מגלה עמוקות חלק א סא
Megaleh Amukot Part 1 61 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →את נפש צדיק שכל מה שלמד כל ימי חייו יבואו דברי תורה אליו בתוך מעיו כדאיתא בזוהר פ' וישב וכל מה ששכח האדם בחייו (שם ו) בהתהלכך תנחה אותך והקיצות היא תשיחך ז"ש ונאספו שמה כל העדרים והשקו את הצאן. גם איתא בזוהר בכמה דוכתין שאז הלולא רבא דיליה כדאית' בעובדי' דרב חסדא אגרא דבי הלולא מילי וכן רשב"י בהסתלקו פתח (תהלים לד) בה' תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו לשון הלולא ז"ש ונאספו שמה כל העדרים שבאין לשמוע תורתו מה שחידש בזה העולם והנה באר דא נשמתא והנה ג' עדרי צאן ג' דינין שדנין אותו גם ג' מלאכים הולכין לפניו חד מימין חד משמאל חד מלפניו כדאיתא בפ' נשא והנה באר כנסת ישראל בשדה בגלות עשו איש שדה והנה שלשה עדרי צאן רובצים שלשה גואלים הם בן דוד בן יוסף שריה זכריה דדן והאבן גדולה ע"פ הבאר אליהו הנביא (מלאכי ג) שהנה אנכי שולח לכם את אליהו לפני בא יום י"י גדול ונורא ז"ש ע"פ הבאר כי כל הדינים והספיקות יהיה מונח עד שיבא אליהו שהוא סוד (שמות ד) הוא יהיה לך לפה דאתמר גבי משה על פנחס שהוא אליהו ז"ש ונאספו שמה כל העדרים כל הספיקות שבתורת משה יבואו אל אליהו וגללו את האבן הזאת והשקו את הצאן מכל הספיקות שאמרו בגמרא ת'י'ק'ו' ת"שבי י"תרץ "קושיות "ואבעיות. וכן תיובת"א ת"שבי י"תרץ ו"ישנה ב"עיות ת"יקות א"מן. (נחום א) ה' בסופה ובסערה דרכו דאתמר על משה ואליהו ז"ש ונאספו ש'מה שהוא מש"ה והנה באר בגי' בשדה ציון תחר"ש והנה שלשה עדרי צאן בבית ראשון שלשה גליות בבית שני גם כן ג' גליות ותקנו כנגדן ג' שבתות דהוי עמנא כדאיתא בתנחומא והאבן גדולה היא התורה לוחות אבן שע"פ הבאר ונאספו שמה כל העדרים בזכות התורה יגאלו וגללו התורה והשקו את ישראל כי על ג' עבירות ע"ז ג"ע ש"ד ויתר הקב"ה ג' עדרי צאן רובצים ומחל עליהם אבל על מאוסה של תורה לא ויתר ז"ש והאבן גדולה ע"פ הבאר והנה באר כנ"י יהי' בשד' עבור ג' עבירות עדרי צאן רובצים עליה שחטאו בע"ז בג"ע בש"ד שהאבות באו ותיקנו אלו הג' ועל בית שני אמר והאבן גדולה ע"פ הבאר בעון לשון הרע על פי הבאר שצריך לתקן לשון עם התורה (משלי טו) מרפא לשון עץ חיים בא"ר כנסת ישראל בשדה תהיה בגלות והנה שלשה עדרי צאן ג' שושבינים היו לה גם ג' נביאים היו בשעת חורבן ויח"ץ את הילדים "ירמיה "חולדה "צפני' כדמות משה ואהרן מרים והנה באר בשדה והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה שלשה גליות שראה אברהם והאבן גדולה שכינה עמהם בגלות על פי הבאר גם שלשה עדרי צאן ג' דברים סי' ולא שת"ם על צאן לבן "שכינה "תורה "מלאכים
