מגלה עמוקות חלק א מה

במדרש א' יצחק לעשו שהוא טעם מכל מטעמים בעולם כיון שזכר לו טעם בשר אז צעק עשו בקול גדול אם מעדשים זכה לבכורה ק"ו שזכה לברכה מבשר שנתן לאביו אפשר שע"ז אמר ויעקבני זה פעמים ר"ל שרמז על אכילה זו שהיא כפלים אם לקח אדם בכורתו ע"י עדשים ק"ו עתה שנתן לו לאכול בשר שיקח את ברכתו באכילה זו. ועל מה שאמרו במדרש ואכל מכל מה שנברא מששת ימי בראשית שעתה באכילה זו בא לתקן אכילת עץ שאכל הוא בגלגולא קדמאה בנפש חוה וברוח אדה

מאי ענין חרדה אשר חרד יעקב לאביו וכי קצרה יד הקבה מליתן ליעקב ברכות בפרהסיא ולא בגניבה ובערמה. בזוהר לפי שיעקב הוא תקונו של אד"הר כמ"ש שופרי דיעקב מעין שופרי דאד"הר מלשון (איוב כו) וברוחו שמים שפרה שהוא תקונו לכן נקרא האם שפיר שמשפרת את הולד כמו שפרה אמו של משה שהיתה תקונה של חוה בסוד (שמות א) ותהר האשה הראשונה שהיא חוה שהוצרכה לילד משה לסוף ק"ל שנים לתקן ק"ל שנים של אד"הר שקלקל ז"ש משלי כט) חרדת אדם ותן מוקש ר"ל חטא אדה גרם להחריד את יצחק שהיתה בו נשמתה של חוה שחטאה באכילת עץ הדעת וגנבה דעת אביה שבשמים לכן הוצרך להיות כאן תיקון זה על יצחק ורבקה שהיו תרווייהו מסיט' דחוה ולפי שהיא גרמה להביא קללות לעולם ע"י אכילה לכן עתה הוצרכה לגנוב דעת יצחק לתקן ע"י אכילה זו אכלת עץ הדעת ולפי שיש מרז"ל אמרו ענבים סחטה לו ולכן ויבא לו יין וישת ענבים המשומרים מששת ימי בראשית לתקן אותן ענבים ענבי ראש לפי שע"י האשה באו הקללות עתה ע"י אשה הוצרך לתקן ברכות ז"ש ורבקה שומעת בדידה תלי' מלתא לכן אמרה ועתה בני שמע בקולי שהיא מיותרת רמזה על סוד (בראשית ג) ועתה פן ישלח ידו אל עץ החיים שארז"ל אין ועתה אלא תשובה ז"ש (דורים י) ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה ולפי שרבקה גרמה העון עליה מוטל לתקן תשובה הנרמזת במלת ועתה בני צריך אתה תקן החטא הראשון שמתחלה אתמר לגבי אדם כי שמעת לקול אשתך שהיה זריז ונפסד בזה ששמע לקול אשתו ועתה אמרה רבקה שהיא חוה שמע בקולי לתקן קול הראשון לכל אשר אני מצוה אותך דייקא. "מי "איפוא "הוא ר"ת מאה כי אדם אחר החטא העמידו על מאה אמה ויעקב שופרי דאד"הר ובא לתקן איפוא של אד"הר דצד ציד ויבא לי דיקא לתקן קלקול עולם שבאו ע"י אכילה ואכל מכל לתקן אכילת נחש דאתמר בה ארור מכל הוצרכת באכילה זו לתקן אותה אכילה בטרם תבוא ואברכהו שזה הי' מוכרח. ז"ש ולכה איפוא מה אעשה בני ר"ל איפה של אד"הר גרמת את כל זה ומה אעשה לך כל זה גורם שאתה בני ר"ל זוהמת חוה שהטיל הנחש בחוה ואני מתקן נשמת חוה

