מגלה עמוקות חלק א מג

פרשה זו נפסוק ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה שהוצרכו יצחק ורבקה לתקן רוח של חוה דאתמר גבייהו ותפקחנה עיני שניהם אחר החטא שלהם. ז"ש הקול קול יעקב הוצרך לתקן ג"ע הקל חסר ו' על ק"ל שנים של אד"הר והידים ידי עשו מה דאתמר גבי עשו (ישעי' א) ידיכם דמים מלאו על שוחטי הילדים תחת כל עץ רענן. יעקב פתח תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים כשראה ס'ל'ם שהוא סוד, ק"ל שנים של אד"הר אז התחיל לתקן אותן עינים אשר נפקחו אחר אכילתם ורזא דמלה המן העץ כתב האר"י ז"ל בגי' י' הויות שהוא סוד ב"פ עין ז"ש (שם) אשא עיני אל ההרים שהוא בגי' י' הויות עזרי מעם ד' כי כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך הרי י' הויות. ז"ש אכן יש ד' במקום הזה לתקן עשר הויות ולקבליהון יוד ברכות שקבל יעקב מאביו נגד י' קללות של אד"הר. ואמרו בזוהר בשעה שאמר יצחק לעשו ואברככה לפני מותי באותה שעה נזדעזע כורסיא שלא ישארו לווטין של אד"הר על יעקב ונכנס מיכאל עמו ז"ש רבקה ל"ך נ"א אל הצאן בגי' מיכאל ויהי אך יצא יצא יעקב תרי יציאות חדא ליעקב וחדא לשכינתא דהוא מיכאל יצא בגי' מיכאל כי כל מקום שר' יוסי ארוך נראה שם נראה רבי וכן בכל אתר שמיכאל נראה שם השכינה ז"ש יעקב אשא עיני אל ההרים למלפני ומעבדני הם שני ענינים שעשה יעקב לעשו האחד בענין מכירת הבכורה שלמד מעבר רבו בשעה שלימד לפניו שא"א לו להתחזק על עשו רק באכילה (משלי כה) אם רעב שונאך האכילהו לחם לכן כשבקש עשו מן יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה לא בקש רק עדשים ויעקב נתן לו לחם עם עדשים לקיים אם רעב שונאך האכילהו לחם כי בזה נחלים אתה חותה על ראשו ז"ש למלפני כשאני מעיין ואתבונן הענין הבכורה שלמדו אותי שם ועבר שהם מלפני גם בענין הברכה שלמדה אותו רבקה כמ"ש ורבקה שומעת וגו' ועתה בני שמע בקולי כמו שמשעה ראשון שמעת לקול מוריך שם ועבר בענין לקיחת הבכורה כן עתה בני שמע בקולי בענין לקיחת הברכות ז"ש ועתה בני שמע ר"ל אותו ענין שלמדו לך רבותיך ומוריך בענין לקיחת הבכורה הוא עבור מה שתעשה ויקח במרמה הברכות כי לולא זה לא היה יכולת. (חסר

) הקול קול יעקב כל ענינו של יעקב על עו"הב אשר באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו. אבל והידים ידי עשו כל ענינו הוא עו"הז וכל יש לו בידו גם יעקב תלמודו בידו. הקול קול יעקב משה תיקן קול של תורה מסוד תורה שבכתב דוד תיקן תפלה (שמואל ב כג) נעים זמירות ישראל גם עולה של תשובה (שם) נאום הגבר הוקם על ומשה הוקם המשכן משה עשה קן במדברא לתורה והוא עשה קן מזמורים בי' הילולין דיליה שהוא תיקון קין שהוא בכורו של אד"הר

בזוהר חדש נפש אדם נתגלגל באברהם ובת זוגו בשרה ואח"כ ביצחק נתגלגלה הנקיבה הרי שנשמת חוה היתה ביצחק ולפי שהיא הביאה הקללות לעולם הוצרך אח"כ יצחק ליתן הברכות שהוא תיקן חוה הנה אברהם תיקן אדם נתן להגר דיוקנא לילית אותה הזוהמא שלה ויצא ממנה ישמעאל אבל בחוה היתה זוהמת סמאל בעצמו וקין שתה כל אותו הזוהמא דמיון עשו ששתה כל דמי נידות ולכן יצחק דחה זוהמת שופך דמים עשו שהוא סמא"ל

אנכי עשו בכורך חמי ז"ל המליץ שלא היה עוולה בשפתיו הן עתה אנכי עושה מה שדרך עשו בכורך לעשות כי ציד באמרי פיו כן אנכי מרמה אותך בעת הזאת וכן אומר בא אחיך במרמה ויקח את ברכתיך שהוא עתה אחיו במרמה ולא בתמימות. או יאמר אנכי ועשו בכורך (חבקוק ג) כי שמש וירח עמד זבולה כמו שמש וירח כי כל אחד הי' בסוד יעקב במחשבה ועשו בפועל פטר הרחם כי יעקב נכנס ראשון לכן יצא אחרון כי קיי"ל טיפה אחת היא ונחלקת לשנים ואע"ג דאיתא בזוהר פ' מצורע בסוף דעשו טיפה קדמאה כדי שיתברר טיפה קדמאה זרע יצחק מסיגו זהב וכן אברהם היה סיגו כסף ישמעאל שניהם תיקנו טפה קדמאה דנפקא מאדם קדמאה שלא בקדושה בחפזון ביום בשעת תגבורת הדינים לכן בן פ"ו שנה היה אברהם בצאת ממנו ההוא פסולת קדמאה. אבל התירוץ האמיתי נשמת יעקב נאצלת תחילה מלמעלה ז"ש (שמות ד) בני בכורי ישראל בכורי דייקא בכור לשמים אבל בגשמי הי' עשו בכור של יצחק גם בהזרעה והוא פטר את הרחם ג"כ וכן ענין ראובן ויוסף יוסף היה בכור לשמים במחשבה וראובן בכור גשמי בזריעה ז"ש לכן אמר (ירמי' לא) הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא דייקא

רבקה שנתנה עצה ליעקב בענין שני גדיים טובים לך וטובים לבניך הם לשלח תרין מאללי ארעא וגם זה סוד שני שעירים כי רבקה אוהבת את יעקב בהיפך אתוון נרמזין אילין תרין את והב בסופו לקבל ב"פ אור ז"ס (דברים כג) וית"ד תהיה לך על אזניך נרמזין תרין מאללין ארעא במלת ית"ד (שם) והי' בשבתך חוץ ושבת וכסית את צאתך

ע"ז נאמר ויתרוצצו הבנים בקרבה על וה"ב שהוא קליפת אדום והוא השעיר הנשלח לתיקון העולם והיו זה הרנה במחנה דאתמר גבי אחאב ישעי' ד) והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים כל הכתוב לחיים קדוש יאמר לו אם רחץ ד' את צואת בנות ציון דאתמר גבי רחיצת חמין בע"ש מן המנחה ולמעל' להכין קליפת, נוגה מן ג' הנשארים ז"ש (שם ד) וברא ד' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה: