עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק א

מגלה עמוקות חלק א נג

Megaleh Amukot Part 1 53 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

אותיות והכולל הרי טל"ת כ"כ האר"י ז"ל לכן אמר אנכי אלהי אברהם אביך כי אברהם ויעקב בגי' בריבוע כדלעיל תל"ו גאות ה' וכן אי' והנה ה' נצב עליו שם של י"י ממש כשתצרף ג"כ עמך אברהם אביך יהיה חשבון של י"י כשתצרף ג"כ ד' אותיות בעצמן הרי יעקב אי"ש ת"ם שם ד' הוא במקום ההוא. ויפגע במקום בגי' קס"ג שהוא סוד גושפנקא דשמיא וארעא (תהלים סח) תנו עוז לאלקים כשתתן חשבון ע"ז לשם אלקים הרי סוד אצבע אלקים שהוא גושפנקא דבי' איתבריאו שמיא וארעא כדאיתא בזוהר ע"פ (בראשית א) את השמים ואת הארץ התחלת שם של אהי"ה וסוף שם של הוי"ה שהוא במילוי אל"ף ה"י ויו הי בגי' קס"ג בחשבון אצבע ז"ס עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ שהראה לו סוד ארבע אותיות אלו נרמז בס"ת ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע וילך חרנה כי אצבע אלקים הוא סוד הדין וז"ס והנה סלם מוצב ארצה חתום ו"ה בסוד (תהלים צו) ותגל הארץ וראשו מגיע השמימה א"ה של אהי"ה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ויצא יעקב מבאר שבע הן הן ד' מרגלאין ז' שמות הויה ע"ב ס"ג ס"ה ב"ן וגם אהי"ה קס"ג קמ"ג קנ"א ס"ת ארבע שמהן מן ד' עולמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ג"פ במקום נגד ג' פעמים אהי"ה ז"ש ויקח מאבני המקום וישם מראשי אותיות שלהם סוד יא"יא שהוא בגי' כ"ב ז"ש וישכב במקום ההוא י"ש כ"ב במקום ההוא וזה השם הוא בגי' מוצב כי ד' שמות י"י אהי"ה ד' אדני בגי' מוצב שהוא סוד סלם גם מנין מוצב היו מלאכים למטה מן חנף שחנפו ללוט (איוב יג) כי לא לפניו חנף יבא לכן מנין "חנף היו מלאכים למטה ואח"כ עלו ע"י יעקב איש "חלק עיין לקמן פ' פנחס סוד באר שפע לקבל ז' רישי"ן של תפילין אמר ג"פ מקום בפסוק ע"פ הזהר אד"הר אעקר בתלת דוכתין ואצלח אבל נשמת משה בתלת דוכתין אתעקרו ולא אצלח ולפי שעתה יצא יעקב מבארה של שבע לתקן עץ של אד"הר וילך חרנה לתקן חרן אשר הביאו לעולם לכן אמר ג"פ מקום שבג' מקומות אתעקרא נשמתו אברהם בנפש שר עשו בחרן יצחק ברוח יעקב נשמה לכן הראה לו הקב"ה עתה תיקון נשמתו של אדם הראשון שהיתה מתחלה מסוף העולם עד סופו והיא סלם מן הארץ עד לרקיע שהיו מלאכים מבקשין לומר לפניו קדוש והוא כענין שביקש אד"הר לומר שירה (תהלים וב) ליום השבת והשבת משיב בואי להודות לד' לכן התחיל יעקב שהוא שופריה דאד"הר אתה קדוש ואינ' כדאי לומר קדוש רק על הקב"ה ז"ש והנה. מלאכי אלהים עולים ויורדים בו כאשר עשו לאד"הר לומר לפניו קדוש והנה ד' נצב עליו קדושתו למעלה והשיב לו שהן