מגלה עמוקות חלק א סז
Megaleh Amukot Part 1 67 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ש"ע נהורין וישא יעקב את רגליו שהעולם יונק משני ירכי קשוט משא"כ בימי הגלות עולם עומד אחד סמכא כדאיתא בריש אידרא עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכ"א. "מבאר "שבע "וילך "חרנה ר"ת משו"ח סוד ויצא יצחק לשוח שהוא סוד עולם אצילות נקרא מי שח"ו ביחזקאל ושם לא יוכל לעבור (יחזקאל מז) כי גאו המים מי שח"ו ס"ת ארבע כי רצה לירד לעולם אצילות שנקרא מי שח"ו ו'י'צ'א' יעקב "וירא "יעקב "צירופי "אותיות שהם שבע בשמו ז' צורות ויצחק ח' ואברהם י' עיין לקמן פ' בהעלותך גם על ז' אותיות שאין להם חלוקה ע"ש
ויצא יעקב מבאר שבע על ז' מלכין קדמאין דמותו ומאנין תבירין (משלי כד) כי שבע יפול ז' נפילות עד צדיק שהוא שביעי וקם הם ז' כריעות שכרע יעקב לקבל עשו ז' פעמים עד גשתו עד אחיו והם ז' בעילות שבעל אותו רשע ליעל מבאר שבע מלוי י"י אלקים ע"ב ש' כי יעקב כלול מתרווייהו ב"ר נפל"י נקרא משיח לפי שהוא גלגול של אדם שהוה מלא קומתו מסוף העולם עד סופו ואח"כ נתמעט ונפל על ק' אמה ואח"כ גלגול שני של דוד שהיה ג"כ נפל רק שנתן לו אד"הר ע' שנה ואלו נתן לו אד"הר ק' שנה היה מתקן נהורא כדקא יאות מכל עשר קיטרין כלול מעשר והיתה קומתו של אד"הר מתוקנת כדקא יאות ועתה שלא נתן לו רק ע' שנה ואותן ע' בן ל' היה במלכו לא נשארו רק ל"ט כי שנה א' ברח מפני אבשלום בנו ז"ש (שמואל ב כג) נאום הגבר הוקם על שלא הי' לו רק ע' מן ק' וישארו ל' מן השלשים הכי נכבד לכן נקרא משית ב"ר נפל"י תרין נפצים כד"א באדם קדמאה (בראשי' ב) ביום אכלך ממנו מות מיתה קדמאה תמות מיתה תנינא (הושע ו) וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ז"ש יעקב וכל אשר תתן לי עשר וגו' שהם סוד שיעור קומ"ה הוק"ם על כי שיעור קומה הוא סוד ק' בגי' ע"ל זה רמז (משלי יז) תחת גער"ה במבי"ן בגי' דוי"ד משי"ח (שם) מהכות כסיל מא"ה עולה אד"ם עם הכולל
ויצא יעקב מבאר שבע ידוע שכל ששת ימי החול משוררים החיות ברקיע ושיר שלהם בקול הכנפים כמ"ש (יחזקאל א) ואשמע את קול כנפיהם (ישעי' ו) שש כנפים שש כנפים לאחד בששת ימים לכל יום מימי השבוע ובשבת אמרו מה"ש רבש"ע, מי ישיר בזה היום השיב הקב"ה יש לי כנף א' בארץ שנאמר (שם כד) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואותו הכנף הם ישראל שמשבחין להקב"ה בכל יום מימי השבוע משבחין מזמור (שמואל א ו) וישרנה הפרות שהוא מזמור (תהלים צו) שירו לי"י שיר חדש כי נפלאות עשה כי מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית אבל, בשבת לא שייך לומר זמר זה ואומרים ישראל ומלאכים יתד יהי כבוד וז"ש ואתה קדו"ש יוש"ב תהלו"ת ישראל ס"ת שב"ת כי בשבת יושב וממתין הקב"ה לתפלות ישראל ז"ש (איכה ג) חדשים לבקרים שבכל יום מחדשים מלאכים לבוקר ואומרים שירה אבל רבה היא השירה העולה מן ישראל שהם שומרי אמונים ז"ש (שם) אמונתיך (שיר ד) תשרי מראש אמנה זה אברהם שחרית (שם) מראש שניר זה יצחק מנחה (שם) וחרמון זה יעקב ערבית ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע שהוא סוד שבת שבו יוצא יעקב התחתון ובוקע כל עולמות בתפלתו ומבטל חרן שהוא בס"א כי רזי לי רזי לי כל ימי השבוע ראה סלם מוצב ארצה ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו כי עולים בו' כנפים ויורדים בו' אבל כשיבא באר שבע שהוא שבת אז והנה ד' נצב עליו על ישראל שהתפלה עולה מלמטה גם ס"ת ארבע ובאר שבע ד"פ שבע כ"ח עתים ללבנה מוזכר בקהלת והן הן כ"ח עתים מן תחלת בריאת עולם עד סוף ימי המשיח כבר כתב מהר"ש מלכו באיגרת שלו ששלח לבני א"י קודם ה' ששרפו ה' (קהלת ג) עת ללדת א"הר שנולד ואחר שחטא (בראשית ב) ביום אכלך ממנו עת למות. עת לקרוע שרבו המינים וחלקו על התורה גם עשו התורה לכמה תורות עת לתפור שבא אונקלס הגר במ' גרים עמו ועשו תרגום לתורה ואז התקינו קליפת נוגה ההיא סביב לקדושה ועז"א שלמה (שיר א) שתורה אני שהתורה לובשת שק בגלות ושערי תורה נעולים מבחוץ היא שחורה ובפנים נאוה (שם) כאהלי קדר זה אונקלס שהיה מן הקדרים ועשה אהל מפרס ומסך לתורה ומלבן ומצהיב התורה שהם מלובנים כיריעות שלמה ולבסוף עת מלחמה גוג ומגוג ועת שלום ושבתי בשלום אל בית אבי כי זה הוא אחרון של כ"ח עתים לכן פסוק ראשון ז' תיבין וכ"ה אותיות וכן איש"ר מברך וכן פסוק (שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה
במדרש ויצא יעקב פתר קרי' על חנני' מישאל ועזרי' ויש לפרש מ"ש ויקץ יעקב משנתו קאי על גלות בבל (תהלים קכו) בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים וירא ויאמר "מה "נורא "המקום הזה ר"ת המ"ן שהיה בסוף גלות בבל וראה יעקב הגזירה שח ונצטער ע"ז וכמ"ש בפ' וישלח הצילני נא מיד אחי מן עשו ויאמר אין זה כי אם בית אלקים שכל תחבולותם היה לבטל בנין ב"ה ז"ש במדרש אין זה הרי חרב וידר יעקב נדר לאמר אם יהי' אלהים עמדי. כמ"ש (ויקרא כו) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' (תהלים קכד) לולי ד' שהיה לנו בימי המן ושמרני מכל עבירות שבקש להעביר על דת ונתן לי לחם לאכול שמחה ומשתה וי"ט או לחם לאכול ובגד ללבוש זו בגדי כהונה שתחזור הכהונה ותבנה ב"ה אז והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים הוא אבן שתיה שהיה בבית שני במקום ארון שעליה הושתת מצב העולם וזהו שמתי מצבה