מגלה עמוקות חלק א לט

בן דן מוכח בא פני של יצחק אביו (דברים לב) וראש פתנים אכזר מלשון אך זר הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי וכן עז"א מחץ ראש ויבא בקדושה שהיא ארץ רבה השכינה שנקראת רבה אמונתיך ואז נחל שטים שמגדל ניאופים רפ"א ומעין יוצא מבית קדשי הקדשים ישתה ואז ירים ראש של עשו בקדושה וכן (משלי יא) רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא ומקבלין גרים כי צריכין זיכוך וצירוף אחר צירוף עד שיבאו לכלל גרים וכן (שם ל) זרזיר מתנים שדרז"ל על מלך אלהים עמו עי' בפ' בלק שם מקומו והנה לא יטוהר רק הראש ז"ש והי' כאשר תריד ותעשה תשובה אז ופרקת עולו מעל צווארך שהוא השעיר שנשא עונותיהם על צוארו כי (ישעיה ח) חלף ביהודא ועבר עד צוואר יגיע ולא יותר ועל שאר הגוף לא פלט אתמר עליה (איוב לח) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה שהוא למפרע הב"ל וינערו רשעים ממנה ר"ת רו"ם שהיא העיר רבתי עם ז"ש ופרקת עולו מעל צוואריך דייקא שעד צואר יגיע לכן נפל עשו על צווארו של יעקב וישקהו שהיה שיניו קהות על שנעשה צווארו שיש שאמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים כי (תהלים קא) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני וז"ס קופה של שרצים תלוים מאחריו וכן מרגליות טובה שהיתה תלויה בצווארו של א"א לתקן קופה של שרצים תדברו בצואר עתק וז"ש (ישעיה ל) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמור זה הדרך לכו בו כי אפילו הגנוזים באזני הנער שהם אחוריים מתוקנים באחרית הימים וידוע בסוד (דניאל ט) הטה אלהי אזנך באשר השערות מכסים האזנים מלהשמוע שהם דינים ועז"א הטה אלהי אזניך שיסתלקו

טעם שאברהם הוציא זוהמא שלו על ידי שפחה ויצחק על ידי רבקה אשתו. הענין לפי שאברהם תיקן נפש אדם ושרה חוה אחר כך נתגלגלה נפש חוה ביצחק וז"ס והנה בן לשרה אשתך דייקא כי נפשה קשורה בנפשו ולכן בשעת עקידה שנפשו של יצחק יצאה אז פרחה גם כן נפש שרה וילדה רבקה דיוקנא של שרה אמו ולפי שנפש בלא רוחא לא כלום לכן כשהי' ביצחק רוח של אד"הר אחר עקידה ורבקה היתה נפש אז אחד באחד יגשו ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו ס"ת חוה מאחר שאברהם הוציא זוהמת לילית על ידי שפחה הגר אבל יצחק שהוא דיוקנא של חוה לתקן זוהמת סמאל אלמלא הי' ע"י שפחה הי' הולד כלול משור וחמור סמאל לילית לא הי' תקומה לעולם

בזוהר חדש פ' וישב מסיטרא דדינא קשיא נפקין תרין רוגזין לתרין סטרין חד מברך וחד מלטטיא חד ברוך וחד ארור כגוונא דא מסטרא דיצחק חד מברך וחד מלטטיא לעילא ולתתא דא אתפרש לסטריה ודא אתפרש לסיטריה דא דיורין בארעא קדישא ודא דיורי בטורי דשעיר איש יודע ציד איש שדה באתר דמדבר' וחרבה ודא יושב אוהלים וכולא כגוונא דאצטריך ובג"כ תרין דרגין אינון ברוך וארור דא לסיטריה ודא לסיטרי' מהאי כל ברכאין דעלמא לעילא ולתתא ומהאי כל לווטין ז"ש ואברכהו מלעילא גם ברוך יהי' מלתתא ולפי שיצחק הוא גלגול חוה ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו ס"ת חוה ונפקו ממנה תרין סטרין אלין באכילת עץ הדעת טוב ורע קין סיטרא דנחש ארור מכל הבל מסיטרא דטוב ויתרוצצו הבנים בה' הידוע על ב' בנים הראשוני' שהיו בחוה הם הם היו עתה בקרבה ולפי שגם יצחק היה תיקון נפש חוה הקשה לה א"כ שגם יצחק מגלגול שלה לתקן מעשיו הראשונים למה זה אנכי סובל צער זה הלא גם יצחק מחויב לתקן זה והוא אינו סובל שום צער ואני לבדי סובל הצער. או שהקשה לה א"כ מאחר שרואה אני כשהייתי הולכת על פתח ע"ז רצה עשו לצאת הרי עדיין לא נתקנה העיסה למה זה אנכי למה זה מבטן יצאתי לראות עמל על גלגול זה שבאה לתקן ועדיין לא תיקנה והתשובה היתה שני גיים בבטנך הן הן תרין סטרין שבעולם חד מסיטרא דברוך וחד מסיטרא דארור ושני לאומים ממעיך יפרדו חד קדוש וחד טמא וצריכי לברייתא ולאום מלאום יאמץ. ואמר לשון יפרדו כמ"ש אברם ללוט (בראשית יב) הפרד נא מעלי כ"א לסיטרי'. ז"ש יעקב הן עשו אחי איש שעיר גבר שירין איתפרש לסיטריה ואנכי איש חלק (דברים לב) ד' עמו איתפריש לחלק אלהי ממעל יעקב חבל נחלתו (תהלים יז) חבלים נפלו לי בנעימים אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמת ותועה אבי ע"ז שרוצה ליקח חלק עשו שהוא חלק אל אחר ורבקה השיבה "עלי "קללתך "בני עלי נתקן עתה חטא חוה שקלקלה והביאה נחש לעולם ואתה תשופנו עקב לכן מוכרח אני לתקן עקב זה אך שמע בקולי ולך קח לי שני גדיי עזים הם שני שעירים האחד לד' והאחד לעזאזל שנושא השעיר כל עונותיהם וכל אחד איתפרש באותו יום לסיטרי' וילך עשו לדרכו שעירה שעיר לעזאזל (בראשית לג) ויעקב נסע סכותה שהוא רזא דמהמנותא לכן אמר לקמן אל לבן הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו לפי שרבקה גרמה להפריש כ"א לסיטרי' בהקריבה השני גדיי עזים הללו גם לבן כשברכה (איוב כט) ברכת אובד עלי תבא שאמר אחותינו את היי לתרין סיטרין הא' עשו אלפי כנ"ל ויעקב רבבה כל אחד אתפרי' לסיטריה שהם ב' סטרין. תומם בבטנה חסר י"א תאומים רזא (בראשית ד) א"י הבל אחיך ך"ב צינורות בעולם מן ך"ב אותיות. התורה י"א י"א סימן (דברים ו) ד' אלקינו ד' אחד י"א אותיות בא"ב הם דין י"א הם רחמים נחלקין על טוב ורע וכשנהרג הבל נסתלקו י"א אותיות של רחמים ועתה בא יעקב ולקח י' ברכות של עשו ולא נשתייר רק אחת. ז"ש עשו הברכה אחת היא לך אבי הלא לא ברכת ליעקב רק עם י' ברכות ואחת היא תם ורשע הוא מכלה (בראשית ג) להט החרב המתהפכת לכן נתן לו החרב נמצא (תהלים עג)