הן ג' תיקונין של אד"הר אלהי אברהם אביך שהתחיל לתקן נפש אשר עשו בחרן ואח"כ יצחק ואח"כ יעקב הן הן ג' תיקונין דיליה גם נרמז בסלם זה משה שהוא גמר תיקונו של אד"הר עלה למרום ולקח מתנות של אדם וכמו שאד"הר הוא סלם מוצב ארצה ובו נתלין כל הנשמות עד סוף העולם כן אח"כ משה הוא סלם ובצולמא דיליה בכל דור ודור (שם לג) "ממכון "שבתו "השגיח בכל דור נגד ג' קיטרין אלו מה נורא המקום הזה נפש כי תחטא הוא אברהם ניתוספה בו ה' לאברהם נגד יצחק אמר אין זה כי אם בית אלהים כי מדתו של אלהים נגד יעקב אמר וזה שער השמים נתוספה בו ו' כי ו' של שם הוא ביעקב ועז"א יעקב אכן יש ד' במקום הזה כי הוא משלים ג' אותיות השם יהו ועז"א ואנכי לא ידעתי שלא ידע שיהיה הוא העיקר (שמות לו) מבריח התיכון מקצה אל הקצה כמו שהראה לו בסלם שהוא מוצב ארצה בה' אחרונה וראשו מגיע השמימה בה' ראשונה בסוד ויצא יעקב שהוא ו' של שם מבאר שבע היא בינה ה' ראשונה וילך חרנה ה' אחרונה ג"פ מקום נגד ג' אותיות השם כי לקח ג' אבנים שהיה יודע ג' אבות הם תיקון ג' אותיות ולפי שד' אותיות הם מנרמז ויצא' יעקב' מבאר' שבע' אל ארבע אותיות הוצרכו להראות לו תיקון אות במשה רבינו כמ"ש (שמות ג) ועתה לכ"ה בה' יתירה ואשלחך אל פרעה לכן הראה לו סלם על תיקון ה' משה שנתן ה' חומשי תורה והלוחו' ה' מול ה' בסוד סלם מ"ם שבלוחו' שנרמז בסוד של סלם שיהי' התיקון עומד עד מתן תור' לא ידע יעקב ז"ש ואנכי לא ידעתי ר"ל מתן תורה שפתח באנכי שעד שם לא פסק זוהמת הנחש לא ידעתי או יאמר ג"פ מקום על יציאת הנפש מן האדם ז' דינים דנין האדם ויעקב הוא יוצא לקראת צדיקים כמ"ש בזוהר פ' וירא (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סנה ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע אם קאי על יציאת הנפש מן עולם העליון שמברכין הנשמה בז' ברכות כמ"ש בזוהר פ' לך לך וכל הנשמות הם דיוקנא דיעקב כמ"ש מבקשי פניך יעקב סלה דיוקנא של יעקב חקוקה תחת כסא הכבוד ושבע היכלות הם למעלה שמשם יורדת הנשמה ויצא יעקב מבאר שבע וילך מזה העולם חרנה נגד ג' עולמות הולכת ז"ש ג"פ במקום כי דרך ג' מקומות בי"ע עוברים והראה לו סלם דא נשמתא דבר נש אף שהוא למטה ראשו מגיע השמימה. ג' עמודים מחוייבת הנשמה לשמור בזה העולה ז"ש אנכי אלהי אברהם אביך עמוד ג"ח ואלהי יצחק עמוד העבודה הנה אנכי עמך עמוד התורה ועז"א מה נורא המקום הזה על (תהלים סה) נוראות בצדק תענינו עמוד צדקה וג"ח אין זה כי אם בית אלקים עמוד עבודה ועל עמוד התורה שהוא יעקב אמר וזה שער השמים כי התורה סוד ווי העמודים. גם נחלקו המצות על ח"י חלקים כמ"ש בספר כתר תורה אלה המצות (ויקרא יח) אשר יעשה האדם וחי בהם. ואם בא להורות יציאת נשמה מן זה העולם שבע עדנין