מגלה עמוקות חלק א פו

למעלה כשישראל עונים אמן אז יבא הארה מן א"ל מלא שהוא הפני"ם מן אל"ף למ"ד הכי הוי לכן קרא יעקב למקום ההוא כשהתאבק עם שר של עשו פניא"ל שזה הזכות של אמ"ן הועיל לו שראה פנים אל פנים ותנצל נפשי וכן קרא הקב"ה ליעקב אל כי עקב הוא זעיר מקבל הארה מן אריך (מיכה ז) מי אל כמוך והוא נקרא א' ר"חום ז"ס פנים אל פנים עיין בכנפי יונה חלק ב' סי' ז' מלא פניה"ם קלון. מיד אחי מיד עשו הל"ל בקיצור "מיד "עשו אחי

או ע"ד (תהלים קיח) י"י לי בעוזרי מי שבא אלי ומראה עצמו כאלו הוא אוהבו בעזרו ובאמת הוא שונאו אבל מי שאני רואה ויודע שהוא שונאי אוכל להשמר ממנו ז"ש ואני אראה בעצמי מי שהוא שונאי ואוכל לנקום ז"ש הצילני נא שהקדוש ברוך הוא יציל אותי מיד אחי מיד עשו ר"ל שהוא מראה עצמו כאלו הוא אחי ובאמת הוא עשו שונאי

או יאמר ע"ד פי' תוס' בתענית ע"פ (משלי כז) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא אם אוהב נעשה שונא אז הוא יותר שונא ונאמנה שנאה וכן כששונא עושה שלום הוא יותר ע"ש. ז"ש הצילני נא מיד אחי שהוא אוהב ונעשה עתה יד עשו שונא מוחלט ונאמנה שנאתו כי ירא אנכי אותו יותר משנאת אחרים שיבא והכני אם על בנים או על ב' ידים ידי עשו קרי בי' ה' ידים כי ה"פ יד בגי' ע' כי ע' שרים תלוין י"ד למזרח י"ד למערב י"ד לצפון י"ד לדרום י"ד למעלה על כלם הרי ע' שרים ז"ס (שמות יז) כי י"ד על כס יה כראות פני אלקים כשם שאסור להסתכל פני ע"ז (ויקרא יט) אל תפנו אל האלילים כן אסור להסתכל פני רשע ולא דיבר יעקב שקר ח"ו

או יאמר שיניקת עשו משם של אלקים שאהב יצחק את עשו והוא כיבד הוריו לכן דיבור ה' מן י' דיברות הוא כבד את אביך כי גבורה הוא מידת ה' מן י' ספירות ז"ש ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו כי לא למגנא שלח ליה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי דאינון תרי"ג אתוון של דברות ויצו את הראשון לאמר שצוה להגיד לו שבתוך י' דברות דרשינן אתין וגמין (שמות כ) את אביך לרבות אחיך הגדול ורוצה לקיים מצוה זו ויקח מן אותו הדיבור הבא ביד שהיא ה' אצבעות כן דיבור של כבד בא בדיבור ה' פני אלקים הוא אכדט"ם והוא רחמים ז"ש ותרצני וכה"א ותהלים, סז) אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה או פני תרתי נשמע ב"פ פנים של אלקים כמ"ש ראיתי את אלקים פנים אל פנים לכן ותנצל נפשי ב"פ אכדט"ם בגימ' מחני"ם ויקרא שם המקום ההוא מחני"ם

וישלח יעקב מלאכים. שהם מלאכי אלקים מתיבת מחנים שלפניו

ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו סוד פ"ך של יעקב ששכח הם גבוה של מ'נ'צ'פ'ך ך' בנצח ושם מקום מגולה ואין כשעבר יעקב נ"חל י"בק יחוד ברכה קידושין מג' אלו נעשה עטרה לראש צדיק (בראשית מב) ויבן האלקים את הצל"ע בהיפך אתוון אשר איתמר גבי חנה (שמואל א ב) עלץ לבי בי"י ירך יעקב היא ה' הוא הבריח התיכון (שמות כו) מבריח מקצה אל קצה שהי' ארכו שבעים והוא שיעור חצר המשכן שבעים אמה ושיריים עלי' אתמר (בראשית מו) ויוסף ישית ידו על עיניך (שם מט) בן פורת יוסף עלי עין ז"ס (שמות א) ויהי כל יוצאי ירך יעקב שבעים ועתה נתאבק איש עמו על ירכו ירך מבריח התיכון והוא צלע חסר ו' כתיב לרמוז על צלע שבנה י"י אלקים ויביאה אל האדם כף הם בסוד אלפא ביתא דא"ט ב"ח ג"ז ד"ו י"ץ כ"ף הוא בגבורה לכן היה בו כח לתקוע כף שהם דינים קשים (במדבר ז) כף אחת עשרה זה"ב מסיטרא דזהב שהוא דין (יחזקאל כא) והכיתי כ"ף על כ"ף כף על ירך כי גבורות קשים באים בהוד וארז"ל שנגע מלאך סמאל בירך שמאל שהוא סוד כי שם נאחזים אותיות ק"ץ באטב"ח שהוא סוד (בראשית ו) קץ כל בשר כי חיצונים נקרא דו"ה בסוד (דניאל י) הוד"י נהפך עלי למשחית ורזא דמלה ה' דמים טמאים הם מן ה' גבורות מנצפך ואמנם חיתוך הזוהמא אינו אלא לבסוף שהיא גבורות ההוד שהוא החמישית ובה תאחז שם החיצונים נהפך ונעשה דם טמא נידה שהיא דוה בנידתה וזהו (איכה א) נתנני שממה כל היום דוה כמ"ש (שם) על כן לנידה היתה וז"ס דאשתכחא בזוהר בכמה דוכתין שימי הגלות הם אלף שנים כל היום דוה יומו של הקב"ה שהוא אלף שנים כי שית אלפא שנין הוי עלמא ב' אלפים חסד גבורה היה תוהו שלא היה בהם הכרעה ב' אלפים תורה הם ת"ת נצח לכן דרז"ל (ד"ה א כט) והתפארת זה מתן תורה בברכות בעובדא דרב שילא כי (תהלים קמז) מגיד דבר ליעקב וכן נצח שהוא סוד מטה משה שהוא מארי דאורייתא אבל אלף החמישי הוא בהוד אלף הששי הוא בצדיק אלף השביעי הוא במלכות שהוא שבת לי"י העולה עד י"י בטעם חד חרוב שצדיקים שטים על פני המים וכו' הנה חורבן ב"ה הי' באלף החמישי שהיא הוד כי בו נאחזים החיצונים שהם גבורות קשות ז"ס (איכה א) כל היום דוה ולא נמשך הגלות רק אלף שנים ממשלת הוד וכ"כ בזוהר לא ישלטו עממין בישראל יתיר מאלף שנין והענין שאין להם אחיזה רק בהוד לבד ולכן אותיות ק"ץ מ"ן אי"ק הוא בגי' אלף ק' כפשוטה ץ' פשוטה של אי"ק היא ט' מאות וזה נקרא בזוהר אלף יומין דחול וז"ס אוכלין כל ארבע על ד' אלפים ותולין כל חמש עינינו תלויות ברחמי שמים שיתננו בגלות ושורפין בתחלת שש שהוא על אלף הששי וז"ס (שיר ח) האלף לך שלמה שהוא חול ומה שנחרב הבית קע"ב שנה בסוד אלף הד' שם אחיזת "עקרב "שרף "נחש "בעקב בסוף דרגין והוצרך