מגלה עמוקות חלק ב קיא

שהרגו קין על קרח נאמר (משלי כא) פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות אוצר שלהם היה בלשון שקר ונתקנא חטאים ז"ש הבל נדף מבקשי מות לכן במזמור אמר (תהלים קו) ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון ויתן את שאלתם וישלח רזון בנפשם ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש י"י תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים אע"פ שפשוטו של מקרא שקאי על קברות התאוה שם קברו המתאוים אבל אפשר שקאי ג"כ על ענין תאוה זו שהיה מבקש ונפרד זה קרח שנתאוה להון ויתן את שאלתם שהיה להם עושר אבל אח"כ (שם) וישלח רזון בנפשם מחתות האנשים האלה בנפשותם והנה לא די להם על עושר שלהם שהיה רק ויקנאו למשה במחנה שגם בעשרו של משה נתקנאו שהיה מסטרא דקדושה ז"ש ולאהרן קדוש י"י שהיה עושר מצד קדושה ועז"א קרח רב לכם העושר בשלמא כל ישראל שיש להם עושר זה חלף עבודה שעבדו במצרים ז"ש כי כל העדה וגו' שהוא נאמן לשלם שכר על השיעבוד אבל ומדוע תתנשאו על קהל י"י שיהיה לכם עושר רב ז"ש בזוהר נטיל מנא כישא לגרמיה שהוא נתאוה לממון שאינו שלו כי לע"ל מוכן זה העושר (ישעי' כג) ליושבים לפני ה' יהיה סחרה והוא נתאוה לדבר שאינו שלו לכן הלך עושר ההוא לאיבוד ולא נהנה ממנו שום אדם בעולם ז"ש (משלי יא) בוטח בעשרו הוא יפול שנפל העושר ההוא לנוקבא דתהומא רבא ולמי מוכן העושר ההוא (שם) וכעלה צדיקים יפריחו שלע"ל כשצדיק (תהלים צב) כתמר יפרח ויבא צמח צדק אז אותו עושר יבא לעולם ומקודם היה העושר מסטרא דרע יתוקן ויבא לקדושה ז"ש (משלי כא) אוצר נחמד ושמן בנוה חכם ר"ל משה ואהרן שהיו משוחים בשמן היה להם אוצר נחמד אבל (שם) וכסיל אדם יבלענו הוא קרח שנבלע עם עשרו ואוצרו וכל אותן הפסוקים על קרה מדברים (שם) רום עינים ורחב לב על פרשה שלמעלה ציצית ומזוזה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (שם) נ"ר רשעים חטאת שהיה לו ר"ן איש (שם) נפש רשע אותה רע שלקח מקח רע לעצמו (שם) לא יוחן בעיניו רעהו שעינו צרה על עשרו של משה (שם) בעונש ל"ץ זה קרח שהתעורר ק"ך צירופים של אלקים (שם) יחכם פתי לאות לבני מרי לזכרון לבני ישראל (שם) ובהשכיל לחכם יקח דעת שנתן לו לאהרן כ"ד מתנות

וכי קרח טפש היה מה ראה לחלוק אלא שעינו הטעתו ראה שלשלת של שמואל הנביא שיצא ממנו ועז"א העיני האנשים ההם תנקר על שמואל אתמר שאמר שם (שמואל א א) זרע אנשים שיהיה חשוב כמשה ואהרן ז"ש (משלי כא) משכיל צדיק לבית רשע לפי שראה שצדיק יצא ממנו מבית רשע שהוא קרח לכן הכריע הוא לחלוק עם משה ז"ש (שם) מסלף רשעים לרע דבר א' גרם להם לחלוק עם משה (שם) שמחה לצדיק משה (שם) עשות משפט ומחתה לפועלי און שאמרו לא נעלה (שם יח) פי כסיל מחתה לו שנעשה מה' ח' ונמנע מהם פתח של ה' ונעשה ח' ז"ש (שם כא) נר רשעים ח"טאת לפתח של ה' חטאת רובץ עז"א (שם) אדם תעה מדרך השכל בקהל רפאים שהוא גיהנם ינוח ועז"א (שם) טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדנים וכעס הוא קרח שבא לחלוק על תאומה יתירה שלקחה שהיתה ציפורה אשת משה ועליו נתקנא הוא בה ז"ס וישמע משה ויפול על פניו שחשדוהו באשת איש על שלקח תאומה יתירה שלו לכן דרשו רז"ל (שם יח) אח נפשע מקרית עז על קרח שהיה אחיו של משה ומה היה מחלקותו (שם) ומדינים כבריח ארמון על המדינית נחלק על שלקח ציפורה שהיא תאומתו שנולדה עם הבל וקין אמר שהיא שלו והרג קין הבל אחיו על זה ויתרו חבר הקני נפרד מקין ותיקן אותו הקלקולה ועתה חזר וקלקל קרח אותו החטא וחשדו באשת איש עז"א שהקנאה על אשת נחמד הוה (שם כא) בנוה חכם כסיל אדם יבלענו מאיזה מקום בא עשרו של משה לז"א (שם) עיר גבורים עלה וגו' חכם זה משה (שם) ויורד עז מבטחה ומשם נתעשר משה מן פסולת של לוחות וחטא של קרח לשון הרע (שם) שומר פיו לשונו שומר מצרות נפשו אבל קרח (שם) זד יהיר ל"ץ שמו ק"ך בתי דינים (שם) עשה בעברת זדון כי (שם יא) טוב יבקש רצון זה משה (שם) ודורש רעה תבואנו כי קרח לקח מקח רע לעצמו גם דורש על אשה רעה שהיה (שם יד) ואולת בידיה תהרסנו אבל משה עליה איתמר (תהלים עג) א"ך טו"ב לישראל (משלי יא) בוטח בעשרו זה קרח (שם) הוא יפול ומוכן זה העושר לצדיקים לע"ל ז"ש (שם) וכעלה צדיקים יפרחו לע"ל גם על ד"תן א"בירם שנחלקו עתה בימי קרח על ענין כהונה כן היו (תהלי' עה) א"נשי ד"מים ומרמה שהכריעו מאזני מרמה לרעה שהיו אח"כ בימי דוד ד"ואג א"חיתופל שנרמזו בראשי אתוון נחלקו ג"כ בימי דוד על משמרות כהונה כ"ד ולוויה כ"ד וי"ב שבטים במעמדם הם חשבון הנ"ה נתתי לכם את משמרת תרומותי עלייהו אומר ודורש רעה תבואנו ועל דואג ואחיתופל נאמ' (שם נב) מה תתהלל ברעה הגבור (שם נ) ולרשע אמר אלקי' מה לך לספר חקי דוד המלך תיקן קין בק"ן מזמורי' של תהילי' שסיים בי' הילולים לבסוף וקרח שנטל מנא בישא לגרמיה דורש רעה תבואנו ראה שלשלת של כ"ד משמורות כהונה יוצאים ממנו ועינו הטעתו ז"ש דתן ואבירם נחלקו על אותן המשמורות ז"ש העיני האנשים תנקר אחז קרח באותיות ק"ר שהם תרין אתוון דקליפה ז"ס שארז"ל (פסחי' קיט) תלת מאה אקלידי דקליפה הוי מפתחן של קרת שאחז באותן תרין אתוון לכן אמר משה בקר ויודע י"י את אשר לו שקירב אות ב'. אל אתוון קר כמבואר בזוהר שמות ב' באה בין אתוון ש"ת נעשה שב"ת וכן ב' בין אותיות ק"ר ונעשה בתיה"ם קבריה"ם (תהלים מט) קרב"ם בתימו לעולם ז"ש