מגלה עמוקות חלק א צו

(בראשית מח) שכם אחד על אחיך שהם כלל ע' תמרים ויוסף הוא ששינה כתנות עור של אד"הר שהי' בע' בסוד ערלה ועשה כתונת פסים אור בא' בן זקני"ם בגי' (תהלים צז) או"ר זרוע לצדיק והוא רזא דא' כמ"ש והנה אנחנו מאלמים אלומים בא' ועז"א והנה קמה אלמתי שהיא תיקון הע' שצוה להכרית ערלת של מצרים והחליף הע' ועשה ממנו א' שקלקל אד"הר (משלי טז) נרגן מפריד א' והוא תיקון אלופו של עולם כמ"ש שכם אחד על אחיך אחד דייקא

אופן י"ד איתא בזוהר פ' תרומה בההוא רבים טוב וחסד שמדת יוסף הוא טוב אבל מדרך טוב שלא תתפשט למטה כמ"ש (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת אבל כשמדת חסד משפעת אל מדת יסוד שהוא דרגי' דיוסף אזי היא מתפשטת למטה כדרך מים הניגרין בארץ וז"ש (שם קז) הודו לה' כי טוב מהו הודאה (שם) כל"ח מדת החסד גרמה שהטוב באה לעולם וז"ש וישלחהו מעמק חברון ר"ל יוסף הוא טוב ואברהם הוא חסד שלח אותו לזווג עם החסד שהוא אברהם הקבור בחברון ועז"א והנה אנחנו מקשרין קשרין ולעורר מדת החסד בעולם שנקראת מים וזה נרמז במלת אלמים תמן מדת אל תמן מים כל הי"ב שבטים שהם י"ב צינורת כ"א כלול מו' שמהן של ע"ב שכן ו"פ י"ב הוא ע"ב מדת החסד אבל יוסף בעצמו כולל את כלם וז"ש וישלחהו מעמק חברון שהוא כולל כל העמקים ע"ב גשרים עז"א והנה קמה אלמתי היא מדת טוב וגם נצבה היא מדת חסד

אופן ט"ו צירוף בראשית מן ת"ך צירופים שלי שכתבתי בשתי אור (בראשית א) יהי אור זה אברהם ויהי אור זה יוסף ז"ש (שם) וירא אלקים את האור אמרו לצדיק כי טוב כי הוא כולל ב' אורות יחד לכן נקרא יוסף יתד שהכל תלוי בו ונקרא אל חי בסוד (תהלים לו) כי עמך מקו"ר חיים אין נבון וחכם כמוך וחוזר ומפרש למה הוא מקור חיים לז"א (שם) באורך נראה אור ר"ל מקו"ר חיי"ם בגי' ב"פ או"ר באורך שהוא אור שאמר לפני זה (שם) מה יקר חסדך באותו תור נראה אור אחר שהוא אור של יוסף הצדיק וז"ש וישלחה"ו מעמק חברון בגי' י"וסף ה"צדיק מעמק חברון זה אברהם והנה עז"א והנה אנחנו מכרכין כרכין לתקן מקור חיים בחשך שהוא על פני תהום כנרמז במלת אלומים שהן דיורין אילמים אבל יוסף הוא הזרח בחשך אור שהוא לישרים שהם אבות העולם לקבל אור של אברהם א' קמה אלמתי לקבל אור של יוסף א' וגם נצבה

