיפת שער זה סוד (יחזקאל ח) ויקחני בציצת ראשי הוא סוד שערות ראש היא תקנה חטא בשערת ראשה גם חלק קרח על שהעבירו תער על ראשו והיא בזה ענין בעצמה תקנה אותו הענין ק"ר ק"ר

פרשת חקת

רזא דפרה אדומה הוא סוד קליפת נגה (הושע ד) כפרה סוררה לישראל נגה שאנו מחוייבין להביאה בתוך הקדושה ולהוציא' מן הקליפות. והנה היא מכפרת טמאים דהיינו כשישראל עושין רצונו של מקום אזי הם מטהרים הטמאים דהיינו שישראל ח"ו אין עושים רש"מ אזי לוקח קליפת נגה הניצוצות טהורות שבישראל ומטמאה אותם ומניח אותם בתוך הטמאים ז"ס (איוב יד) מי יתן טהור מטמא ז"ס עשה לך שרף על קליפת נגה ושים אותו על נס וא' ר' ליב ב' שמות שצריך לכוין בברכת ולמשומדים נקוד צבאות וכולו קמצין שהוא גי' מ"ה ס"ה בתרין שמהן אילין ממתקין אותם ז"ס נוסח הברכה וכל אויבי עמך מהרה יכרתו מלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר לקבל ג' קליפין אבל על קליפת נגה שהיא קרובה למהמנותא אמר ותכניע שהיא באה אל קדושה ז"ש שובר אויבים על ג' קליפות ומכניע זדים על קליפות נגה ז"ש במדרש ד"פ עשה לך שתי חצוצרות כסף אינון נצח הוד (יהושע ה) עשה לך חרבות צורים יסוד (בראשי' ו) עשה לך תיבת עצי גופר מלכות אבל עשה לך שרף שגם הוא תעלה בקדושה עשה לך נחש נחושת ברזא דנחש

המן הסלע הזה נוציא לכם מים. בזוהר חדש פ' כי תשא דף פ"ד תמה משה כיון דאתין