מגלה עמוקות חלק א צ

המלאכה ולרגל הילדים על תרין גוים אלו. ז"ש עשו אצינה נא עמך מן העם שיבואו עתה ניצוצות מיני' בקדושה וע"ז השיב יעקב למה זה אמצא חן בעיני אדוני על גלגול ז"ה בזה הפעם אין אני מבקש ממך כי הוא אדמוני כאדרת שער. אבל בגלגול דורות הבאים מצא חן בעיני אנטונינוס ואז טובות שלו לא היה רעה בעיני צדיקים. פרשת וישב

וישב יעקב. ראוי היה אבינו יעקב לירד בשלשלאות של ברזל. וקשה התחיל בשלשלאות של ברזל והביא ראיה מפסוק (הושע יא) בחבלי אדם אמשכם היה לו לומר ראוי היה למשוך בחבלים. אבל הענין נרמז כאן חטא של גלות מצרים הוא בא מן אד"הר ולפי שיעקב תיקונו ושופריה של אד"הר לכן היה ראוי לירד להוציא אותם מכור הברזל שהיה מצרים כור של ברזל לכן המשיל במדרש משל לנפח' ז"ש בחבלי אד"ם ר"ל החבל ושלשלת קשור מן אדם הראשון וזה קדם הירידה ליעקב דווקא שהוא שופריה דאדם (משלי ה) ובחבלי חטאתו יתמוך (תהלים קיט) חבלי רשעים עודוני. הקב"ה עשה (שם טז) חבלים נפלו לי בנעימים (דברים לב) יעקב חבל נחלתו (שמואל א י) חבל נביאים (תהלים טז) אף נחלת שפרה עלי ר"ל לפי שיונק יוסף מן יצחק "קץ "חי עלמין כשישב יעקב בארץ מגורי אביו קפץ עליו רוגזו של יוסף קפץ באף לא אמר חטאו של יוסף אבל רמז רוגזו של יוסף הוא סוד יניקת יוסף מן רוגזו של יצחק (קהלת ב) אף חכמתי עמדה לי דרז"ל חכמתי שלמדתי באף עמדה לי וכן אני אומר שאמר יעקב אף נחלת ר"ל נחלת יוסף שהיא נוטה קצה לאף שפרה עלי כי לטובתו נשברה רגל פרתו ר"ל (בראשית מט) בן פורת יוסף שראוי הי' יעקב לירד בשלשלאות וגרמה זכות שבא לשם ע"י פרות שחלם לפרעה לכן מדמה במדרש משל לפרה שרוצים לשחוט אותה בבית המטבחיים שלוקחין העגל והיא תבא אחריה וכן (ירמיה מו) עגלה יפיפיה מצרים שירדו למצרים כדמיון עגל ז"ש אף נחלת ראוי היה באף רק זכות שפרה עלי קרי בי' פרה. ע"י פרה בא לשם ולפי שמצרים הוא זכור הברזל שכן מלך מצרים עולה הכי בראשית לז) וישלחהו מעמ"ק חברו"ן ג"כ נתאמץ מענין י' פ' אהי"ה שהוא מנין עמ"ק וי"פ הוי"ה מנין חבר"ן ושניהם יחד עולים כו"ר הברז"ל והוא סוד (שם) וישאו עיניהם והנה נושאים נכא"ת הוא ג"כ עולה שניהם יחד עולים כו"ר הברז"ל עם הכולל שניהם יחד וכן נכא"ת עולה אהי"ה וי"פ הוי"ה במילוי אלפין

וישב יעקב בארץ מגורי אביו במדרש בארץ מגורי אביו בכאן רמיז שכל ענין של אבותינו הקדושים היה ללקט ניצוצין קדושים שירדו לסטרא אחרא שהיא ארץ כנען שנקראת כן ע"ש מחנותי' של אשה רעה שהיא לילית מחנותי' כמנין לילית שהיא ת"פ ויעקב לבש בגדי תפאר"ת שהיא מילוי שכינה כזה שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"א ובזה (ישעי' כו) ארץ רפאים תפיל והכניע כחות הרשעה שהם ת"פ והיא רוכבת על ת"פ מחנות מנין ארץ כנען לכן כשבאו ישראל לארץ אז הושיבו בתי כנסיות בירושלים מנין (שם א) מלאת"י משפט שכתב חסר א' וקרינן (שם) מלא בא' רומז ע"ס זה מלתי בלא א' הן הן חיילוהי' של לילית שכנגדה אמר יעקב בבית לבן כל תילים לתקן מחנותי' ולפי שיעקב ידע שיוסף הוא תיקון אות ברית לכן קראה רחל אותו אסף אלקים את חרפתי כי הוא במדבר י) מאסף לכל המחנות מקבץ נדחי ישראל לכן א' ושבתי בשלום היא מדתו של יוסף בשלום" אל" בית" אבי" ס"ת תלי"ם. ז"ש כאן אלה תולדות יעקב מי הוא שמקבץ אותם ומביאם אל הקדושה יוסף ז"ס והוא נער כי הוא במקום חנוך לנע"ר שומר השער ז"ס ויבא יוסף את דבתם רעה כי יוסף הוא המביא והמוציא דבה אזי בא יוסף מארי דגדפין (קהלת י) ובעל כנפים יגיד דב"ר ואביו שמר את הדב"ר ז"ש את דבתם רע"ה הוא מביא אל אביהם שבשמים וכאן נרמז סוד שובבים ת"ת שמתענים בחודש עיבור שכתב האר"י עבור ניצוצות הנדחי' בסוד (ירמיה ב) שובו בנים שובבי"ם (דברים לב) בנים לא אמ"ן בם ויוסף הוא שומר השער והשערים פותחין באמ"ן כמ"ש (ישעי' כו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים לכך נקרא יוסף (אסתר ב) א"מן את הדסה ונרמז סוד זה כי ב"ן זקוני"ם הו"א לו ס"ת אמ"ן לכן היה יעקב בן צ"א מנין אמ"ן כשאמר הקב"ה ליעקב צא מן בית לבן אז היה בן צ"א ואז ילדה לו רחל את יוסף וגילה לו סוד אמ"ן כי זה שער השמים שאמר יעקב על יוסף והנה סלם שהוא דרגי' דיוסף ולפי שמדת יעקב וא"ו היו לו י"ב בנים ו' בני לאה נגד ו' חדשים בקיץ ו' בני רחל נגד ו' חדשים בחורף ואף שרחל לא היו לה רק ב' בנים כבר נקראו בני בלהה על שמה בסוד והוא נער את בני בלהה ובני זלפה וחודש אדר שהוא חודש עיבור ויבא יוסף א"ת ד"בתם ר"עה ר"ת אדר והוא סוד (תהלים ל) ב'ערב י"לין ב"כי ו"לבוקר ר"נה

"וישב "יעקב "בארץ "מגורי אביו כאן רמז קא רמיז בראשי אתוון רזא דיבום כדאיתא בכנפי יונה והענין כמו שאברהם היה מגייר קדמאה לגיורין וכל ימי היותו בחרן הוליד נשמות לגרים עד ביאת המשיח כי זיווג אברהם ושרה הי' מעין יבום שהתכוונו בזיווגן לתקן כל עשרים דורות (איוב כב) אשר קומטו ולא עת גם עד ימי המשיח כל הגרים שמתגיירים בעולם כבר העלם אברהם ושרה לכן (בראשי' יב) את הנפש אשר עשו אברהם זכרים ושרה נקיבות ז"ש במדרש מצינו שאברהם