עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב י

Megaleh Amukot Part 2 10 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

מלא את המשכן א"ת דייקא על מלוי אותיות שם של שדי שהיא סוד משכן שהמשכן הוא נעשה משם של שדי כמ"ש

האופן מ"ח עיין בכ"י סי' ס' בחלק ראשון שכתב שם ג' שמות שאמרנו שבג' עולמות ב'י'ע' הם הם יוצאים משם של אהי"ה במלוי אלפין שהוא ביצירה דזעיר תמן עיין שם בארוכה ולפי"ז אמר ויקר אל משה שמשה שמקנן בזעיר שגילה לו הקב"ה כשאמר לו מה שמו גילה לו שם של אהי"ה וביצירה תמן מלוי א' בבריאה מלוי יו"ד בעשייה מלוי ההין ולפי שהמשכן נתכווין בצל אל בשם אהי"ה לפי שפגמו ישראל בשעת עג בזה שם לכן מעשה עגל בפ' כי תשא והיא פרשה כ"א בתורה שהוא סוד שם אהיה ז"ש ויקר אל משה שחזר אותו היקר שהיה אצל משה שם של אהי"ה שגילה לו הקב"ה מתחלה אותו היקר חזר אליו מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד שנבנה בשם של אהי"ה ואמר ג' דרגין בהאי קרא ויקרא אל משה בריאה וידבר ה' אליו יצירה מאוהל מועד עשייה שג' שמות ב"יע יוצאות משם של אהי"ה במלוי אלפין תמן מקנן זעיר ביצירה לכן א' זעירא אותו יקר הוא בשם אהי"ה שבמלוי א' שהוא ביצירה דתמן זעיר דרגיה דמשה ז"ש ויקר אל משה

האופן מ"ט בהקמת המשכן נתקן קומה של אד"הר שהעמידו על ק' אמה לכן ק' אדנים שכנגדן מאה ברכות הוק"ם המשכן בהיפוך אתוון קומ"ה שבאותו פעם נתקנה מאה ברכות (תהלים צ) מ"שה א"יש ה"אלהים ר"ת מא"ה שאותו התפלה למשה אמר בשעת הקמת המשכן (שם פד) מה ידידות משכנותיך אל תקרי מה אלא מא"ה (במדבר כד) מ"ה טובו אוהליך יעקב (איוב לח) על מ"ה אדניה הטבעו על מאה אדנים והנה כתיב מה וקריין מאה ותרווייהו איתנייהו כי כל ברכה היא י' ז"ש בכאן ויקרא אל משה שנתן הקב"ה יקר אל משה מה הוא היקר איתא בזוהר (משלי ל) ומה שם בנו לכן א' זעירא דקריין אלף מאוהל מועד על עסקי אוהל מועד שהוקם על מאה אדנים והוא כלול מאלף גם מלוי שם של מ"ה הוא ביצירה דהמן מקנן זעיר דרגיה דמשה לכן א' זעירא

האופן נ' בשעת החורבן פרחה א' של אהי"ה למעלה כדאיתא בזוהר חדש על פסוק יחזקאל א) היה היה דבר ה' שהם ב' אלפין של אהי"ה אשר אהיה וכן א' של אדני נשאר דין (תהלים עו) משמים השמעת די"ן ר"ל כשתסלק אות א' שהיא סוד שמים בסוד (שיר ח) האלף לך שלמה אדם אחד שהוא תפארת מאלף מצאתי קרי בי' אלף מצאתי שהוא רזא דדכורא ואז נשאר דין וזה יהיה פי' הפסוק ויקרא אל משה א' זעירא שנסתלקה לעילא מאוהל מועד דזמין לאתמשכן בחובייהו דישראל וזה יהיה פי' הפסוק הא' לעילא מן אהי"ה ומן אדני

האופן נ"א דוד קודם שחטא היה ממית בכל יום אלף בפעם אחת ואח"כ על שמנה מאות חלל לכן בשמואל אמר (שמואל ב כב) תשמרני לראש גוים ובתהלים אמר (תהלים יח) תשימני לראש גוים כי קודם שחטא היה ממית אלף כמנין תשמרנ"י לראש גוים אבל לאחר שחטא לא הרב רק כמנין תשמנ"י ונחסרה רי"ש ונרמז ושלם אתו בראשו כשיתקן האשם אזי וחמישיתו יוסיף עציו וכן (שיר ח) האלף לך שלמה מתי יכה אלף בשלימות דהיינו שמאתים בכלל האלף (שם) לנוטרים את פריו אבל כשאינו נוטר את פריו נחסר מאתים. ומזה הטעם אברהם נקרא על שם (בראשית יז) אב המון ומה ענין ר' בשמו אלא רומז על אותן המאתים כמו שעשה משותלח הצדיק שמתו בשלח שהוא החרב נקרא (איוב לו) שלח כל האלף בשלימות כן ג"כ אברהם וזהו סוד אלף כסף שנתן פרעה לשרה אשת אברהם לקבל (תהלים צא) יפול מצדך אלף וכן ג"כ משה אדם אחד זה משה מאלף מצאתי שביטל אלף קליפות וכן גבי דוד (שיר ד) כמגדל דוד צווארך (שם) אלף המגן תלוי עליו ולפי זה פי' הפסוק ויקר אל משה ומהו היקר שהיה אל משה אלף זעירא רומז על אלף יאורים כוחות הטומאה ועליו נאמר באיוב (איוב כח) בצורות יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו לכן אמר איכה א) איכ"ה אשא לבדי נוטריקון א"לף י"אורים כ"וחות ה"טומאה ומזה הטעם נשא שלמה אלף נשים

האופן נ"ב במדרש אמר שכרן של צדיקים נקרא יקר שנאמר (תהלים קטז) יקר בעיני י"י המותה לחסידיו וידוע שכל צדיק וצדיק נוחל ש"י עולמות ונרמז כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב י"ש דייקא וזהו שכרן של צדיקים שנקרא יק"ר בגי' ש"י ולפי שאדם (שם מט) ביקר בל ילין לא לן ישעי' מ) שכרו אתו ופעולתו לפניו ביקר פדיון נפשם הרי שפדיון הנפש הוא יקר והנה בכאן רמוז שהראה הקב"ה למשה שכרן של צדיקים שלעתיד לכן אמר ויקר אל משה שהראה הקב"ה למשה שכרן של צדיקים שאפילו קטן שבישראל זוכה אל הש"י עולמות שהוא יק"ר (משלי יב) והון אדם יק"ר חרוץ וידוע שמכל דבר שמחדש אדם בתורה בורא עולם חדש וזהו שנאמר (חבקוק ג) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות על כל קוץ וקוץ תלי תילים של הלכות בורא עולם חדש וזה טעם שמצינו בספר סודי רזא שברא הקב"ה קצ"ו עולמות שנאמר (ישעיה נו) כי ביה י"י צור ע"ולמים כמנין עולמי"ם ברא עולמות וטעם זה המספר לפי שהתורה נדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא בנגלה וכן בנסתר ג"כ ז"ש (שם נח) והשביע בצ"חצ"חות נפשיך ב"פ צ"ח שהם קצ"ו וזה נרמז במלת קו"ץ ומפרש בכאן מהיכן בא לו היקר שהוא השכר לעו"הב ועז"א וידבר ה' אליו מאוהל מועל לאמר ר"ל שהשכר בא אל הצדיקים מן עולמות