מגלה עמוקות חלק א סח

כי יעקב (בראשית מט) משם רועה אבן ישראל וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שעולה גולה בימי עזרא מאיליהן קבלו המעשרות כי לא היה חייבים במעשרות בבית שני רק מאיליהן קבלו וע"ש וכל מעשה אבות היה סימן לבנים ודבריהם הכל רמז על מאורעות הבנים כנודע והוא רמז נכון בכתובים אלו לע"ד עיין ביפה מראה פ' הרואה ד' מ"ח

ויקח מאבני המקום ג' אבנים הם ג' טיפין דאיזדריקו (וכל טיפה היא סוד ג' יודין ג' עשרונים) לדעתי תיקון ג' טיפין אלו בג' אבות אברהם טיפה תיקן ד' הויו"ת נקרא א"ב המו"ן גוים יצחק ב"פ טיפה ב"פ א"ב המו"ן יעקב ג' טיפין רצוני ג"פ א"ב המו"ן שהם י"ב הויו"ת ורזא דא ויצא יעקב מבאר שבע הרי יש ביעקב עצמו בשמו ז' הויו"ת ויחלום והנה סלם הרי ה' הויות מנין ק"ל שהוא ס"לם הרי כשפגע יעקב במקום וילן שם והנה ה' נצב עליו דהיינו תיקן כל י"ב הויות ז"ש אכן יש ה' במקום הזה שידע מעלות ס"לם שהוא ה' הויו"ת ואנכי לא ידעתי שיהיה ג"כ כשמו ז' הויות מרכבה עליונה לכן אמר אין זה כי אם בית אלהים שהוא י"ב בקר דלעילא סוד רתיכא קדישא ואמר ז"ה ז' הויות של שמו ה' של ס"לם. ז"ש וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך כי כל א' מן אבות התחלתו בי' אברהם ראש שמו מן א' יצחק בי' יעקב בי' וכן ג' ברכות של ברכת כהנים כל פסוק מתחיל בי' וכן ירושלים מתחיל' בי' ותרין כרובין שהם ב' משיחין שבאין מיהודא ומיוסף מתחילין בי' לכן הוסיף משה ליהושע י' שיהיה גואלם חזק תורה י' דברות תפלה י' לשונות גם י' במראה הסלם ראה קומתו של אד"הר שהיה מסוף העולם ועד סופו שהוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה לסוף שהוא עד רום רקיע ערבית כמ"ש ויצא יעקב מבאר שבע אינון רקיעין כי משם מתחיל הפירוד זיווג נשמת זכר ונקיבה יש זיווגו הולך אצלו כזיווג יצחק ורבקה אבל כאן הוא הלך אחר הזזוג והנה מלאכי אלהים עולים כההוא דאמרי' שבקשו מלאכי השרת לומר לפני אדם קדוש והשיב הוא (תהלים צה) בואו ונשתחוה ונברכה לפני ד' ז"ש והנה ד' נצב עליו ויאמר אנכי ד' אלהי אברהם אביך כההוא דאתמר גבי משה על אביך הראשון שהוא אדם קדמאה וביאר כאן ג' חלקי גלגולו ותיקן אברהם נפש יצחק רוח והוא נשמה ז"ש אכן יש ד' במקום הזה ס"ת הנשמ"ה ולפי שאד"הר ממקום כפרתו נברא לכן קפל הקב"ה כל א"י תחת יעקב אכן גו' במקום הזה ראה סלם דרגי' דיוסף שהוא מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כי כל בגי' סוד דאחיד בשמיא וארעא אכ"ן נוטריקן "אלף "ככב "נגה יוסף זכה לאות אלף (משלי ד) ואורח צדיקים כאור נגה וכן בזוהר על פסוק מנוגה הוא יוסף סיטרי' אכן" נודע" הדבר" ס"ת נע"ר אתמר עליה א אכן שהוא סוד אלף כ"ו ולפי שאות אלף הוא צורת שם בן ד' ז"ש יש ד' במקום הזה על צורת אלף שהוא כ"ו כי מתחלה היתה בסוד וייצר ד' אלקים אמר יעקב ג' דברים (שמות כא) שארה כסותה ועונתה נגד שארה לחם לאכול נגד כסותה בגד ללבוש נגד עונתה סוד זווג השכינה והיה ד' לי לאלקים כד"א גבי אדם קדמאה (בראשית ב) ויקח ד' אלהים את האדם שלקח עמו שכינה ויניחהו בגן לעבדה על השכינה קאמר ולשמרה כמ"ש ושמרתיך בכל אשר תלך והם תלת קטרין של נר"נ נגד נפש משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו ויתן לי לחם לאכול (דברים ח) לא על הלחם לבדו וגו' רק על כל מוצא לתקן נשמות שהמשילו המקובלים למלך שנתן לעבדיו לחם והזהיר שלא ליתן להם לחם חדש עד שיאכלו אותו הלחם עיין בפ' וישב ברקנ"טי. הנה אנכי עמך בא לתקן (ירמיה לח) עב"ד מלך כושי כי הלך אז אל אדם גם ענין מה שדרש בזוהר בעובדא דר' חייא ור' יוסי דפגעו בבר נש מאנשי ארקא כו' עיין בזוהר עז"א ונתן לי לחם לאכול. קודם שחטא אד"הר הוציאה, א"י גלוסקאו' עז"א יעקב ונתן לי לחם לאכול כבראשונה שלא אצטרך לטרוד רק יהי' לחם מוכן ובגד ללבוש על כלי מלת שיהיה הכל מוכן כבראשונה (תהלים עב) יהי פסת בר בארץ ממש כמ"ש הקב"ה והשיבותיך אל האדמה לתקן קללת (בראשית ג) ארורה האדמה בעבור"ך שהוא לשון עבור הארץ שנתקללה החיטה בחטא אד"הר ותוציא כל שבולת יהיה בראש הרים שיעור (במדבר טו) ראשית עריסותיכם ועז"א וכל אשר תתן לי אז שלא יצטרך לבא לידי עשר מלאכות שנאמרו בפת ולכן מניחין ה' אצבעות על הלחם וכן י' תיבות בברכת המוציא ז"ש עשר אעשרנו כפל או שיתן שיעור חלה שהיא עשירית איפה ואיפה עשירית כור ויטהר העיסה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וגבי גר א' (דברים י) ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה במדרש לפי שהוא סוד כהונה מבית ומבחוץ שזכה יעקב בקניית הבכורה לאכול וללבוש ואין הכהונה פוסקת מזרעו לעולם ולפי שיעקב יש כח בבניו לטהר בגד בוגדים ולזכך ולעשות מן מלאך אכזרי מלאך טוב זדונות כזכיות (תהלים מה) מור וקציעה כל בגדותיך עד שיהא ראוי ללבישה כטעם כלאים בציצית וכן בבגדי כהונה אבל אצל גר שנשא גיורת אין כחו יפה להעביר הכתם לגמרי לפיכך זכר בו שמלה דיו שיחלף משמאל לימין וז"ש (בראשית מה) חליפות שמלות שנתן יוסף לאחיו ויעקב הוצרך לומר (שם לה) הטהרו והחליפו שמלותיכם ואצל ישראל אמר (שמות ג) ושאלה אשה משכנתה כלי כסף כלי זהב ושמלות גם בקש יעקב להעלות ניצוצות טהורות ונשמות גרים הם לבוש לנשמות ישראל כמבואר בסבא משפטים ז"ס (דברים י) אהב גר לתת לו לחם ושמלה שבו מתלבשין לעלות הרמתה. או יאמר על ג' כתרים כתר תורה לחם