הענין הברכות של יעקב לא נתקיימו עתה רק לסוף ימים כדאיתא בזוהר (מיכה ה) והי' שארית יעקב שהניח אותן בקרב עמים רבים והנה כל מזמור שאמר דוד (תהלים נ) בברחו מפני אבשלום בנו על ענין יעקב בזוהר פ' ויצא שאמר מזמור על שראה בריחת יעקב שברח לבדו והוא ברח עם ע' סנהדרין לכן אמר שירה ולא קינה (שם יט) זכרתי משפטיך מעולם ה' ואתנחם והנה גם יעקב אמר תהלים בביתו של לבן ולפי שעשו הוא שונא שלום כמ"ש יעקב (שם קכ) רבות שכנה לה נפשי עם שונא שלום שהוא עשו וראה הד' גליות ז"ש ר"ח (שם מ) רבת עשית ד' אלהי על אורך גלות הלא ד' מה רבו צרי אורך הגלות הזה אף שאתה חלקת הגלות לרבים ד' גליות אפ"ה רבו ר"ל אורך הגלות אין תהום ואין חקר למפלתה של אדום עד שרבים אומרים בזה הגלות האידך (שם ג) אין ישועתה לו באלהים סלה. גם לפי שיצחק יניקתו מן אלהים אהב אותו יצחק אבל (שם) ואתה ד' מגן בעדי כשעמד יעקב בסלם לקח ג' אבנים שנעשה הוא מרכבה לאבות וסי' מ'ג'ן' "מיכאל "גבריאל "נוריאל ז"ס (שם) כבודי ומרים ראשי

רבו צרי תרין סטרין אדום וישמעאל שיניקתם מן מדת הדין עשו יניקתו מן יצחק בגי' רבו ישמעאל בן אברהם בגי' צר"י. כי אז צעק יעקב (שם קכא) אשא עיני אל ההרים בשעה שנעקר הר המוריה ובא לשם וגם הר סיני בא לשם והראו לו סלם זה סיני ז"ש (שם ג) קולי אל ד' אקרא ויענני מהר קדשו סלה. שעמד במקום המקדש (שם) רבים אומרים לנפשי על תתנ"ב שנה שיהיו בא"י לקיים קרא אבד תאבדון אין ישועתה בגי' תתנ"ב והקב"ה מוותר שני שנים גם מזה הטעם שישקע חמה שתי שעות ליעקב (בראשית לב) ויזרח לו השמש ל"ו רגעים (עיי' מ"ע א' ס"ב) ז"ש לו באלהים אז (תהלים ג) אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ד' יסמכני כמ"ש אכן יש ד' במקום הזה ואנכי לא ידעתי שאולי ידעתי לא ישנתי במקום קדוש ההוא והנה ד' נצב עליו ז"ש (שם) כי ד' יסמכני כבודי ומרים ראשי שנעשו תחת מראשותיו אבן אחד זה היה לכבוד ולתפארת. אז (שם) לא אירא מרבבות עם אשר סביב ש'ת'ו' עלי בגי' סמא"ל הרש"ע כי כמו שהצילו ד' מן מלאך כן יבא ויצילו מן עשו (שם יז) קומה ד' קדמה פניו הושיעני אלהי כי הכית את כל אויבי לחי כי ג' כתות של מלאכים נפגשו בעשו והכהו כשאמר אני בנו של יצחק נגד מחנה גבריאל לא השגיחו אני בן בנו של אברהם נגד מחנה מיכאל לא השגיחו וכשאמר אני אחיו של יעקב שהוא נוריאל השגיחו בי' וסימן ואתה ד' מ'ג'ן' בעדי ג' כתות הי' מקיפין אותו. ועל מלאך שלו אמר מה נורא המקום הזה שהוא נוריאל: ז"ש (שם ג) כי הכית את כל אויבי לחי אח"כ כשבא עשו לנשק את יעקב קהו שניו ז"ש שיני רשעים