במזמור ס"ג שדרז"ל במדרש רבה פ' ויצא ע"פ והנה ה' נצב עליו א"ר אלעזר בן זמרא (תהלים סג) צמאה לך נפשי כמה לך בשרי על מראה הסלם לדעתי כל המזמור מדבר על ענין זה כשהגיע יעקב לשנת ס"ג אז קיבל הברכות מאביו לכן אמרה דוד במזמור ס"ג גם שזכה יעקב אז לעולם הבריאה בתיקון נשמת של אדם הראשון שהוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה מסוף העולם ועד סופו כמו שהיתה נשמת אד"הר קודם שחטא וידוע שבעולם הבריאה תמן שם של ס"ב ולפי שעד מקום ההוא לא שכב כל י"ד שנים שהי' טמן בבית שם ועבר ז"ש וישכב במקום ההוא כי למד תורה שבע"פ שהם סוד ס"ג מסכתות נרמז ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו כי תורה שבע"פ יש בה ס"ג מסכתות מנין אבנ"י המקום אשר למד בע"פ וישם מראשותיו ואחר כך נעשו אבן אחת שהוא סוד תורה שבכתב שיש בה ס"ג פרשיות מנין אב"ן והנה היה מצטער עתה כששכב במקום ההוא ולא יצק מים על ידי רבותיו שבזכות זה שלמד תורה שבע"פ זכה לברכות ז"ש הכתוב (איוב כט) שרשי פתוח אלי מים שהוא על אשר יוצק מים ושימוש רבותיו לכן וטל ילין בקצירי שזכה לברכות ויתן לך הש"י מטל השמים ולכן נסמכו הברכות לפסוק וישב יצחק בגרר בזוהר חדש שלמד תורה שבעל פה כי בזכות זה זכה לאותן ברכות לכן בשנת ס"ג זכה לברכות הללו עבור ס"ג מסכתות וזכה ליקח מן עשו שהוא עם ס"ג אומות כמ"ש בעל הטורים שנחסרו ממנו ז' עבור (משלי כו) שבע תועבות בלבו וכל תועבה כלולה מעשר כמ"ש במדרש שבעים תועבות בלבו לכן אמר שני גיי"ם בבטנך לא אמר גוים כי גם עשו הכל ס"ג (תהלים יד) יחדיו נאלחו אין עושה טוב אין גם אחד. ועז"א אלקים אלי אתה ר"ל מדת יצחק שהוא אלקים הסכים לברך אותו באומרו גם ברוך יהיה ונעשה לו חסד אל באותו פרק או שלקח ג' אבנים מאחר שהקב"ה השרה שכינתו על אביו יצחק ויש אצלו שם אלקים ועל אבי אביו אברהם יש לו שם אל ורצה עתה לראות אם יתיחדו ג' אבנים ביחד אז יהיה גם הוא מרכבה לשם של ד' ז"ש (שם סג) אשחרך אם שם של ד'. יהיה נצב עליו צמאה לך נפשי או לפי שהי' מתירא משולטני דעשו שהיא בלילה לכן התפלל מי יתן אשא כנפי שחר כי ויאבק איש עמו עד עלות השחר ז"ש אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי על סוד הברכות ויתן לך שכוונת אביו היה ויתן ויחזור ויתן כמ"ש עשו יהיה לך אשר לך ב' פעמים שאף על פי שברכות אלו נראות שהם גופניות הלא חזר אביו ופירש גם ברוך יהיה שיש במשמעותן נפשיות ז"ש (שם) צמאה לך נפשי ואחר כך כמה לך בשרי כי יעקב עשה הנפש עיקר ואחר כך הגוף שפל ואמר ב' פעמים לך בארץ ציה ועיף בלי מים שא"א לו עתה ללמוד תורה שבעל פה אשר יצק מים והנה שרשי פתוח אלי מים ומזה זכה מה דאיתא גבי אדם הראשון (שם מט) אדם ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו אבל ביעקב איתמר (איוב כט)