אופן ט"ז אמרנו לעיל שישראל היו במדבר כמנין תרי"ג שהם נחלקים על תרי"ג מצות שבתורה רמ"ח מצות עשה שהם כנגד אברים של אדם שס"ה לא תעשה כנגד ימות החמה והוצרכו ישראל לקשר תרי"ג אקלומי' שיש בעולם מקצועות שכל מקצוע מהם יונק ממצוה א' שבתורה ומן אלף אנשים מישראל כמ"ש (שיר ד) אלף המגן תלוי עליו וגו' אבל יוסף הוא. (קהלת ז) אדם א' מני אלף מצאתי והוא שמר הברית וז"ש (שם) אשה בכל אלה לא מצאתי מזה זכה מדרגא דצדיק ועז"א והנה אנחנו מאלמים אלומים ב' לשונות לזווג יחד רמ"ח ושס"ה יחד כנגד שס"ה לאוין א' קמה אלמתי שכן יוס"ף הצדי"ק בגי' שס"ה לכן כתיב ויבא שכמ"ה הכי הוי וכנגד רמ"ח מצות עשה א' וגם נצבה וז"ש וישלחה"ו מעמק חברון בגי' שס"ה מעמק חברון זה א"ברהם בגי' רמ"ח וכן חבר"ן בגי' ז"ה רמ"ח וז"ש והנה תסבנה אלמתיכם שלא יכלו ישראל לצאת ממצרים עד שלקחו עצמות יוסף שנאמר (משלי י) חכם לב יקח מצות דייקא כי ביוסף תלוין כל המצות

אופן י"ז ידוע מ"ש בזוהר (שמות ג) זה שמי וזה זכרי שמ"י עם י"ה הוא שס"ה זכר"י עם ו"ה הוא רמ"ח ולפי שכל עיקר של שבטים לקשר קישור דמהמנותא וסוד (קהלת יב) כי זה כל האדם רמ"ח מצות עשה כנגד אברים של אדם שס"ה כנגד גידין מזה הטעם רצה יוסף שיהיה בנימין אצלו כי מיניה ומיניה יתקלס עילאה וישתלים שמא קדישא שכן שם הוי' בר"ת יוסף הצדיק ובנימין "הצדיק "ימות "החמה "ואברי "האדם ולכן בכאן רמז להם יוסף מה שעשה אח"כ כשבאו אחיו בתוך הבאים לשבר אכל ומתחלה הראו לו בחלמו ענין זה שבנימין יהיה ג"כ אצלו לתשלום שם של ארבע עז"א כשתהיו מאלמים אלומים בתוך השדה בתוך הבאים דייקא והנה אצוה אני שיבא בנין ג"כ אצלי לתשלום האדם להשלמת השם של ד' לקבל יוסף א' קמה אלמתי לקבל בנימין א' וגם נצבה וזה והיה הגרם שתסבינה אלומותיכם

אופן י"ח יוסף א' איש אשר ימצא הגביע בידו שהוא בנימין יהיה לי עבד דייקא שראה יוסף שרתיכא דתתאי הוא כרתיכא דלעילא וכמו שלמעלה הם תרין כרובים שהם סוד מטטרו"ן וסנדלפו"ן כן צריך להיות למטה שני כרובים כמו שיוסף הוא בסוד מטטרו"ן והוא נער בן זקונים כמ"ש (בראשית לג) חנני אלקים שהוא חנוך כן אותו זמן היה בנימין ילד בן זקונים וז"ש (שם מג) אלקים יחנך בני שהוא במקום חנו"ך אמרו במדרש שמענו חנינה בכל השבטים הילדים אשר חנני אלקים אבל בנימין לא שמענו לכן א' יוסף אלקים יחנך בני הענין שהשבטים הם המרגליתין שסביב הסולם בסוד מלאכי אלקים עולים ויורדים בו שהוא חנוך לכן על יוסף א' חנני ביו"ד נוספת לפי שיוסף כולל כל י' מרגליהן כל טוב אדוניו בידו וכן על בנימין א' יחנך בי' שכ"ב שנים היה הוא חנוך כלול מי' ועז"א אנחנו מקשרין בתוך השדה שהוא מטטרו"ן חנוך על י"ז שנים שהיה יוסף חנוך והנה קמה אלמתי ועל כ"ב שנים ששימש ערסא תחותי' א' וגם נצבה מזה הטעם המשיך יוסף את