מגלה עמוקות חלק א פט

מקום וילן שם היפך א"ה שלא לן כבודו עמו אבל הוא מוציא יקר מזולל וידוע שכל הנצוצות שמעלים הם באים בעולם היצירה בתפארת זעיר כמבואר כנפי יונה על נוסח ברוך שאמר מהולל בפי עמו משובח ומפואר הוא ת"ת זעיר "בלשון "חסידיו "ועבדיו שהוא סוד (איוב כ) חיל בלע ויקיאנו שלכך נקראו חסידים שמוסרין עצמם על קדושת השם להעלות משם ניצוצות נידחי' ועז"א (ישעיה מט) היקח מגבור מלקות וגו' לע"ל מוצי' הקב"ה חמה מנרתק' שהוא סוד עולם היצירה כי שם מקום ניצוצות הנידחים רשעים נידונין עד שלא יהיה שום שורש ולא שום ענף מן הקליפה בעולם שנאמר (מלאכי ג) שמש צדקה מרפא בכנפיה שמש ר"ל כשיבא משיח בן דוד שהוא בעולם הבריאה כי מלכות ב"ד בכלל בבריאה וכן (תהלים עב) לפני שמש ינון שמו (שם פט) כסאו כשמש נגדי אז צדקה בעולם מרפא בכנפיה הוא סוד ב' אלפים ת"ת עבדים שיהיה לכל א' מישראל בכנפו (איוב לח) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה כ"ח מאות יש לכל א' (תהלים קיא) כ"ח מעשיו הגיד לעמו לתת להם "נחלת "גוים (בגי' גבריאל אש והחליף רחב"ת בדמח"ג [בא"ת ב"ש] ומלך במקומו והוא מלך ו' חדשים ברומי (אסתר ב) ו' חדשים בשמן המו"ר) רחב"ת ידים בכאן נרמז סוד ר"ח בן תרדיון שנטה שכם תחת החוי נחש שרף יעופף תחת החמור ובתו שנענשה על פסיעותי' שהיתה מהלכת (תהלים לז) מה' מצעדי גבר כוננו (איוב יד) כי עתה את צעדי תספור (בראשית מט) בנות צעדה עלי שור גם רמז סוד ש"כם היא עמודי הקליפה הארץ ההיא רחבת ידים הן הן ד' אנפין בלא ענוה בלא בשת בלא תורה ובלא מצוה דאינון תוהו ובוהו חושך רוח מלמטה למעלה רחבת ידים דאתמר בהון (שם א) והארץ היתה תוהו ובוהו וגו' דחזרין עלמין לתוהו ובוהו גם נרמז סוד י' ניצוצין דאזדריקו ומנייהו י' הרוגי מלכות ז"ס רחב"ת ידי"ם מן אותם שני ידים שחלו בה הקליפה יהיה ג"כ ר' חנינא והחריש עד בואם לפי שהשיב יעקב לשכם בן חמור אתה חמור ואני שור וכתיב בתורה (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו מקום שמעון הוא מזל שור ברקיע י"ב מזלות לקבל י"ב שבטים ראובן טלה שמעון שור ז"ש והחריש עד בואם דקאי על שמעון שהיה בשדה כי מותר היה לו לחרוש עמו עד בואם מן השדה כי אז כשבא שמעון שהוא מזל שור אסור לו לחרוש בשור כי שמעון הוא שור והוא חמור אז נאסר לו והנה יעקב גרם בזה שלא נתן דינה לעשו (איוב ו) למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב כי אלו נתן דינה לעשו החזירתו למוטב. ה'ב'ה' ל'י' אשתי "ה "בריתי "המשכן "לצד "ימין כאן רמז על (תהלים קטז) כוס ישועות בהיות כוס של ברכה אחוזה חמש ישועות שהם חמשה שבצד ימין ורחל אמרה הב"ה ל"י בנים אזי יש לה בנים (ישעיה נד) ורבים בני שוממה מבני בעולה גו'

וילך ראובן וישכב ויהיו בני יעקב שנים עשר. שלא תאמר שמאחר שראובן נפגם בלי ספק הוא מטעם שהיה יעקב שותה בכוס זה ועיניו בכוס אחר כמ"ש לאה ראובן לא קראה אותו ראובני שלא היה בנה לכן לא סליק בשמא לז"א ויהיו בני יעקב שיעקב לא חטא בזה והיה בנו של יעקב ולא היתה מחשבתו לרעה או לפי שאם לא בלבל יצועי אביו היה לו ליעקב עוד שני בנים כמ"ש האר"י ז"ל בסוד (תהלים קכב) שבטי י"ה שהיתה המרכבה עומדת על י"ה דהיינו בסוד (שמות יז) כי יד על כס י"ה י"ד בנים ועוד בת אחת כי המרכבה עליונה היא ע' נחלקה על ה' פעמים י"ד כי במזרח י"ד שרים במערב י"ד שרים בצפון י"ד שרים בדרום י"ד וא' על גביהם ה"פ י"ד וז"ס (דברים ו) שמע שם ע' ישראל וז"ס כי יד על כס י"ה ואלו ב' בנים היו ראויין לבא מבלהה שיש לה ב' ההי"ן (בראשית מז) ה"א לכם זר"ע. ז"ש וילך ראובן וישכב וזה גרם שהיו בני יעקב שנים עשר ולא יותר כי לולי זה היה י"ד בנים או שלא לחשוב אפרים ומנשה ג"כ בני יעקב. או שתרין דרגין היה לו ליעקב דרגא חד ישראל דרגא אחרא יעקב והנה בעולם הבריאה דרגיה דיעקב שדיוקנו חקוקה בכסא הכבוד אבל דרגיה דישראל עלה במחשבתו בעולם האצילות. ז"ש ויהי בשכון ישראל וסיום ויהיו בני יעקב שנים עשר כי מדרגת הי"ב שבטים הם בעולם הבריאה שם דרגיה דיעקב ז"ש ויהיו בני יעקב דייקא שנים עשר כי שמה עלו שבטים שבטי י"ה ז"ש רז"ל יעקב אבינו לא מת מאחר שהניח בנים שמילאו מקומו שם אבל ויקרבו ימי ישראל למות כי בזו המדריגה לא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה אבל בדרגיה דיעקב הניח בנים כמותו ולא מת מה זרעו בחיים הוא בחיים

עד אשר אבא אל אדוני שעירה חזרנו על כל המקומות ולא מצאנו שבא יעקב לשעיר אבל רמז קא רמיז על גלגולא בתראה אשר הראו לרבקה שהיו הבנים מתרוצצים בקרבה ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך הם אנטונינוס ורבי והיה להם אז קירוב הדעת יחד א'ב'א' נוטריקון "אנטונינוס "בן "אסוירוס אל אדוני שעירה כי כבר למד רבי ושלח לאנטונינוס שילמד במדרש רבה שאז נתקיים נסעה ונלכה לנגדך ביחד ועתה לא רצה יעקב לעשות שותפות עמו ז"ש יעבור נא אין נא אלא עתה יעבור לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי. ועז"א (תהלים עג) עד אב"א אל מקדשי אל אבינה לאחריתם דרז"ל רמז לרב אשי מקדשי סימן לרב אשי אבינה רמז לרבינא לאחריתם שהם סוף הוראה ולדעתי נרמזה ג"כ שם סוף משניות שסדר רבי בימי אנטונינוס שמצא אז חן בעיניו ולכן נקרא רבינו הקדוש שגזרו שמד על ברית מילה וניצול רבי ע"י אנטונינוס זה נרמז בסוד לרגל